Igrot Kodesh · Letter 946 — Tzedakah

By the grace of Hashem,
11 Adar Sheni 5711,
Brooklyn,

Greetings and blessings,

I was pleased to receive good news of you through our friend, the distinguished chassid* who has yiras Shamayim*, who fulfills his task faithfully, dedicates himself to communal needs and perceives all good things, Rav Yaakov HaKohen Katz[1]. I also received the check corresponding to the beginning of your commitment to publish a sefer* belonging to the work of my father-in-law, the Rebbe.

You surely remember our discussion when you were here. From now on, your son surely puts on tefillin* every day, as we agreed. He will continue to do so, and this will bring him and you blessing and success in all areas.

We are approaching Purim, time of joy for the Jews. I will therefore conclude with an explanation that my father-in-law, the Rebbe, gave in his sicha* of Purim 5701[2], when the persecutions that characterized that period began.

On Purim, Haman the wicked wished to attack the Jews, solely because they were Jews. But they did not pay heed and strengthened themselves proudly in their Jewish practice. Thereupon the decree was annulled. Even more, the situation was overturned and the anguish became joy.

Now it is the same in every era. We Jews must be proud of our Yiddishkeit*, must firmly maintain its practices, despite the difficulties that flow from this. It is in this way that we will be liberated from all the Hamans, physical Hamans and moral Hamans. Then, "for the Jews there will be light, joy, gladness and honor."

With my blessing for the joy of Purim and with greetings to your son,

Notes
[1] See the previous letter.
[2] 1941.

תשב״ ו -תשל״ה

81ו

ראש השנה גופו ,שמצוותו המיוחדת היא תקיעת־שופר ,שתוכנהוהרמז שבה הוא ,כפי שמלמדנו הרמב״ם ,המורה הגדול ,לעורר בני

ישראל לחשבון־הנפש.

עשרת ימי תשובה ,ובמיוחד שבעת הימים שבין ראש-השנה לביןיום־כפור ,במקביל לשבעת ימי השבוע ,כשיום א׳ שבשבוע זה מהוה

תיקון)בהתאם לחשבון־הנפש( לכל ימי א׳ שבשנה ,יום ב׳ -לכל ימי ב׳,

וכך הלאה ,עד שמגיעים לשיא שהוא -

-היום הקדוש ,יום כיפור.

כאמור ,צריך חשבון־נפש להביא להערכה מדוייקת של כל המעשים

שנעשו כראוי ושל הפגומים .ברם ,האדם עצמו הוא ״נוגע בדבר״ ,ובהיותו

מעורב אישית בדברים הוא סובייקטיבי מכדי לשפוט את עצמו מבלי

לטעות .מתערבבים בדבר השכל העצמי ורגש האהבה העצמית ,וכך

נוצרת נטיה להערכה בלתי מדויקת.

יתר על כן :השכל האנושי בכלל ,שהוא מוגבל ,אינו תמיד בר-סמכא

לקבוע מה טוב ומה היפוכו של זה .הקב״ה ,בורא העולם והאדם ,היודע

הרמב״ם :הלכות תשובה פרק ג הלכה ד :וחפשו במעשיכם כו׳ .וראה גם ״עניו הב״׳

בתקיעת־שופר )הרס״ג הובא באבודרהם( .התעוררות לתשובה )בשולחן־ערוך להאריז״ל

כוונות לראש־השנה( .ועיין גם כן המשך וככה תרל״ז פרק ע משל הבעל שם טוב זכרונו לברכה

ומשל מהרב לוי־יצחק זכרונו לברכה מבארדיטשוב.

ובמיוחד שבעת . .השבוע :בסידור האריז״ל מסיים בזה :וזה ודאי בלי ספק.

לשיא :בנוגע לד׳ ימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות )שאז יש גם כן ענין התשובה -

ראה לקוטי שיחות כרך ט שיחה א׳ לפרשת האזינו)עמוד 206ואילך( הערה ,72 ,16ושם נסמן(

ועד שמיני עצרת -חתימת ונתינת הפתקין)זוהר חלק א רכ ,א .חלק ב קמב ,סוף עמוד א.

חלק ג לב ,א( שעד שמיני עצרת אומרים לדוד אורי -צריך עיון אם גם אז הענין דחשבון הנפש

)והרי אין מתודין אז ,וגם לא בלחש; כן -לכל הדעות אין אומרים אז סליחות(.

