Igrot Kodesh · Letter 949 — Chinuch

By the grace of Hashem,
12 Adar Sheni 5711,
Brooklyn,

To the leadership team of the Yeshiva and Talmud Torah* for the emigrants from Russia in Lod, may Hashem grant them long life,

Greetings and blessings,

I was pleased to receive your letter of 23 Adar Rishon, with the detailed report of all that concerns the yeshiva*, materially and spiritually. I was satisfied to read the list of the students, specifying the name of their mother. Without taking it on as a vow, I will read it tomorrow[1] at the tziyun* of my father-in-law, the Rebbe.

Due to my occupations and the preparations for Purim, I cannot give a detailed reply to your request that I share my feelings about your letter and your report. I will therefore content myself here with a few general remarks, after introducing a preliminary point.

In earlier times, the essential purpose of a yeshiva* and Talmud Torah* was to enable the students to study and progress. Observance of mitzvos* and the keeping of Jewish customs were a given for everyone, thanks to the chinuch* they received at home and in their surroundings. Those who were then in the beis midrash* and yeshiva* had all received such chinuch*.

It is not so at the present hour. From now on, a yeshiva* and Talmud Torah* also have, and even chiefly have, the goal of instilling yiras Shamayim* in the student. He must first observe Torah and mitzvos*, and only then be a Torah scholar. If it is a yeshiva* founded by our Rabbeim*, he must, in addition, be a chassid*.

It goes without saying that the concrete application of Torah and mitzvos* is paramount, that the ultimate purpose is yiras Shamayim*, as it is said: "And Hashem commanded us to apply all these laws, in order to fear Hashem."

It follows from all that has just been said that every Talmud Torah*, every yeshiva*, particularly if they were founded by our Rabbeim*, the leaders of Chabad*, must bring together all the conditions necessary to attain this essential objective: to make their students into pious and serious Jews, warm and chassidish*. This conception allows me to respond to your question and to give my opinion on the organization of studies at the yeshiva* and Talmud Torah*. I will therefore formulate the following remarks:

A) The study program of every class must integrate the laws and customs of Yiddishkeit*, in the smallest classes as in the highest, of course each according to its level.

B) A particular effort must be made to organize Shabbos*, the festivals and Chol HaMoed*. The students' lives must be modified to integrate the laws and customs of Yiddishkeit*. To this end, these students will themselves participate, in an active way, in the celebration of Shabbos*, the festival of Purim, and the Pesach* seder*.

It is known that by attending an actual celebration, one can learn much more than through oral teaching.

C) A priori, Gemara* should be studied in the morning, at the beginning of the day of study. The study of Chumash*, which does not require as much concentration, will take place in the afternoon. The reverse order should not be adopted[2].

D) It would be good to institute that Chassidus* be studied before davening*. I am surprised that this is not already so. Perhaps it is by mistake that this point does not appear in your report. You know that this arrangement has been adopted in our yeshivos* from the beginning. Even more, the men already settled in life do the same in their own homes.

E) Some classes can no doubt study the writings of the Poskim*.

F) Students who do not learn Chumash* with Rashi's commentary in the yeshiva's* study cycle should do so on their own[3].

G) The recitation of Tehillim* after davening* should be instituted[3].

We must draw a practically applicable lesson from what is timely, in this case the concepts developed in the kuntres* edited for the festival of Purim this year, and one will retain in particular the following teaching.

Despite the trials, worries and difficulties, one will strengthen oneself in the practice of Torah and mitzvos*[4]. One will above all make particular efforts to provide a good chinuch*, to teach the sons and daughters of Israel the mitzvos* of Hashem and His Torah.

In certain places, the open persecutions and the cunning ruses have as their object "to seize the shuls* and the batei midrash*," to make the children of Israel forget, chas v'shalom*, the Torah of Hashem and His mitzvos*, to draw them away, chas v'shalom*, from G-dliness.

It must therefore be known that in times of persecution, when the obstacles and the veils multiply, when one passes off darkness as light, when what should have intensified the clarity of holiness is used to strengthen the blackness of the forces of evil and of "the other side"[5], "Hashem grants a heavenly potential, allowing one to transform the gloom into beneficent light."

We must go to the point of giving our own person to preserve the small boys and the small girls, for, in the words of the Midrash, "if there are children, there will be adults, sages, elders, the Torah, shuls*, batei midrash*" and, ultimate purpose, "the Holy One, blessed be He, will reveal His Presence in the world," in this lower and material world, for "the other side" will be repulsed, the darkness will become light and the radiance of Hashem will shine forth.

With my blessing for the joy of Purim, and with greetings to your entire kehilla*,

M. Schneerson,

Notes
[1] Erev Purim. See letter no. 945.
[2] Chumash in the morning and Gemara in the afternoon.
[3] Within the framework of the daily studies of Chumash, Tehillim and Tanya, instituted by the Frierdiker Rebbe.
[4] See, for the end of this letter, letters no. 940 and 941.
[5] That which is foreign to holiness.

