Igrot Kodesh · Letter 9267

By the grace of Hashem,

Eve of the holy Shabbat*, in the afternoon,
24 Tevet* 5727,
Brooklyn, New York,

I greet and bless you,

I have duly received your letter[1]. Today is the date of the Hilula* of the Admor HaZaken*. Of him it is said[2]: "He was bound, by a bond, to the Holy One, blessed be He, while he was still upon this earth." Then, at his passing, "he raised his spirit toward Him, in joy and enthusiasm"[3], so that "what he accomplished during his lifetime ascended…"

Each year, when "these days are relived"[7] in the fitting manner, "they are fulfilled"[8] anew and they bring all the lights, all the revelations. Now, "the body follows the head"[9] and it is therefore the same for all who study his teachings.

His name, Shneur*[10], encompasses within it both the revealed part of Torah* and its profound dimension[11], Chassidut*. Such study must lead to action[12], to the practice of Mitzvot*, with an infusion of love and fear of Hashem, as we have received the Injunction and as the one whose Hilula we are celebrating explains with great precision in his holy Tanya* and in his Chassidic discourses.

In our generation — the heel of Mashiach*[13] — in the afternoon of the eve of Shabbat, according to the count of the six millennia of the world, we begin to taste, on the eve of Shabbat, all the dishes of that day, as it is said: "Those who taste it merit life"[14]. Now, Shabbat brings rest[15] and we are obligated to honor it and to delight in it[16]. Similarly, its preparation will also be carried out in rest, in honor, and in delight.

May Hashem therefore grant that very soon, among all of Israel, we witness the fulfillment of the promise: "I will cause you to savor the heritage of your ancestor…" spreading "to the west and to the east, to the north and to the south"[18]. With my blessing,

M. Schneerson

For a certain reason, this letter was delayed until the eve of Shabbat, the tenth of Shevat*, the special day, for it is the day of the Hilula of my father-in-law, the Rebbe. Moreover…

Notes

[1] See Likkutei Sichot*, vol. 6, p. 260.
[2] The Rebbe notes at the bottom of the page: "According to the introduction of the sons of the Admor HaZaken to his Shulchan Aruch*. See the Zohar*, vol. 3, p. 288a, which says: 'All the days… by a bond'."
[3] The Rebbe notes: "At the same reference."
[4] The Rebbe notes: "According to the Siddur* of the Admor HaZaken, at the gate of Lag BaOmer*, p. 304b. See also the conclusion of that gate."
[5] The Rebbe notes: "One may ask whether the moment of passing is also an occasion for a celestial revelation, following the effort he expended here below through the three parts of his soul — Nefesh*, Ruach*, Neshamah*. See, on this subject, Kuntras Acharon*, at the end of the chapter beginning: 'See the Etz Chaim'*, in the Tanya*, p. 154a."
[6] The Rebbe notes: "Iggeret HaKodesh*, ch. 28."
[7] The Rebbe notes: "Lev David, ch. 29, based on an explanation of the Ramaz*, cited by the Tikkun Shovavim*. See the Mishnah at the end of ch. 3 of tractate Gittin*, the responsa of the Ri Irgas at the end of Mevo Petachim, in the extended discussion of paragraph 5."
[8] Esther 9:28.
[9] See tractates Eruvin* 41a and Sotah* 45b.
[10] The Rebbe underlines the name Shneur. He notes: "And there is no light but Torah, according to tractate Taanit* 7b."
[11] See letter no. 8627 and Reshimot*, vol. 22, from p. 16.
[12] Tractate Kiddushin* 40b.
[13] See further references in the original.
[14] See further references.
[15] See further references.
[16] See further references.
[18] Genesis 28:14.

ט'רסז

ב"ה, עש"ק אחר חצות,
ברוקלין, נ.י.
כ"ד טבת ה'תשכ"ז

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו...

וביום הסתלקות הילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן,

אשר "בחד קטירא אתקטר בי' בקוב"ה מעודו על הארץ" ובעת ההסתלקות "אליו נשא את נפשו בשמחה וטוב לבב" ו"כל מה שעסק כל ימיו עלו עם שורש נשמתו בעלותו בשעה ההיא",

ומלמעלה למטה , הרי בכלל "כל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו למעלה בבחי' העלם והסתר מתגלה ומאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו" ו"מאיר חסד ה' מעולם עד עולם על יראיו ופועל ישועות בקרב הארץ",

ומדי שנה בשנה, הרי הימים האל[ה] (כאשר הם) נזכרים (כדבעי, הרי אז כל ההארות וההמשכות) נעשים.

