Igrot Kodesh · Letter 9205

By the grace of Hashem*,

8th of Elul* 5726,
Brooklyn, New York,

To Mrs. Esther Berman,

I bless you and greet you,

I have learned a joyful piece of news[1], as you have had the merit of preserving the manuscripts of Chassidic* discourses that were delivered in their time by our masters and leaders, and then transcribed and copied by those who heard them. In general, there exist several copies of such manuscripts. Most of them were found in the collection of manuscripts and in the library of the Rebbe's* house. Then, during the years of disorder and war, many of them were lost and scattered. Of course, in order to clarify and establish the wording and the text, to the greatest extent possible[2], and in particular to prepare them for publication, it is necessary to compare the different versions. For whoever possesses one or more of these manuscripts, it is therefore a great merit to send them here. For that is indeed their purpose, their reason for being — the dissemination of the sources of Chassidut*, the teaching of our master, the Baal Shem Tov*.

This merit is considerable — the merit of disseminating the sources, the merit of the many people who study the books of Chassidut* published by us. There are no words to describe it, and for someone like yourself, this is surely unnecessary, for I know your family and I know your origins.

One confers merit through the agency of someone who is meritorious[3] and on meritorious days[4]. In this instance, the distinguished and pleasant Chassid* who fears Hashem*, dedicates himself to communal needs, full of eagerness and with many accomplishments, Rav* Moshe Pinchas HaCohen Katz, is currently in the Holy Land, may it be restored and rebuilt. He is therefore entrusted with receiving them[5]. No doubt you will be willing to entrust him with these manuscripts so that he may bring them here before Rosh Hashanah*, which is approaching, in these auspicious days, to multiply your merit, in view of the new year, which comes for us and for all Israel, for the good and for the blessing. With my blessing to be inscribed and sealed for a good and sweet year, both materially and spiritually,

On behalf of the Rebbe* Shlita*,
the secretary,

Notes

[1] See Heichal Menachem*, vol. 2, p. 168.
[2] See Sifriyat Lubavitch*, p. 141.
[3] According to the tractate Shabbat* 32a.
[4] See the tractate Ta'anit* 29a.
[5] The manuscripts. See, in this regard, letter no. 9251.

