Igrot Kodesh · Letter 9091

By the grace of Hashem,

13 Shevat* 5726,
Brooklyn, New York,

To the distinguished and pleasant Chassid* who fears Hashem, elect of the people, surpassing it, seeking the good of his people, endowed with generous conduct, descended from an illustrious family, Rav Shneur Zalman Shlita*[1],

I greet and bless you,

Having written to Mrs. Shayer[2], I had the idea of sending you a copy of my letter, which will surely interest you. Then, upon re-reading that letter once more — in particular what is said there between the lines — I concluded that you should indeed have that letter, its essential substance, to the exclusion, of course, of its style. This is quite evident for various points and even for what it is as a whole, for its "essence" — for essence does not change, nor does its part, nor its extract, as Chassidus* mentions in various texts, in accordance with the teaching of the Baal Shem Tov* that "when one holds a part of the essence, one possesses it in its entirety."

Now, the essence of Eretz Yisrael*, of what pertains to it and, in particular, of those who lead it — above all, of the one who leads it personally — was defined by our Sages in these words: "Eretz… which desired…"[3], which can be related both to Ratzon*, will, and to Merotzeh*, satisfied[4], as explained by the Tzemach Tzedek*[5]. She desired, furthermore, to carry out the will of her master, Israel, "for you have striven with angels and with men and have prevailed"[6]. The conclusion, in this case, is precisely the following word and point: "you have prevailed." May Hashem bring it about that this be so, in joy and enthusiasm. With my consideration, respects, and blessing,

M. Schneerson,

Everything said above is based on the freedom to speak and write that has been granted to me, on many occasions, in your letters. Above all, these words are said under the influence of the day of the Hilula* and as a follow-up to my letter of 11 Shevat*.

ט'צא

ב"ה, י"ג שבט ה'תשכ"ו
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"מ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א

שלום וברכה!

לאחרי כתבי המכ' למרת שייוער תי' עלה במחשבתי שכדאי לשלוח העתקת המכ' לכ', כי בטח יענינו וכו'. אלא - כשעברתי על המכ' עוד הפעם (ובפרט על "הכתוב בין השטין") ראיתי שאל כ' צ"ל גוף המכ' ועיקרו (אף שכמובן לא סגנונו וכו') וכמובן ופשוט - בנוגע לכו"כ ענינים ועד לכללות כל הענין ועד לה"עצם" (שעצם - אינו משתנה.

וכן גם - "חלק ומקצת" ממנו, וכמובא בדא"ח בכ"מ שאמר הבעש"ט: העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו).

ועצם ארץ ישראל, דעניני' והעומדים בראשה ובמיוחד - היחיד שעומד בראשה בתור יחיד ומיוחד - ה"ה כהודעת חז"ל ורז"ל: ארץ - שרצתה (ל' רצון וגם ל' מרוצה - כפי' הצמח צדק) לעשות רצון קונה; ישראל - כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל.

- והרי החותם הוא בתיבת וענין - ותוכל.

ויה"ר שיהי' כ"ז בשמחה וטוב לבב.

בהוקרה ובכבוד ובברכה

מ. שניאורסאהן
כהנ"ל כתוב על יסוד "חופש הדבור (והכתיבה)" שנתנה לי בכמה ממכתביו, ובעיקר - מתוך רושם יום ההילולא ובהמשך למכתבי מי"א שבט.

ט'צא
מו"ה שניאור זלמן : שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'נא, ובהנסמן בהערות שם.

המכ' למרת שייוער תי' : דלעיל ט'צ.

וכמובא בדא"ח בכ"מ שאמר הבעש"ט : ראה כש"ט הוספות סקט"ז. וש"נ.

ארץ - שרצתה כו' : ב"ר פ"ה, ח.

כפי' הצמח צדק : לקו"ת לג"פ כא, ג ואילך. ולאח"ז באוה"ת בראשית (כרך ג) תפא, ב ואילך.

כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל : וישלח לב, כט.