Igrot Kodesh · Letter 9253

[Days of Chanukah* 5727]

You[1] point out[2] that Rashi*, commenting on the verse Haazinu 32:48, does not mention the expression "in the middle of that day" which is used with regard to our father Avraham* in the verses Lech Lecha 17:23 and 26. Indeed, the same question arises also with regard to the commentary of the Sifri* at that reference. And one can further strengthen this question by noting the parallel between Rashi's commentary on Lech Lecha[3] and that on Haazinu[4].

However, a very simple explanation can be given for this, as is always the case with Rashi's commentary on the Torah. The verse concerning our father Avraham is not among the three cases that Rashi cites here, because the verse itself subsequently states its meaning: "in the middle of that day… as Hashem had told him"[5].

Notes

[1] This handwritten response was noted on the letter itself from Rav Shneur Zalman Schmerling, dated the 25th of Marcheshvan 5727. See on his account letter no. 6034.
[2] Rav Schmerling wrote: "At the Chassidic gathering of Shabbat Shuvah, the Rabbi explained Rashi's commentary mentioning the expression 'in the middle of that day', which appears in three verses of the Torah (see Likutei Sichot, vol. 19, from p. 339). I wondered why Rashi does not mention the fourth expression 'in the middle of that day', which the verse cites with regard to our father Avraham: 'In the middle of that day, Avraham and Ishmael his son were circumcised'".
[3] Which says: "That day: the command had been given to him by day and not by night. He was therefore not deterred by the other nations or the mockers".
[4] Which says: "Hashem said: I will have him depart in the middle of the day, and if anyone has the power to prevent this, let him do so!".
[5] In other words, Avraham circumcised himself in the middle of the day because Hashem had asked him to. That is why he was not deterred by the other nations and the mockers. By contrast, in Parshat Haazinu, Rashi notes that Hashem commanded, on three occasions, that an action be done in the middle of the day. This question was also addressed in the talk of Shabbat Parshat Haazinu 5741 (1980). Furthermore, Likutei Sichot, vol. 19, p. 339, note 2, offers a different answer.

ט'רנג

[ימי חנוכה תשכ"ז]

להערתו ברש"י (וכן יוקשה על הספרי שם) אשר לא הביא (האזינו לב, מח) גם בעצם היום הזה דא"א (לך יז - כג, כו). ויש להוסיף בתוקף (הקושיא) ההערה דפרש"י שם הוא ע"ד פרש"י האזינו .

אבל כבכל פרש"י עה"ת גם כאן מתורץ בפשטות: בא"א אינו מסוג ג' הפעמים שהביא רש"י כי הכתוב עצמו מסיים ומפרשו: בעצם היום..כאשר דבר אתו אלקים .

ט'רנג
נעתקה מצילום כתי"ק, על גליון מכתב מו"ה שניאור זלמן שמרלינג, מכ"ה מ"ח תשכ"ז.

אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ז ו'לד, ובהנסמן בהערות שם.

להערתו ברש"י כו' : במכתבו: בזמן ההתוועדות בשבת שובה הסביר את הרש"י שכתוב ג' פעמים בעצם-היום-הזה [השיחה - בלקו"ש חי"ט ע' 339 ואילך]. על המקום הי' קשה לי למה רש"י לא מזכיר את הבעצם היום הזה אצל אברהם אבינו, בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו.

ההערה דפרש"י שם : בו ביום שנצטוה ביום ולא בלילה לא נתיירא לא מן הגויים ולא מן הליצנים כו'.

ע"ד פרש"י האזינו : אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום וכל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה.

כאשר דבר אתו אלקים : כלומר, הטעם שמל בעצם היום הי' כאשר דבר אתו אלקים, ולא נתיירא לא מן הגויים ולא מן הליצנים, משא"כ כאן כותב רש"י שבג' מקומות אמר הקב"ה שיהי' דוקא בחצי היום כו'.

תירוץ זה נתבאר גם בשיחת ש"פ האזינו תשמ"א. ובלקו"ש שם הערה 2 נתבאר עוד תירוץ ע"ז.