ב״ה ,י״א ניסן ה׳תשכ״ה
ברוקלין ,נ.י.
אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם
ה׳ עליהם יחיו
שלום וברכה!
הקב״ה קבע את יציאת מצרים בחודש האביב ,והתורה ?)צוה
לדאוג במיוחד שהפסח יחול תמיד בחודש האביב :שמור את חודש
האביב ועשית פסח לה׳ אלקין ,בי בחודש האביב הוציאן ה׳ אלקין
ממצריס לילה.
כדי לכוון שחג הפסח יחול בחודש האביב -והרי לוח השנה שלנו
קבוע לפי הירח ,דבר היוצר הבדל בכאחד עשר יום משנת החמה ,ואילו
תקופות השנה נקבעות על פי החמה -יש לנו ״שנה מעוברת״ כל
שנתיים־שלש )דוגמת השנה הנוכחית( בה נוסף חודש שלם )אדר( .כך
משתוה שנת הירח לשנת החמה וחג הפסח חל תמיד בחודש האביב.
כתוצאה מכך מסתדרים גם חודשי השנה ,וכל החגים ,ונקבעים במועדם
המדויק.
העובדה שיציאת מצרים אירעה בחודש האביב מוסברת ע״י חכמינו
ז״ל כחסד מיוחד של הקב״ה ,שהוציא את בני ישראל ממצרים בתקופה
המוצלחת ביותר בשנה .ברם ,ככל עניני התורה ,יש גם בענין זה רמזים
קבע :ראה שמות רבה פרשה טו ,יא :החדש הזה כר כשבחר ביעקב ובניו קבע כר .אור
התורה)להצמח־צדק( על פסוק זה)עמוד רסד(.
מצוה . .שמור :דברים טז ,א .ולרמב״ן)לשרש הא׳ דספר המצוות להרמב״ם( ולבעל
ההלכות זוהי מצות עשה )לעבר השנים ,או -מןשמרת את החוקה( .וראה ספר המצוות סוף
מצות עשה קנג :באו רמזים כו׳ שמור כו׳ הורה כו׳ .וביד הלכות קידוש החודש בתחלתו וריש
פרק ד.
מוסברת :מכילתא לשמות יג ,ד)הובא בפירוש רש״י שם(.
ח׳תתקפה
נדפסה בהגדה של פסח כרך ב עמוד תרה -הוצאת תנש״א .התרגום נעתק מ׳תורת
מנחם -אגרות מלך׳ כרך ב ,עמוד מח.
ונימוקים ,הוראות רבות לכלל ולפרט .אחת ה״נקודות״ שברצוני לציין
כאן תובהר לאחר התבוננות בתנאים בהם אירעה יציאת מצרים:
מאות בשנים היו בני ישראל משועבדים לאומה ששלטה אז על כל
עמי הסביבה ,לא רק בכוח האדיר של ״רכבו ופרשיו״ ,כי אם גם
במשקל-היתר הגדול שלה בשטחי המדע ,בכל המכונה עתה בשם
״תרבות״ ו״קידמה״.
התרבות והקידמה של מצרים התבססו על כוחות ותופעות הטבע,
ובמיוחד על היאור נילוס .ארץ מצרים היא שחונה ואין יורדים בה כמעט
כל גשמים ,אך כוח ההמצאה האנושי יצר השקאה מלאכותית שהפכה
את מצרים לגן פורח מוקף מדבר.
תנאים אלה יצרו תרבות אלילית מסועפת ,שהיו לה שני קוי יסוד:
האלהת כוחות הטבע ,והאלהת כוחות האדם שהשכיל לנצל את כוחות
הטבע .מכאן צעד קטן בלבד אל האלהתו של פרעה ,זה שגילם באישיותו
את הדוגמא המצרית לאדם ״מושלם״.
השקפה כזו ,שראתה את העולם כהרכב של ״כוחות-טבע״ מרובים,
שבכללם גם ״כוח״ האדם ,בתוספת הפילוסופי׳ של כוחי ועוצם ידי עשו
לי את החיל הזה -הביאו לירידה רוחנית ומוסרית תהומית ביותר ,עד
כדי ״הצדקת״ רדייה ואכזריות מתועבות ביותר כלפי האדם או העם
החלש יותר מבחינה גופנית.
האליליות ואמונת ההבל של המצרים הגיעו לשיא ביטוים בתקופת
אחת :ראה רמב״ן בא )יב ,ג( .צרור המור שם )יב ,ג( .צרור המור שם )יב ,א( ועיין זוהר
