Igrot Kodesh · Letter 999 — Shidduchim

By the grace of Hashem,
10 Iyar 5711,
Brooklyn, New York,

Greetings and blessings[1],

You will no doubt forgive me for writing to you about what concerns you personally.

On several occasions, I have heard my father-in-law, the Rebbe, say that one must love another Jew, even if he finds himself in a very distant place, even if one has never seen him. In this connection, our holy Torah also commands us: "You shall love your neighbor as yourself."

If there exists a possibility of coming to the aid of someone who finds himself in a distant place and whom one does not know, every man and every woman has a sacred obligation to do so, must seek the good of one's fellow, for "all Jews are brothers."

I have learned that you have, several times, been proposed shidduchim*. Now, for various reasons, you have refused them.

Obviously, one cannot, from a distance, formulate an opinion on a precise proposal. I shall permit myself, nevertheless, to formulate a remark, of a general order, on this subject.

Marriage is the most essential event in the life of a man or a woman. It marks with its imprint all the rest of life. It must therefore be the fruit of mature reflection and cannot be decided in haste.

For all that, a person, when he considers all the events of his life, of greater or lesser importance, cannot grasp all the parameters, for he is, all in all, very limited. His intellect and his thought cannot master the ins and outs of every thing. To a certain extent, it is therefore systematically necessary to put forward one's bitachon* in Hashem, Who always grants a positive outcome.

It is the same for a marriage. It is impossible to find a match that is irreproachable, possessing all the qualities at once. It is improbable that one can take into account all the elements in an exhaustive manner. From then on, if one agrees on the essential points, it is very often necessary to make concessions on what is accessory and seems not to fit. Moreover, it is very possible that there is only an appearance there, that in reality the conformity is perfect.

According to some, all this concerns only the young man and the young woman who meet. But this conception is false, for all Jews are brothers. The good or the opposite of good, chas v'shalom*, that one of them experiences reflects back on his family, on his friends, and even on those who are physically distant from him.

This has always been true, but is even more so at the present time, after the terrible persecutions that have torn from us tens of thousands of our brothers, the children of Yisroel[2]. Each home built now is therefore particularly important, especially when there is good hope that it will be based on the Torah and the mitzvos*.

I hope that you will be able to give me good news in this area, and I conclude by extending to you my blessing that you may settle yourself[3] soon, in a positive manner, materially and spiritually at once.

I would like to know whether you take part in public life in your surroundings and, if so, in what manner you do so.

Notes
[1] This letter is addressed to a woman.
[2] During the Second World War.
[3] Through marriage.

תתקצט

ב"ה, יו"ד אייר, ה'תיש"א ברוקלין, נ. י.

ברכה ושלום!

בטח תסלח לי על שכותב אני אלי' בענין פרטי שלה.

כמה פעמים שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שענין אהבת ישראל הוא גם לאיש הישראלי הנמצא במקום רחוק ואפילו זה שאף פעם לא ראה אותו, אשר גם בזה ציותה תורתנו הקדושה ואהבת לרעך כמוך. ואם יש תקוה שיכולים לעזור למי שהוא הנמצא בריחוק מקום ובלתי מכירו, חוב קדוש הוא על כל אחד ואחת להשתדל בטובת חברו, אשר כל ישראל חברים.

נודעתי אשר כמה פעמים הציעו נכבדות בשבילה, ומפני כמה סיבות סרבה מלהסכים עליהם.

כמובן אי אפשר להגיד בריחוק מקום חוות דעת בנוגע להצעה פרטית, אבל ארשה לעצמי לבוא בהערה כללית בזה.

נשואין בחיי האיש או האשה הוא מאורע העקרי ביותר, הטובע חותמו על כל החיים כולם. ובמילא צריכים על זה התיישבות וא"א לעשות זה בחפזון.

אבל עם זה, כמו בכל מאורעות חיי האדם, הקטנים והגדולים, א"א לאדם להביא בחשבון את כל הפרטים עד תכליתם, כי סוף כל סוף מוגבל ביותר הוא ואין שכלו ומחשבתו יכולים להקיף את כל הסיבות והמסובבים של כל דבר ודבר. במדה ידועה הרי בכל דבר וענין צריך להשתמש במדת הבטחון בהשי"ת אשר הוא כיון את הדבר לטוב בכל הפרטים.

וכן הוא גם בנוגע לשידוך, אשר אי אפשר למצוא דבר שלם בתכלית עם כל המעלות, וא"א להביא בחשבון את כל התוצאות עד תכליתן. ואם הדברים העקרים הם בסדר, הנה לפעמים תכופות מהנכון לוותר על ענינים טפלים שנראים או נדמים שאינם כדבעי, ובפרט שאפשר שאין זה אלא דמיון בלבד, ובאמת גם הם מתאימים.

יש אומרים שאין זה אלא ענין פרטי של המדובר והמדוברת, אבל האמת אינה כן, כי כל ישראל ערבים זה בזה וטובתו של כל אחד ואחת או להיפך ח"ו משפיעה על משפחתו ועל ידידיו ואפילו אלו הרחוקים במקום. ואם בעתים כתיקונם הי' כן, על אכו"כ בזמננו אלה, אחרי השמדות הנוראות שלקחו מאתנו רבבות מאחב"י הי"ד, אשר ממילא גדול ביותר ערך כל בית הנבנה בישראל - כהנה וכהנה, ובפרט כשיש לקוות שהבית הזה ייבנה על יסודי התורה והמצוה.

אקוה שתוכל לבשרני בשורות טובות בהנ"ל, ואחתום בברכה להסתדרות טובה בקרוב, טובה בגו"ר גם יחד.

אתענין לדעת אם משתתפת היא בחיים הציבוריים בסביבתה, ובאיזה אופן.

תתקצט
נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 302 והושלמה ע"פ העתק המזכירות. כמה טעמים: משנת חסידים מסכת אייר וסיון. פר"ח לאו"ח סתצ"ג. מראות עין להחיד"א שם בלקוטים.

שו"ת שם ארי' חאו"ח סי"ד. שדי חמס אס"ד מע' א"י ס"ו. פאת השדה שם.