יום כיפור :ובו עצמו פעם אחר פעם עד להוידוי בעת החתימה -בתפלת נעילה .ועיין

שולחן־ערוך אדמו״ר הזקן ריש סימן תרז.

השכל כר טוב כר היפוכו :וכידוע הדוגמא בזה אשר שאול שהי׳ משיח ה׳ וכבן שנה שלא

שמצוותו המיוחדת היא תקיעת שופר :דמצות היום בשופר -ראש השנה כו ,ב .רמב״ם

הלכות שופר פרק א הלכה ב.

עשרת ימי תשובה . .ובמיוחד שבעת הימים . .יום כיפור :ראה בארוכה לקוטי

שיחות כרך כט שיחה ליום הכיפורים)עמוד 203ואילך(.

בסידור האריז״ל :עשרת ימי תשובה.

יום הקדוש ,יום כיפור; ראה בנסמן בלקוטי שיחות שם עמוד 523הערה דיבור המתחיל

יום־הכיפורים.

א ג רו ת־ קודש

-מ תו רג מו ת)ט׳תתקסז(

את המגבלות האנושיות ואת הקשיים ,נתן לנו את התורה -הנקראת:

תורה אור -להאיר דרכנו בחיים ,כאשר אדם מקבל עליו תורה ומצוות

באופן של ״קבלת-עול״ )בלי התערבות השכל האנושי( ,מתאחד הוא עם

השכל האלקי של תורה איר ,ואז -ברור ונהיר לפניו ,מה עליו לעשות

וממה עליו להמנע.

זה תוכנן של המלים :ה׳ אורי בראש פרק כ״ז שבתהלים ,אותו

אומרים פעמיים ביום החל מראש-חדש אלול.

אלא שגם כאשר ידוע בבירור מה טוב ומה לא -לא תמיד קל לבצע

בפועל ,במדה מלאה ,את המעשים הטובים והרצויים ,ובמיוחד כאשר

נדרש צעד המנוגד לשכל )המוגבל( או מנוגד לרצון ולתאווה העצמיים

החזקים .ישנם -או נדמה שישנם -קשיים ונסיונות שונים ,שלפיכך

מתפלל כל יהודי ,ואפילו צדיק ,מדי בקר בראשית היום :אל תביאנו לידי

נסיון וכד .גם כאן בא הקב״ה לעזרה וישע -כאשר האדם מקבל החלטה

איתנה לעמוד בנסיון.

וזהו תוכן המלה וישעי הבאה בהמשך לה׳ אורי בפסוק הנזכר.

טעם טעם חטא )יומא כב ,ב( אמר הקימותי )יו ת ר מ״עשיתי״ בלבד( את דבר ה׳ ושמואל אמר

ותעש גו׳ ה׳)יו תר מהעדר עשיית הטוב( וביאר כי ״שמוע״ ד׳להקשיב״ -הם העיקר)שמואל

א טו ,יג־כב(.

מתאחד הוא :ראה תניא פרק ה .ועל פי המבואר שם יש לומר שעל ידי התמדה בלימוד

התורה נעשה שכלו -שכל דתורה)על דרך הרגל נעשה טבע( ויש לסמוך עליו .אלא שמצד שכל

דתורה -אפשר לומר כמה סברות ואלו ואלו דברי אלקים חיים)עירובין יג ,ב( ,ואדרבא מעלת

התורה שלא ניתנה חתוכה )ירושלמי סנהדרין פרק ד הלכה ב(; ולבוא לפסק דין -הרי זה על

ידי והוי׳ עמו)סנהדרין צג ,ב( .וראה אור התורה להצמח צדק יתרו עמוד תתצ ואילך.

פעמיים ביום :להעיר ממאמר חכמינו זכרונם לברכה דשנים ליום )התמידים( מכפרים

שאין עון )במדבר רבה כא ,כא .תנחומא שם( .ויש לומר דמזה סמך למנהגנו לומר בשניה

בתפלת המנחה)ראה שער הכולל פרק יא סעיף קטן כח(.

נדמה :להעיר מסוכה)נב ,א( נדמה להם כהר גבוה .וצריך עיון ששם נאמר זה בצדיקים.

ואפילו צדיק :וכידוע הדוגמא כשאמר דוד בחנני ה׳ ונסני)סנהדרין קז ,א .זוהר חלק א