חלק ג)רנא ,א(.
ששלטה אז על כל :מכילתא לבשלח יד ,ה :הי׳ פרעה שולט מסוף העולם ועד סופו.
וראה זוהר חלק ב ו ,א.
כמשקל-היתר הגדול :ראה זוהר חלק א קכה ,סוף עמוד א.
ובמיוחד . .נילוס :יחזקאל כט ,ג.
ואין יורדים בה כמעט כל גשמים :ראה רש״י ויגש מז ,י .דברים יא ,י.
כוח ההמצאה האנושי :רש״י ריש פרשת מקץ.
של פרעה :שמו״ר פ״ח ,ב .תנחומא שם.
כוחי ועוצם ידי :דברים ח ,יז .וראה ספר מצוות גדול מצות לא תעשה סד :וארא
בחלום כו׳ שכחת את העיקר כו׳ והתבוננתי כו׳ והנה יסוד גדול הוא כו׳.
תהומית ביותר :ויקרא יח ,ג ובתורת כהנים )ובפירוש רש״י( שם .ובקהלת רבה על
הפסוק והארץ לעולם עומדת דמצרים דוגמת ערוה באדם.
393 תשי״ח -תשכ״ה
ההתחדשות השנתית של כוחות הטבע ,בחודש האביב ,חודש של ״מזל
טלה״ ,והשה הוא שהי׳ מסמלי היסוד של ה״עבודה זרה״ של מצרים.
אך הנה בא משה רבינו ובפיו בשורת ״פקוד פקדתי״ :הגיעה השעה
בה עלה ברצון אלקי אברהם יצחק ויעקב לשחרר את בני ישראל מיד
פרעה ומגלות מצרים.
כבר חלפו 210שנה מאז נתונים בני ישראל למרות פרעה ,חלק מבני
ישראל אף נטמע ב״תרבות״ המצרית ,עזרה מן עמי הסביבה אינה צפוי׳
כלל ,שום עבד לא הצליח )עד אז( להשתחרר ממצרים .לא היו ,איפוא,
כל סיכויים ,מנקודת מבט טבעית ,לשחרור עם ישראל ממצרים ,ולמרות
זאת מבטיח להם משה רבינו כי הגיעה שעת השחרור ,אלא שקיים תנאי
יחיד לדבר; משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח!
-משכו ידיכם מאלילי הארץ ,וקחו לכם כבש )אותו ראו המצרים
כאלוה( ,ושחטו אותו כקרבן פסח לה׳ .לא די בכפירה ב״עבודה זרה״
המצרית בלב ,או אף בבית ,בצנעה ובלאט ,כי אם דוקא בפומבי ,ללא
פחד ,לפי כל הפרטים שהיו כרוכים בהקרבת הפסח במצרים.
ואז -מבטיח משה רבינו בשם הקב״ה -לא זו בלבד שישוחררו
ממצרים ,אלא שאף פרעה בעצמו יצוה עליהם לצאת ממצרים ,והגאולה
תהי׳ לא בתקופה בה כוחות הטבע רדומים ונסתרים ,כי אם ,דוקא,
בחתש האכיכ ,בו מגלה הטבע את מיטב כוחו.
בכך מודגשת העובדה שאין קיימים עולמות נפרדים :עולם של טבע
וכוחות הטבע ,ועולם של ״על־טבע״ הנאבקים ביניהם ופעמים מנצח
האחד ופעמים השני .יש רק א-ל אחד ויחיד ,השליט המוחלט של העולם
כולו ,והוא גם המאחד את כל העולם.
הכרה זו באה לביטוי׳ הנעלה ביותר במתן תורה ,זה נקודת היעד של
לשיא ביטוים :רמב״ן וצרור המור שם.
חלק מבני ישראל :שמות רבה פרשה יד ,ג .וראה תניא פרק לא.
שום עבד :מכילתא יתרו יח ,יא.
תנאי יחיד . .״משכו :שמות רבה פרשה טז ,ב :כל זמן כר משכו כר שבכך כר.
וקחו לכם :למשפחותיכם)דוקא( ,וכהודעת משה :בבנינו ובבנותינו -כל הארבעה בנים
)ובנות( ,מן החכם ועד השאינו יודע לשאול.
בפומבי :ראה שר׳ע רבנו הזקן ריש סימן תל.
נקודת חיעד :כמש״נ בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את ה׳)שמות ג ,יב( וראה
אגרות־ קידש -מתורגמות )ח׳תתקסה( 394
