Igrot Kodesh · Letter 9080

By the grace of Hashem,

25 Tevet* 5726,

Brooklyn, New York,

I greet and bless you,

I received your letter with considerable delay. On my end as well, my reply has been delayed due to my many activities, and I ask your indulgence for this. You write to me that Chabad* is organizing a teacher-training seminar intended for Yeshiva* students. You set out the reasons for it and emphasize the great need for it. I agree with most of the reasons you put forward, but you will nonetheless forgive me for having to say that this is not Chabad's* role, for several reasons as well — including some that you will, I believe, acknowledge, even if, in principle, no one can dispute the value of such an initiative.

Indeed, if there were greater human resources available — in general and in Chabad* in particular — and if, moreover, everything that cannot be done by others and must be undertaken by Chabad* were already accomplished, one might perhaps contemplate such a project. But unfortunately, all Orthodox movements, Chabad* included, suffer from a terrible shortage of human resources. For this reason, priority must be given to what concerns Chabad's* own members first. For with all the self-sacrifice they bring to their mission and all their work, there remains much yet to be done. One must add and expand. Conversely, when all acknowledge...

Notes

[No notes preserved in source]

ט'פ

ב"ה, כ"ה טבת ה'תשכ"ו
ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מכתבו נתקבל באיחור גדול ביותר, וגם מצדי נתעכב המענה מרוב הטרדות, ואת כ' הסליחה.

במכתבו כותב שחב"ד יקיים סמנריון למורים בין בני הישיבה, וכותב הטעמים בזה וגודל ההכרח שבדבר.

ואף על פי שברוב הטעמים שלו מסכים אני אתו, אבל לאחרי בקשת סליחתו הרי ג"כ מכמה טעמים שחושבני שבחלקם יתקבלו על דעתו מוכרחני לומר שלא זה מעניני חב"ד, אף שבנוגע עצם הענין לית מאן דפליג שהוא הכרחי ביותר.

כי הנה אילו הי' עודף בכוח אדם בכלל, ובחב"ד בפרט, וכל הענינים שהם בגדר שאי אפשר לעשותם על ידי אחרים אלא על ידי חב"ד כבר היו נגמרים ונעשים, או אז אולי יש מקום לדון בענין האמור. אבל לדאבוננו יש מחסור גדול ביותר בכוח אדם בכל התנועות החרדיות, כולל תנועת חב"ד. משום כך דין קדימה לאותם הענינים המחייבים את אנשי חב"ד לראש ולראשונה, אשר מבלי הבט על מסירותם לתפקידם ועבודתם עדיין המלאכה מרובה ויש להוסיף ולהרחיב. מאידך, פעולה אחרת שהכל מודים בהכרחיותה וכמה מסוגלים להביאה לפועל, חושבני שאין לחב"ד הצדק, על פי יושר ובעיקר על פי התורה, להתעסק בה. והרי לפנינו סוגיא מפורשת (מועד-קטן ט, סוף ע"א וריש ע"ב) ומסקנת הגמרא שבנוגע למצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים לימוד התורה הוא בגדר של "כל חפצים לא ישוו בה" ואין הגמרא עושה חילוק בין מצוה אחת לכמה מצוות או בסוג המצוות, מה שאין כן בנוגע למצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, שאז אפילו מצוה קלה יש לה דין קדימה ומוכרח לעשותה. ובודאי לדכוותי' האריכות אך למותר.

וזהו היסוד לעמדתי בנידון דידן, שאף על פי שענין ההוראה והחינוך תמיד הוא מהחיוניים ועל אחת כמה וכמה בדורנו ובארצנו הקדושה וכו', אבל אי אפשר לדחות מצוה שאינה יכולה להיעשות על ידי אחרים ואפילו מצוה קטנה.

בכבוד ובברכה.

על יסוד פגישתנו והתכתבותנו ארשה לי להביע תקותי שציין את יום הסגולה י"ט כסלו, שבודאי ידועה לו פרשת היום, המאסר והגאולה.

ט'פ
כל חפצים לא ישוו בה : משלי ח, יא.