Igrot Kodesh · Letter 980 — Communal Affairs

By the grace of Hashem,
13 Nissan 5711,
Hilula* of the Tzemach Tzedek*,
Brooklyn, New York,

To the Rav, distinguished chassid* who has yiras Shamayim* and dedicates himself to communal needs, Rav Y.[1], the shochet*,

Greetings and blessings,

I observe your activity in the various domains entrusted to you by my father-in-law, the Rebbe, and I note with satisfaction that you pursue all your accomplishments. You will no doubt multiply them and, without doubt, Hashem will grant you all the necessary strengths, for "the Holy One, blessed be He, does not act with deceit toward His creatures."

You know that the health of the Jewish body depends on the Torah and the mitzvos*. To put them into practice can therefore in no way affect it, chas v'shalom*. On the contrary, the mitzvos* fortify the one who practices them and all the members of his family.

Our Sages teach[2], in tractate Bava Kamma 92b, that "the wine belongs to its owner. One thanks, nevertheless, the one who serves it." The Tzemach Tzedek*, whose hilula* we celebrate, specifies that this principle does not apply to those who have no free will and are only "like the axe in the hand of the woodcutter." It is therefore forbidden to thank the stars and constellations, which fit this definition. It is not thus for the Jewish person, who actually possesses free will. As regards him, one may indeed "thank the one who serves," even if such a person could in fact have put the mitzvah* into practice without his intervention. You will consult on this the long explanation appearing in Derech Mitzvosecha, on the mitzvah* of milah*, end of chapter 3.

How much more so does all this apply to the mitzvos* you practice, that of Maamad*[3], Maos Chittim*[4], the responsibility of the Lubavitch shul*[5], and the publications. In spiritual domains, each one can exert influence on his fellow. In this case, "the one who serves" is not only an intermediary. He carries out his own action, convinces the other to put the mitzvah* into practice. His reward is therefore considerable.

How much more so is it the case in matters of tzedakah*, which is also called "act of tzedakah*." In this domain, one who leads others to give is greater than one who gives himself. Moreover, he can even compel them to do so, and our Sages say that "one compels[6] giving tzedakah*." All this is explained in the chassidic maamar* entitled "V'David Avdi," found in the kuntres* edited on the occasion of Shavuos* 5708, on page 27[7].

Our Sages remark that one who gives tzedakah* receives the interest in this world, while the principal is preserved for the World to Come. It must therefore, all the more so, be thus for one who leads others to give, and must be a vessel ready to draw down the blessing of Hashem and the assurance of the Holy One, blessed be He, according to which: "Test Me, please, in this[8]," and "I shall pour out a blessing upon you until there is no more want," which makes it possible, in the most literal sense, to obtain children, health, and material prosperity.

Hashem will grant you, as well as your wife, good health, abundance in serenity, and much Jewish and chassidic nachas* from all your children.

With my blessing for a kosher and joyous festival, as well as good health, always and every day,

Notes
[1] Rav Yochanan Gordon, of New York. See letter no. 1022 regarding him.
[2] See letters no. 864, 1053 and 1089 on this subject.
[3] See letters 919 and 966.
[4] The tzedakah* destined to cover the specific needs of Pesach*. See letters no. 967 and 968.
[5] At 770 Eastern Parkway.
[6] Me'asin, of the same etymology as ma'aseh, the act, as in the expression "act of tzedakah*."
[7] Sefer HaMaamarim 5708, page 225.
[8] Give tzedakah* to obtain a certain blessing and you will see that it is fulfilled.

תתקפ

ב"ה, י"ג ניסן, ה'תיש"א, הילולא של אד' הצ"צ ברוקלין, נ. י.
הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצצ"ב וכו'

מהור"י שי' שו"ב

שלום וברכה!

הנני מסתכל בהתעסקותו בכמה וכמה ענינים אשר העמיס על שכמו כ"ק מו"ח אדמו"ר, ומתענג אני לראות אשר גם עתה ממשיך הוא בפעולותיו הטובות בזה, ובטח יוסיף בהם גם תוספות השתדלות ובלי ספק יתן לו השי"ת הכוחות הדרושים לזה, כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו.

וידוע אשר בריאות הגוף הישראלי תלוי בתורה ומצות, אשר ההתעסקות בהם לא לבד שאין מקלקל לבריאות ח"ו אלא עוד מחזקת את מצב הבריאות של המתעסק וכל בני ביתו שי'.

ידוע מרז"ל (ב"ק צב, ב) חמרא למרא וטיבותא לשקיי', ומבאר בעל ההילולא הוא כ"ק אדמו"ר הצ"צ דאך באותם שאינם בעלי בחירה ואינם אלא כגרזן ביד החוצב בו אין שייך בזה הענין דטיבותא לשקיי' ולכן אסורה ג"כ עבודת כו"מ כי אינם אלא כגרזן ביד החוצב, משא"כ באיש הישראלי שהוא בעל בחירה מגיע טיבותא לשקיי' גם אם בלתי התערבותו הי' פב"פ ג"כ עושה המצוה (עיין בזה בארוכה בס' דרך מצותיך, מצות מילה ספ"ג).

ועל אחת כמה וכמה בענין זה מצוה כזו שמתעסק בה, כגון המעמד, מעות חטים, גבאות בביהכ"נ דליובאוויטש והדפסה, הנה במילי דשמיא הרי כל אחד ואחד יכול להשפיע על חברו, ואם כן השקיא הוא אינו רק ממוצע אלא גם משפיע ומביא את חברו לידי עשית מצוה, אשר גדול שכרו במאד. וביותר הוא בעניני צדקה שנקרא בשם מעשה הצדקה, שגדול המעשה יותר מן העושה, וענינו ל' כפי', כידוע מרז"ל מעשין על הצדקה (ראה בקונטרס חג השבועות ה'תש"ח, ד"ה ועבדי דוד, ע' 27), ואם בעושה צדקה אמרו שאוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קימת לעולם הבא, על אחת כמה וכמה בהמעשה שהוא כלי מוכן להמשיך ולקבל ברכת ה' הבטחת הקב"ה ובחנוני נא בזאת, והריקותי לכם ברכה עד בלי די, וכפשוטו - בבני חיי ומזונא רויחא.

והשי"ת יברכו אותו ואת זוג' תי' בבריאות הנכונה ופרנסה מתוך מנוחה ורב נחת אידישן און חסידישן נחת מכל יוצאי חלציהם שיחיו.

בברכת חג כשר ושמח ובריאות הנכונה תכה"י.

תתקפ
מהור"י: גורדון. אגרת נוספת אליו - לקמן א'כב. ידוע מרז"ל: ראה גם לעיל אגרת תתסד. לקמן אגרות א'נג. א'פט. ע ' 27: תש"ח ע' 225.