יציאת מצרים ,שהחל ב :אנכי ה׳ אלקין אשר הוצאתיד מארץ מצרים
מבית עכרים ,לא יהי׳ לן אלקים אחרים גו׳
כבמצרים בעבר ,כך גם עתה מצויים כאלה המבססים חייהם על
האלהת הנקראים בשם כוחות הטבע ,בתוספת ״כוחי ועוצם ידי״ של
האדם .אחרים מצאו ״מוצא״ שבביתם יש מקום גם לקב״ה אך בחברה
הם ״ככל האדם״ ,״נהי׳ כגויים״ ,ואדרבה; יותר ״גוי״ מהם.
בא חג הפסח ומזכיר פעם נוספת :״פקוד פקדתי״ -אין לפניכם כל
ברירה .הקב״ה זוכר אתכם ,וחייב להיות; משכו ,משיכת ידים מן
ה״עבודה זרה״ של הארץ ,בכל צורה בה היא באה לידי ביטוי ,ועשיית
הדבר בפומבי ,ללא פחד ,ובאומץ .וקחו לכם -קחו את עצמכם ואת כל
השייך לכם ,כל האפשרויות וכל הכוחות ,לכם אתם ,ל״אני״ היהודי
האמיתי והנצחי.
את כל זאת יש לעשות ״בחודש האביב״ ,לא להתבלבל ע״י המתעים
שמאחר וקיים עולם פורח ,שבמרכזו האדם וכוחו ועוצם ידו ,הרי ״אלה
אלקיך״ ,זה האליל שלך אליו אתה משועבד ,ואין כל מקום ר״ל להקב״ה
כי אם ,אדרבה :בחודש האביב הוציאך ה׳ אלקיך ממצרים ,העולם
זוהר חדש ריש פרשת יתרו :בכל יומא אפיק כר .וראה תניא פרק לא שם.
נהי׳ כגויים :יחזקאל שם .תנחומא נצבים ג .נתבאר בקונטרס ומעין מאמר י״א ,פרק ג.
לכם . .ל״אני״ היהודי :ראה שמות רבה פרשה טו ,כג :לכם הדא הוא דכתיב יהיו לך
לבדך ואין לזרים אתך.
אדרבה :בחדש האביב :להעיר מלקר׳ת במדבר )ג ,א( .סוף ד״ה החדש הזה -לכ״ק
מו״ח אדמו״ר -בס׳ המאמרים ה׳ש״ת.
הוציאך . .ממצרים :לילה .וכן גם עתה אין להתרשם מזה שלאחרים לילה ואין רואים
את האמת ,כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה׳ וכבודו עליך יראה)ישעי׳,
ס ,ב(.
בחדש האביב . .בנוסח חכמינו ז״ל :ברכות מג ,ב .והנה לכמה אחרונים )או״ח סימן
רכ״ו( ניסן לאו דוקא ,אבל יש אומרים דדוקא הוא )שדי חמד אסיפת דינים מערכת ברכות
רס״ב .ושם נסמן( .והנה אדמו״ר הזקן בלוח ברכות הנהנין)הראשון( כתב דאחר ל׳ יברך בלא
שם ומלכות )מוכח דניסן לאו דוקא( ,אבל בסדר ברכות הנהנין)שבסידורו פרק יג סעיף יד(
השמיט זה .ואף שיש לומר בדוחק דטעמו מפני דסבירא לי׳ דאין לברך כלל אלא פעם אחת
)ועדיין יקשה למה לא ביאר דברי השו״ע ״בימי ניסן״ דהיינו לאו דוקא -כמו שהוסיף ביאור
בכמה דינים שבברכות הנהנין( ,יש לומר -דהשמיט מפני דבמשנה האחרונה סבירא לי׳
ד״בימי ניסן״ כפשוטו -בדוקא ,ואם כן אי אפשר ״לאחר ל״׳ .ואין כאן מקומו להאריך.
395 תשי״ח -תשב״ ה
הפורח על נפלאותיו מביאים לראי׳ ברורה יותר של האמת -בנוסח
חכמינו ז״ל -שה׳ אלקינו)הוא( מלך העולם ,שלא חיסר בעולמו כלום.
יעזור ה׳ ויצליח שפסח -זמן חרותנו -יביא את כל אחד ואחד,
בתוך כלל ישראל ,לחירות אמיתית מכל הפרעות ומיגבלות לעבוד את ה׳
בלבב שלם,
וגאולת הפרט תביא את גאולת כלל ישראל ,הגאולה האמיתית
והשלמה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.
בברכה לחג הפסח כשר ושמח
מנחם שניאורפאהן