Igrot Kodesh · Letter 9256

By the grace of Hashem,

30 Kislev 5727,
Brooklyn,

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, Rav Y.[1],

I greet and bless you,

Basing myself[2] on the teaching of our Sages[3] that importance can be conferred upon an object, I enclose a Chassidic* discourse of the Rabbi[4], which has been published these days. Indeed, this period is propitious, since we are in the month of the liberation of 19 Kislev*, the Rosh Hashanah* of all that pertains to Chassidut*. Furthermore, the days of Chanukah* add light. With my respects and my blessing that you bring me good news of all this, in good health,

M. Schneerson,

P.S.: I have already taken a step forward by responding to a question not put to me. I will therefore take one more step, concerning a question I have already asked — a request I have already made without having obtained any response[5]. I am alluding to the great necessity, the interest, and the merit of the greatest number that would be obtained if you were to set down the words and directives that you received from the Rabbi[6] over all these years[7] — especially with regard to concrete action, the teachings transmitted orally, and those you learned from his own conduct[8]. As I have said, I recall that, according to what you wrote, you do not possess notes. Nevertheless, I reiterate my point. It is absolutely inconceivable that all that you saw and heard, within those four cubits, over many years — indeed, years that were also qualitatively numerous[9] — has already been published, or that the contrary of this was published, as you insinuate by allusion in your letter. Human nature is such that when one begins to write, the memory of one event or saying brings forth, evokes, and recalls another event, and then ideas and facts follow one upon another.

It is obviously unnecessary to point out to you how important all this is. I will simply add that on many occasions I have been asked why I do not suggest that you write your memoirs in the manner just described. Without a doubt, on the basis of our friendship of those years[10], in our country[11], you will respond to my request with goodwill and in an ever-increasing manner. Indeed, this request does not come from me alone. I am discharging, in this instance, the mission entrusted to me by the Sages who formulated this request[12]. From the news I receive about you and, in particular, from what is said in the newspapers, it appears that your state of health is improving. Nevertheless, as stated at the beginning of the Shulchan Aruch*, Yoreh Deah*, it is necessary to clarify a situation, even when it is presumed to be known.

Notes

[1] Rav Yaakov Landa, Rav of Bnei Brak. See on his account letters no. 7760 and 9267.
[2] See HaHechal Menachem, vol. 2, p. 171.
[3] In tractate Shabbat 10b.
[4] Rashab*. This is the discourse entitled "He redeemed my soul in peace", of 5677. See on this matter letter no. 9245.
[5] See on this matter letter no. 4443.
[6] Rashab.
[7] In letter no. 9267, the Rabbi confirms having received the beginning of these notes. Part of them was printed in Shmuot VeSippurim*, vol. 1, from p. 312, introduced by the phrase: "In order to fulfill a directive of the Rabbi Shlita, I will write what I still remember". See also the Yagdil Torah*, New York edition, no. 52, paragraph 37; no. 58, paragraphs 39 and 40.
[8] According to tractate Shabbat 21a.
[9] Which contained a very great number of events.
[10] See Yemei Melech*, vol. 1, pp. 211 and 250.
[11] In Soviet Russia.
[12] According to the formulation of our Sages in tractate Bava Kama 84b.

ט'רנו

ב"ה, ל' כסלו תשכ"ז
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוהר"י שי'

שלום וברכה!

על יסוד הוראת חז"ל , מילתא אלבישייהו יקירא, מצורף בזה מאמר דא"ח מכ"ק אדנ"ע שהו"ל ימים אלו.

והרי הימים ימי סגולה: חודש הגאולה, י"ט כסלו וראש השנה לכל עניני חסידות, ונוסף על זה ימי חנוכה שמוסיפים באור.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור מתוך בריאות הנכונה

מ. שניאורסאהן
נ.ב.

כיון שכבר נכנסתי ונעניתי ללא שאלוני, אכנס עוד צעד אחד - למה שכבר שאלתי ובקשתי ולא פעלתי כלום. כוונתי אודות גודל ההכרח ותועלת וזכות הרבים וכו' - שיעלה כ' על הכתב הדיבורים וההוראות וכו' מכ"ק אדנ"ע מכל השנים. ובפרט הוראות בהנוגע למעשה, הן הוראות המפורשות בדבור, הן הוראות ע"י מעשה רב.

כנ"ל זוכר הנני שכתב, שאין ברשימותיו וכו' וכו', אבל כותב אני עוה"פ - כיון אז עס לייגט זיך ניט כלל וכלל שכל מה שראה ושמע במשך השנים רבות (ובפרט - רבות באיכות) בד' אמות הנ"ל, הרי או שכבר נתפרסם או (כפי הרמז שלו במכתבו הנ"ל) נתפרסם הפכו, ומטבע בני אדם, אשר כשמתחיל לרשום, הרי זכרון מאורע אחד ופתגם אחד - גורר ומעורר ומזכיר בעקבותיו זכרון מאורע שני, ומשתלשלים הדברים והמאורעות זה אחר זה.

גודל הענין האמור, בודאי אין צורך כלל להאריך בזה, כי אם להוסיף - שזה פעמים שעוררוני, היתכן שאין אני מבקש את כ' לרשום זכרונותיו בתוכן הנ"ל, ושבודאי על יסוד הידידות משנים ההם במדינתנו, ימלא בקשתי ובעין יפה ובאופן דמוסיף והולך וכו'.

ועפ"י האמור - נוסף על בקשת עצמי הנה שליחותא דרבנן (שעוררוני בהנ"ל) עביד אנא.

ע"פ הידיעות אודות כ' ובפרט במכ"ע, כנראה שהוטב מצב בריאותו, בכ"ז על יסוד התחלת שו"ע יו"ד, במקום שאפשר צריך לברר גם במקום חזקה.

ט'רנו
נדפסה ב"היכל מנחם" ח"ב ע' קעא.

מוהר"י : לנדא, בני-ברק. אגרות נוספות אליו - לעיל חכ"א ז'תשס, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ט'רסז.

הוראת חז"ל : שבת יו"ד, ב.

מאמר דא"ח מכ"ק אדנ"ע : ד"ה פדה בשלום עזר"ת. ראה לעיל אגרת ט'רמה.

שכבר שאלתי ובקשתי : ראה לעיל חי"ג אגרת ד'תמג.

שיעלה כ' על הכתב הדיבורים וההוראות וכו' : לקמן אגרת ט'רסז מאשר רבינו את קבלת התחלת הרשימות. חלקן נדפס ב"שמועות וסיפורים" ח"א ע' 312 ואילך [המתחילות: למלאות רצון כ"ק שליט"א - להעלות על הכתב מה שאוכל להעלות מזכרוני]. ראה גם קובץ יגדיל תורה (נ.י.) חוב' נב סי' לז. חוב' נח סי' לט-מ.

מעשה רב : שבת כא, א. וש"נ.

הידידות משנים ההם : ראה "ימי מלך" ח"א ע' 211. 250.

שליחותא דרבנן .. עביד אנא : ע"ד לשון חז"ל - ב"ק פד, רע"ב.