Igrot Kodesh · Letter 934 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,
29 Adar Rishon 5711,
Brooklyn,

Greetings and blessings,

I have learned that your daughter has already met the one who is to be her husband, and I therefore extend to you my blessing of mazal tov*. May their union be sealed in a good and successful hour, and may you, together with your wife, derive much nachas* and pleasure from them — Jewish and chassidic nachas* — as well as from your other children.

Nevertheless, I have been told that your daughter has gone back on her decision to wear a sheitel*. I do not know under what influence she has come to this, but no doubt efforts are being made, in the proper way and peacefully, to obtain that she keep her commitment in this matter. As I said when you were here, in this case it is not only a question of wearing a sheitel*, but indeed of a conception of life. I am writing personally to your daughter on this subject.

Although this is no doubt unnecessary, I would like to point out to you once again that signs of closeness and kind words can achieve immense results.

Likewise, your son has reported to me that your daughter has spoken with you about various points concerning the marriage and how it should take place. I do not know to what extent she insists firmly on all this, but, in general, a conciliatory position on minor matters allows one to gain one's case on the most important points. It is no doubt unnecessary to say more, for someone like you.

To conclude with a current matter, I enclose the report, although very brief, of what was said at the chassidishe* farbrengen* of this past Shabbos*.

With my blessing for good health, particularly for your wife, and of mazal tov* for both of you,

תתקלד

ב"ה, כ"ט אד"ר, ה'תשי"א ברוקלין

שלום וברכה!

נודעתי שהיתה כבר ההתראות של בתו... שתחי' עם ב"ג שי', והנני לברכם בזה בברכת מזל טוב שתהי' ההתקשרות בשעה טובה ומוצלחת, והוא וזוגתו שיחיו ירוו מהם ומשאר ילידיהם שי' רוב נחת ועונג, אידישן און חסידישן נחת.

אבל, מאידך גיסא, אמרו לי שיש חשש שנחלשה אצל בתו שתחי' החלטתה ללבוש פיאה נכרית. איני יודע איזה השפעה פעלה חלישות החלטתה זו, אבל בטח משתדלים באופן המתאים ובניחותא לראות שתקיים את ההבטחה עד"ז, וכפי שאמרתי בהיותם פה, שאין זו שאלה של לבישת פיאה נכרית בלבד, אלא פון א גאנצן שטעל אין לעבן.

והנני כותב לה ביחוד עד"ז.

ואף שבטח למותר הוא, הנני לכפול עוה"פ שעל ידי ענינים של קירוב ודברים שבנחת קאנען גאר א סך אויפטאן.

כן אמר לי בנו שי', שבתו תחי' דברה עמהם ע"ד כמה פרטים בזמן החתונה ואופנה.

אינני יודע עד כמה היא בתוקף בענין זה, אבל בכלל כשנותנים הנחה בענינים טפלים הרי מצליחים לקבל הנחה בענינים עקרים. ולדכוותי' האריכות בזה אך למותר.

ולסיים מענינא דיומא, מוסג"פ קטע מההתועדות דשבת העברה אף שנרשם בקיצור.

בברכת בריאות הנכונה - ולז' תי' בפרט - וברכת מז"ט לשניהם.