Igrot Kodesh · Letter 9044

By the grace of Hashem,

22 Mar Cheshvan* 5726,

Brooklyn,

I greet and bless you,

I reply to your letter of 14 Cheshvan.[1] In the meantime you have surely received my response to the question you raised in that letter. One of the main reasons for this delay is not, as you write, that I have many and more important preoccupations — for what you allude to concerns the entire world,[2] an eternal edifice.[3] In fact, I was hoping that your daughter would write to me directly, so that the Torah's[4] words would apply: 'let us call the young woman and ask her opinion.' For all of this[5] depends essentially on the feeling of the heart, and that feeling is in no way comparable to its description by a third party — even the closest one — that is self-evident. Nevertheless, I observed that she would most likely not write to me, and that is why I decided to reply to you.

I am confident that since our conversation when you were here, you have made use of your knowledge of Torah to put into practice the Injunction[6] to know elevation in the domain of holiness. For an injunction of the Torah is also a power granted for its fulfillment. Moreover, it is also an assurance, as the Admur HaZaken* explains,[7] which means in the present case that one elevates oneself and brings elevation to others — especially to one's family members and one's students, who are likewise defined as sons[8] — in all domains of holiness, of Torah and its Mitzvot*. Moreover, the assurance was given to us[9] that one is aided when one desires to purify oneself. And when one sanctifies oneself a little here below, one receives a great holiness from Above.[10] With my blessing that you give me good news of all this,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

ט'מד

ב"ה, כ"ב מ"ח, תשכ"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"ד חשון,

בטח בינתים כבר נתקבל המענה שלי על שאלתו במכתבו האמור.

מהסיבות העיקריות בהעכוב הי', לא ככתבו ענינים רבים וחשובים ביותר, שהרי הענין אודותו כתב נוגע בעולם מלא ובבנין עדי עד, כי אם תקותי היתה לקבל מכתב באופן ישיר מבתו תחי', וכהוראת התורה, נקרא לנערה ונשאלה את פי', שהרי בענינים התלוים בעיקרם בלב וברגש, אינו דומה השמיעה אודותם מכלי שני לראשון אפילו הקרוב ביותר, וק"ל, ורק בראותי שכנראה לא יבוא הנ"ל עניתי כנ"ל.

תקותי חזקה אשר מעת שיחתנו בהיותו כאן, ניצל כח תורתנו בהציווי להעלות בקדש (שציווי התורה הוא גם נתינת כח, ולא עוד אלא גם הבטחה, וכביאור רבנו הזקן בזה ), ז.א. שעלה והעלה אחרים, ובפרט בני משפחתו ותלמידיו שי' (שגם הם נקראים בנים) בעניני קדושת התורה ומצותי',

ובפרט שהרי בכגון זה הובטחנו, הבא לטהר מסייעין אותו, ואדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ט'מד
נדפסה בלקו"ש חל"ה ע' 271, והושלמה עפ"י העתקה.

בעולם מלא : ראה סנהדרין לז, א (במשנה). וש"נ.

נקרא לנערה ונשאלה את פי' : חיי שרה כד, נז.

בהציווי להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ.

וכביאור רבנו הזקן בזה : ראה גם תו"א תשא פו, ג.

שגם הם נקראים בנים : ראה ספרי ופרש"י ואתחנן ו, ז.

הבא לטהר מסייעין אותו : יומא לח, סע"ב. וש"נ.

ואדם מקדש עצמו מעט כו' : שם לט, רע"א. וראה תניא ספכ"ז.