Igrot Kodesh · Letter 9066

By the grace of Hashem,

Fifth light of Chanukah* 5726,

Brooklyn, New York,

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, Rav Shneur Zalman*,[1] rabbi of Kfar Chabad*, in our Holy Land, may it be restored and rebuilt,

I greet and bless you,

I have become aware of curious and surprising rumors that have reportedly been transmitted in my name in connection with the elections for the Kfar's* committee.[2] I stated at once that no heed should be paid to them. On numerous occasions[3] I have warned and cautioned[3] that no attention be paid to what is reported in my name concerning Kfar Chabad*. If I wish to give my opinion, I can write directly, especially on matters of broad concern. Moreover, several specific points are involved here, and very often it is not easy to find someone who is not involved in any of them and who could therefore act impartially.

For this reason I am addressing you once again through this letter. I hope that this will also suffice for the days to come. I therefore reiterate what is stated above. No credence whatsoever[3] should be given to oral rumors. If I have a message to deliver, I will do so in writing. I do not authorize anyone to represent me or to speak in my name asking the residents of the Kfar to act in one way or another. My instructions will be issued exclusively in writing and signed by me. In view of all this, this letter is being sent by express to the Rav of the community.

To achieve all this, it is indispensable to bring hearts closer together and, of course, not[3] to stir up discord, disputes, controversies, or upheavals, but to strengthen, consolidate, and develop all areas simultaneously through increased collaboration among all the active forces of Kfar Chabad*. Without doubt, those who have acted until now will continue to do so in the future, and they will consult, in the proper manner, with those who are capable of this, even if until this day such consultation has not been as substantial as it should have been. It is clear that whoever[3] has the ability to offer help, counsel, and act for the good of the Kfar and what concerns it, will not take into account narrow considerations, feigned honor, and all the other enticements emanating from a source that is not pure and therefore should not exist within the four cubits of Jews in general, and of Chassidim* in particular, especially during the period of Chanukah*, when the footsteps of the Tarmodeans* disappear.[7] In this way, everything concerning Kfar Chabad* will be saved from constraint, in a peaceful manner, "for they were many with me."[8]

I extend my blessing for a luminous Chanukah*, in a manner of ever-increasing advance, adding and illuminating,[9] so that its light may illuminate the entire year: "the candle is a Mitzvah* and the Torah is a light"[10] — as well as the luminary of the Torah, which is its essence.

Notes

(1) [Rav Shneur Zalman, rabbi of Kfar Chabad]
(2) [Reference to Kfar Chabad committee elections]
(3) [Emphasis in the original]
(4) [Internal reference]
(5) [Internal reference]
(6) [Internal reference]
(7) [Reference to a Talmudic passage about Chanukah and the Tarmodeans]
(8) [Biblical or rabbinic quotation]
(9) [Reference to Chanukah practice of progressive increase]
(10) Proverbs 6:23

ט'סו

ב"ה, נר חמישי דחנוכה, תשכ"ו
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מו"ה שניאור זלמן שי' - מרא דאתרא דכפר חב"ד באה"ק ת"ו

שלום וברכה!

הגיעוני שמועות משונות ומוזרות ע"ד מה שמוסרים בשמי בנוגע לבחירות לועד הכפר וכו', ומתחלה אמרתי שלא לשום לב לכל זה, כיון שכו"כ פעמים אמרתי והזהרתי , שלא יסמוכו כלל וכלל על מה שאומרים בנוגע לכחב"ד בשמי, כי באם רצוני להביע דעתי, הרי יכול אני לפנות בכתב, ובאופן ישר. ובפרט בענין הנוגע לרבים, וביחד עם זה כמה ענינים פרטים מעורבים בזה - שלפעמים תכופות לא בנקל למצוא מי שהוא, שלא יהי' נוגע אף בענין אחד מכל האמור ובמילא לא יהי' משוחד.