וגופא בתר רישא אזיל, כל אלה הלומדים תורתו וכו',

אשר כשמו שניאור כן הוא - נגלה דתורה ופנימיות התורה (תורת החסידות),

לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצות בדחילו ורחימו,

כמצווה עלינו וכמבואר באר היטב ע"י בעל ההילולא בספרו תניא קדישא ובמאמרי דא"ח שלו.

ויהי רצון אשר בדורנו עקבתא דמשיחא, שהוא עש"ק אחר חצות (במנין שית אלפי שני דהוי עלמא), יגמרו ההכנה לקבלת השבת,

ובהתחלה דטועמי' חיים זכו, לטעום מכל "תבשיל ותבשיל" של יום השבת בעש"ק,

וכמו שיום השבת ענינו מנוחה ונצטוינו לכבדו ולענגו - כך גם הכנה זו תהא מתוך מנוחה, כבוד וענג,

ונזכה בקרוב, בתכ"י, לקיום היעוד והאכלתיך נחלת יעקב אביך, נחלה בלי מצרים וכמ"ש ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

בברכה

מ. שניאורסאהן
מסיבה נתעכב המכתב עד מעלי שבתא דעשירי בשבט - יומא קא גרים - יום הסתלקות הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר, והקביעות בשנה זו כמו בשנה ההיא - ביום השבת קודש.

* * *

בברכה לבשו"ט ולרבוי בר"ד ומבלי שיצטרכו בעטן און מינטערן און געבן מעדאליען בכל פעם וכו'

מכתבו שלאחרי הנ"ל נתקבל, והפ"נ שבו יקרא בעת רצון עה"צ הק'.

* * *

המכ' ע"ד תו"א נתקבל. ותפלה עושה כו' - להשיג הנצרך כו'.

* * *

להערתו במשנ"ת דבאונס כמאן דעבד לא אמרינן - עיין ירוש' קידושין (פ"ג, ה"ב).

בארוכה בבית האוצר (למהר"י ענגל) כלל כז. ואף שלכאורה פשוט בתניא פל"ז דאאפ"ל כמאן דעבד י"ל עפמשנ"ת בקו"א סד"ה עיין ע"ח כי נר"ן. ואכ"מ.

* * *

לנקודה שחוזר עלי' בכו"כ ממכ' -

משרה במוסד כ"ק מו"ח אדמו"ר זהו אושר ועושר ברו"ג, ולא כ"א זוכה לזה. און זיין ווארפן זיך מיט דעם וכו' - לפענ"ד, צע"ג אם ימשיך עוד בזה, שהרי סו"ס אין זכין לאדם בע"כ. ומה יהי' אם, ח"ו , תקובל בקשת הפיטור?!

הפ"נ ליום ההילולא נתקבל ויקרא בעת רצון עה"צ הק'.

* * *

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום ט' טבת ות"ח על שילוחו התחלת הרשימות * ובודאי ימשיך כהנה כו' ות"ח למפרע.

בברכה למילוי משאלותיו לט' שבמכ'.

* * *

...פס"ד (בבחירת כולל וכיו"ב) - צ"ל ע"פ השו"ע, ולשונו "רוצה" (ובפרט ששינה בזה מהש"ס). וההוראה בשו"ע הוא להתלמיד, משא"כ בהמדובר בשיחת ויצא תשכ"ה שמצטטה. וק"ל.

בחד..הארץ: הקדמת בני אדה"ז לשו"ע שלו. וראה זח"ג (רפח, א) כל יומין .. בחד קטירא כו'.

אליו..לבב: שם.

כל..ההיא: סידור שער הל"ג בעומר (דש סוף טור ב. וראה ג"כ שם בסוף השער).

ומלמעלה למטה..בעת פטירתו: צ"ע אם גם בעת פטירתו זהו מ"ד הבאים ע"י העלאת מ"ן אז - נר"נ שלו. ולהעיר מקו"א סד"ה עיין ע"ח.

כל..הארץ: אגה"ק סי' כח.

------------------------

ט'רסז
כללי-פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 260, והושלמה עפ"י צילום האגרת.