תתקמט

ב"ה, י"ב אדר שני, ה'תיש"א ברוקלין
לחברי ההנהלה דהישיבה והת"ת עולי

רוסיא, לוד, ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבם דכ"ג אדר א' עם הדו"ח מפורט מהנעשה בהישיבה בגשמיות וברוחניות. כן נהניתי לראות רשימת התלמידים בצירוף שמות האם, אשר בל"נ אקרא ביום מחר על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

מפני הטרדות וההכנות לפורים הבע"ל אין הזמן גרמא לבוא בארוכה במענה על שאלתם לחוות דעתי ביחס למכתבם והדו"ח הנ"ל. ואסתפק כאן בהערות כלליות אחדות, ובהקדם -

בימים מקדם הנה מתפקידי הישיבות והתלמוד תורות הי' בעיקר לימוד התורה והשגשוג בה. וקיום המצוות בפועל ושמירת מנהגי ישראל הי' מובן בדרך ממילא לכל בן ובת ישראל על ידי החינוך שנתחנכו בביתם ובהסביבה ששם היו באותן השעות שלא היו בין כתלי בית המדרש והישיבה.

נשתנו העתים בימינו אלה, אשר מתפקידי הישיבה והתלמוד תורה כעת גם כן, ובעיקר, לעשות את התלמיד ראשית הכל לירא שמים, ליהודי שומר תורה ומצוה ואח"כ ללמדן, ובהישיבות מיסודן של נשיאינו - גם לחסיד.

לית דין צריך בשש, אשר העיקר הוא קיום התורה והמצוה בפועל, כי עשי' לעילא, ותכלית הכל הוא ענין היראת שמים, כמו שנאמר ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה (כדי) ליראה את ה"א.

בתור פועל יוצא מהדברים האלה, הנה על כל תלמוד תורה וישיבה בכלל, והישיבות מיסודן של נשיאינו נשיאי חב"ד בפרט, לרכז את כל הענינים כדי להשיג קודם לכל את המטרה העיקרית - די תלמידים זאלן זיין פרומע ערליכע אידן, ווארימע אידן, חסידישע אידן. ומתוך השקפה זו, הנה במענה על שאלתם לחוות דעתי ע"ד סדר הלימודים של הישיבה והתלמוד תורה, אבוא בהערות אלו:

(א) בסדר הלימודים של כל המחלקות צריך להכניס לימוד דינים ומנהגי ישראל, הן בכתות הנמוכות והן בהגבוהות, ומובן - בכל אחת לפי ענינה.

(ב) להשתדל ביותר ע"ד סידור השבתות, ימים טובים וחוה"מ וכו' בחיי התלמידים באופן כזה, שישתרשו בתוכם דיני ישראל, ומנהגיו בדרך ממילא ע"י השתתפותם בסדר ומנהגי ימי השבת, חגיגת פורים, עריכת סדר של פסח וכו' וכו'. וידוע אשר מה שאפשר ללמוד מ"מעשה רב" בדרך ממילא הוא לפעמים הרבה יותר ממה שאפשר ללמד לתלמידים על ידי דיבור והוראה.

(ג) לכאורה לימוד הגמרא וכיו"ב צריך להיות בבקר בתחילת זמן הלימוד, ולימוד החומש וכו' שאינו דורש התרכזות המחשבה כ"כ יכול להיות בשעות שאחרי הצהרים, ולא להיפך.

(ד) מהנכון להנהיג לימוד הדא"ח קודם התפילה, ונפלאתי שלא נעשה כן ע"ע, ואולי בטעות נשמט זה מהדו"ח שלהם, וכידוע שזה הי' מנהג מימים קדמונים בכל ישיבותינו, ואפילו מנהג בע"ב בבתיהם.

(ה) בטח ישנם אצלם כתות תלמידים השייכים ג"כ ללימוד הפוסקים.

(ו) לימוד חומש עם פרש"י בעצמם - אצל התלמידים שאין לומדים זה בסדר הישיבה.

(ז) להנהיג אמירת תהלים אחר התפילה.

ועלינו ללמוד מוסר השכל, בהלכה למעשה, מענינא דיומא, ועפ"י מש"נ בקונטרס פורים דהאי שתא, והוא

למרות הנסיונות והטרדות והבלבולים - לעמוד חזק בקיום התורה והמצוה בפועל, וביחוד להוסיף אומץ, ובהשתדלות יתרה, בעבודת החינוך הכשר ללמד את בני ובנות ישראל את מצוות הוי' ותורתו.

ואם ישנם מקומות אשר על ידי גזירות בגלוי או בתחבולות מרמה רוצים "לאחוז בתי כנסיות ובתי מדרשות" ל"השכיח ח"ו את בני ישראל את תורת הוי' ומצותיו ולהדיחם ח"ו מאלקות", הנה צריך לדעת אשר בזמן הגזירה דוקא, כאשר רבו ההעלמות וההסתרים, עד אשר שמים אור לחושך (ענינים שצריכים היו להוסיף אור הקדושה משתמשים בהם להרבות חשך הקליפות וסטרא אחרא) - "אז דוקא נותנים כח מלמעלה להפוך את החושך לאור כי טוב".

וכאשר נשמור - עד למסירת נפש - על הקטנים והקטנות, הרי, על פי לשון המדרש, כשיש קטנים יש גדולים, יש חכמים, יש זקנים, יש תורה, יש בתי כנסיות ובתי מדרשות - ותכלית הכל - הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בעולם, בעולם זה התחתון הגשמי, כי אתכפיא סטרא אחרא ואתהפכא חשוכא לנהורא, שיאיר אור אין סוף ברוך הוא.

בברכת שמחת פורים ופ"ש כל החבורה תי',

מ. שניאורסאהן 02

תתקמט
נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 470 והושלמה ע"פ צילום האגרת וע"פ העתק המזכירות.