בכל זה כיון שלאחרונה הציפוני מכתבים מכו"כ אנשים, וכמובן ופשוט בשמועות סותרות זו את זו, וכל אחת מסתמכת דוקא עלי, שזהו רצוני והחלטתי ואי אפשר אחרת,

לכן באתי בזה עוד הפעם, ותקותי שהודעתי זו תספיק גם לימים יבואו, לכפול הכתוב לעיל, שלא תסמכו כלל על שמועת בעל פה, ומה שארצה להודיע, אבוא בכתב, ואין כל יפוי כח למי שהוא, לומר בשמי, שעל תושבי הכפר או על הועד וכו' לעשות באופן כזה או באופן אחר, מלבד - הוראות מפורשות הבאות בכתב, ובאתי אני על החתום, עליהן.

ולתוכן האמור, נשלח המכתב באופן מהיר דחוף, ועל שם הרב מרא דאתרא, שימסרם ויפרסמם באופן המתאים ובתוקף מרא דאתרא.

ובהמצאינו בימי חנוכה, אשר מצות ימים אלו להוסיף באור מיום ליום, ולא רק בד' אמות של עצמו, אלא אדרבה ודוקא על פתח ביתו מבחוץ, ודוקא בחוצה דרשות הרבים (ולא בחוצה דחצר בלבד) - הנה אור החסידות ותורתה שהנחילונו רבותינו נשיאינו, תאיר דרכו של כאו"א מתושבי הכפר בתוככי כללות עדת החסידים, שיראה האמת שהדרך האמיתי היא רק דרך המלך, מלכו של עולם, מוארה במאור שבתורה זוהי תורת החסידות, שמיסודותי' אהבת השם אהבת התורה ואהבת ישראל, ובמילא יתקרבו הלבבות ועד שיהיו כולם כאחד, ויתאגדו כולם בהמעשה הוא העיקר, שבנדון האמור הוא - ביסוס הכפר והתפתחותו בכל הענינים, הן הגשמיים והן הרוחניים, ובענין שהזמן גרמא, עניני הבני' הפרטים והכללים, שלתכלית זו מוכרח קירוב הלבבות, ופשוט שלא לעורר פירוד הלבבות, מריבות, ערעורים ומהפכות וכו', כי אם לחזק לבסס ולפתח כל הענינים ע"י תוספת שתוף פעולה בצירוף כל הכחות הפעילים אשר בכפר חב"ד, שבודאי גם אלו שפעלו עד עתה, יפעלו ויתייעצו מכאן ולהבא באופן המתאים עם אלו המתאימים להתייעצות כאלו (אפילו באם עד עתה לא היתה התייעצות זו במילואה כדבעי), ופשיטא שכל שיש בידו לסייע לייעץ ולפעול לטובת הכפר ועניניו, לא יתחשב בחשבונות קטנטנים עניני כבוד מדומה ושאר פיתוים [אשר מקורם בלתי טהור, ובמילא אין לו מקום בד' אמות של בנ"י בכלל ואצל חסידים במיוחד], ובפרט בימי חנוכה שענינם לכלות רגלא דתרמודאי ועד - לפדי' מן המיצר דעניני כפר חב"ד באופן של שלום כי ברבים היו עמדי.

בברכת חנוכה מאיר ובאופן דמוסיף והולך באור ובאופן שתומשך האורה על כל השנה כולה, נר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה ותורת החסידות,

מ. שניאורסאהן
נ.ב.

מטעם הנ"ל מטובו לאשר קבלת מכתבי זה בהקדם, ות"ח מראש.

ט'סו
מו"ה שניאור זלמן : גרליק. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ט ז'שלב, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ט'שיז. ט'שנט.

על פתח ביתו מבחוץ : שבת כא, ב.

ולא בחוצה דחצר בלבד : ראה תוד"ה מצוה שם.

המעשה הוא העיקר : אבות פ"א מי"ז.

לכלות רגלא דתרמודאי : ראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' כב. וש"נ.

כי ברבים היו עמדי : תהלים נה, יט.

דמוסיף והולך : שבת כא, ב.

נר מצוה ותורה אור : משלי ו, כג.