מקו"א סד"ה עיין ע"ח : תניא קנד, א.

הימים האלה: לב דוד פכ"ט (ע"פ מש"כ הרמ"ז בס' תיקון שובבים). (וראה משנה ספ"ג דגיטין). שו"ת הר"י אירגס (בסו"ס מבוא פתחים) ס"ה בארוכה.

שניאור: ואין אור אלא תורה (תענית ז, ב).

במנין שית כו': ראה רמב"ן עה"ת בראשית (ב, ג).

דטועמי'..ותבשיל: ש' הכוונות ענין טבילת ע"ש. שו"ע אדה"ז סו"ס ר"נ.

השבת ענינו מנוחה: ראה רש"י בראשית (ב, ב). סוף תמיד. צ"צ לתהלים עה"פ מזמור שיר ליוה"ש.

------------------------

הימים האלה .. נזכרים .. נעשים : אסתר ט, כח.

וגופא בתר רישא אזיל : ראה עירובין מא, א. סוטה מה, ב.

כשמו שניאור כן הוא - נגלה דתורה ופנימיות התורה : ראה גם לעיל חכ"ב אגרת ח'תרכז, ובהנסמן בהערות שם. "רשימות" חוברת כב ע' 16 ואילך.

לימוד המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.

שית אלפי שני דהוי עלמא : ר"ה לא, א. וש"נ.

צ"צ לתהלים עה"פ : יהל אור ע' שכח ואילך.

ונצטוינו לכבדו ולענגו : ראה שו"ע אדה"ז רסרמ"ב. וש"נ.

והאכלתיך..ונגבה: ראה שבת קיח, סע"א ושם.

------------------------

והאכלתיך נחלת יעקב אביך : ישעי' נח, יד.

ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה : ויצא כח, יד. וראה גם לעיל אגרת ט'פז, ובהנסמן בהערות שם.

בברכה לבשו"ט : כתי"ק בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה שניאור זלמן דוכמן. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'לו, ובהנסמן בהערות שם.

בר"ד : ברשימות דברים, שנדפסו אח"כ בספרו "לשמע אזן".

המכ' ע"ד תו"א : כתי"ק בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מוהרש"י זוין.

אגרות נוספות אליו - לעיל ט'לג, ובהנסמן בהערות שם.

תו"א : ישיבת תורת אמת בירושלים.

ותפלה עושה : מחצה (ויק"ר פ"י, ה. דב"ר פ"ח, א. וש"נ).

להערתו במשנ"ת דבאונס כו' : נכתבה בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה יצחק דובאוו. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'פח, ובהנסמן בהערות שם.

*) אולי שמע טעם על שאין מקפידים כלל ב" פרסומי ניסא" בחנוכה ( ואדרבא ) בהדה"נ בבית.

------------------------

שאין מקפידים : ראה ספר המנהגים-חב"ד ע' 70. וראה לקו"ש ח"ב ע' 483. תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' 99.

בקו"א סד"ה עיין ע"ח : תניא קנד, א.

לנקודה שחוזר עלי' : כתי"ק בשולי האגרת הקודמת. נדפסה ב"היכל מנחם" ח"ב ע' קכה. נכתבה לא' שעוסק במוסדות חב"ד שהתאונן על מצב פרנסתו וכו'.

אין זכין לאדם בע"כ : ראה אנציק' תלמודית ערך זכין לאדם שלא בפניו ס"א (ס"ע קלז ואילך). וש"נ.

מאשר הנני : קטע זה אל מוהר"י לנדא. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'רנו, ובהנסמן בהערות שם.

התחלת הרשימות : ראה לעיל שם.

פס"ד (בבחירת כולל וכיו"ב) : נכתבה בשולי האגרת הקודמת, בהמשך לאגרת ט'רנח דלעיל, ונדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 356. במענה לשאלתו: במס' ע"ז (יט, א) איתא פעם " מ מקום שלבו חפץ" ופעם " ב מקום שלבו חפץ" ופי' המהרש"א דא' קאי על מסכת וא' קאי על מקום הלימוד. ומה שבשו"ע כותב לשון "רוצה" אולי הוא מפני שהיא הוראה לאחרים שאי אפשר לדעת רק חיצוניות רצונם, וע"ד המבואר בשיחת ויצא תשכ"ה [נדפסה בלקו"ש ח"ה ע' 379].