Igrot Kodesh · Letter 9577

[Between Rosh Hashana and Yom Kippur[1]]

To [the recipient][2],

I greet and bless you,

You are surely occupied, these days, together with all those who devote themselves[3] to the needs of the community, in the most important matters of this period.

With Hashem's help, your request for a blessing will be read near the grave of my father-in-law, the Rabbi, may his merit protect us, as you write to me. I know you and it is therefore unnecessary to specify that an addition to Torah and its Mitzvot* augments the blessing of Hashem, Who "heals all flesh and performs wonders." In all that is connected to the Almighty, blessed be He, to the Torah and its Mitzvot*, a situation, however good it may be, can always be greatly improved — and it is precisely for this reason that each person is asked to aspire to elevation in the domain of holiness[4]. Moreover, when it concerns a public figure who exercises his influence over his surroundings and over a very wide circle, making full use of this influence to transmit Judaism and its values without the slightest compromise is an essential role incumbent upon him. In the words of our Sages, may their memory be a blessing[5], this constitutes a "fence of a Mitzvah," toward which one must be even more scrupulous. With my respect and my blessing that you be definitively sealed for a good year,

Notes

[1] Between Rosh Hashana and Yom Kippur.
[2] According to the Sefer HaChinuch*, Mitzvah no. 331.
[3] The Rabbi emphasizes the expression: "those who devote themselves."
[4] See tractate Berachot* 28a, the Zohar*, vol. 3, p. 162b, Likkutei Sichot*, vol. 13, p. 250, in the note beginning: "to ascend in holiness," and vol. 20, p. 210, note 23.
[5] In tractate Shabbat* 118b.

ט'תקעז

ב"ה, בין כסא לעשור, ה'תשכ"ט

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום ו' עש"ק, בו כותב על דבר בנו שיחי'.

הנה בכלל, לצערנו הרב, מקרה כזה אינו נדיר בימינו אלה, ובטח שמע גם מהרופאים המטפלים שיש כמה וכמה מקרים דומים לשלו. וכותב אני את זה לא משום צרת רבים חצי נחמה, שאיני יודע אם זה במקומו כאן, אלא כדי להדגיש שיש לרופאים נסיון רב במקצוע זה, וגם מתנהל מחקר אינטנסיבי בנוגע אופני טיפול ורפוי בזה וכו'.

שלכן מובן שאין כל מקום להגיד עתידות שהסיכויים בזה בלתי טובים וכדומה, ועל כל פנים צריך להוסיף שוברו בצדו שהוא כך לפי מצב חכמת הרפואה בהוה, ובשטח האמור הרי כנ"ל המחקר הוא אינטנסיבי ביותר כיון שרבים זקוקים לזה.

וכונה שני' בכתבי האמור: שלכן כדאי לעמוד בקישור עם אותם המתעסקים במחקר זה, או הקרובים אליהם, ולשאלם מזמן לזמן מה נתחדש בשטח זה. וההדגשה היא על אותם המתעסקים במחקר האמור, כי עד שמגיעות תוצאות המחקר לרופאים המטפלים עובר זמן רב ביותר, כיון שהרופאים המטפלים שומעים עד"ז ממכתבי עתים בשטח הרפואה, שהמאמרים מודפסים שם בדו"חים ארוכים, ובכלל מתפרסמים רק לאחרי שהתרופה היא בדוקה ומנוסה משך זמן ארוך.

במקרים דומים ראו תוצאות טובות כשמוציאים את הזקוק לרפואה מד' אמות שלו על ידי בקשת השתתפותו בפעולה ובמוסד וכיו"ב, בתור בקשת טובה ממנו. כי ברובא דרובא, כשמבקשים אותם משיבים בשלילה כיון שהרושם אצלם שהכונה בזה לעשות להם טובה או לרפאותם וכו'. משא"כ כשהגישה היא שמוסד פלוני או פעולה פלונית זקוקים לעזרת המדובר והשתתפותו וכו' ואי אפשר בלאו הכי, שלפעמים קרובות נשמעים הם לתת עזרתם ובמילא לאט לאט נעשים מעורבים יותר עם הבריות. אלא כנ"ל שהדיבור צריך להיות באופן שלא לעורר חשד שיש כאן ערמה בשביל להוציאו ממסגרת שלו.

בע"ה ייקרא הפ"נ על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בהתאם לכתבו.

בידעי את מר בודאי אין צריך להזכיר אשר הוספה בתורה ומצותי' מוסיפה בברכת ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות. ובענינים הקשורים באין- סוף ב"ה, היינו עניני התורה ומצותי', הנה ככל שיהי' המצב טוב יש מקום להוסיף כהנה וכהנה (שלכן נצטוה כל אחד להעלות בקודש). וכשהמדובר באיש ציבורי אשר השפעה לו בסביבתו ובחוג נרחב, הרי ניצול מלא של השפעתו להחדרת היהדות וערכי' בלי כל פשרות הוא מעקרי תפקידו, ובלשון חכמינו ז"ל זהו בגדר של מצוה שצריך להזהר בה טפי.

בכבוד ובברכת חתימה וגמר חתימה טובה.