Igrot Kodesh · Letter 9040

By the grace of Hashem,

7 Mar Cheshvan 5726,

Brooklyn,

To the great Rav*, Chassid* who fears Hashem, possessor of abundant knowledge, Rav Reuven[1],

I greet you and bless you,

I have duly received[2] your book, the Nitzotzei Or*[3], with notes and references, which was delivered to me in recent days. I also received your greetings, conveyed to me by guests from the Holy Land[4], may it be restored and rebuilt. I thank you for thinking to send me this book, as well as, previously, your works entitled: 'The Verse and the Tradition.' Without doubt, you will continue to do so in the future.

May Hashem bring it about that for many more years you multiply your efforts in Torah*. You will merit and succeed in publishing your teaching, which consists to a large extent of references, notes and commentaries, bringing to light the unity of our Torah, which is a singular Torah, for it was given by the One of the world, and beyond that it is a singular Torah. With my respects and my blessing,

P.S.: In these days, a prominent publisher, one of the Shulsinger brothers, is traveling to the Holy Land, may it be restored and rebuilt. These publishers have merited publishing the teachings of the early and later Sages in an aesthetically harmonious manner, beginning with the five books of the Chumash*, the Babylonian Talmud*, and additional works. They also published the Likkutei Torah* of the Admur HaZaken*, as well as several other books of Chassidus*. They have now conceived an interesting project: to publish a Talmud presenting both the Yerushalmi* and the Bavli*, together with all the commentaries. I have therefore advised this man to visit you and to seek your counsel on how to edit 'the two Talmuds together,' to use the expression of tractate Chagigah 10a. This concerns the public and will be for its benefit.

To move from one subject to another while remaining in the same context: I am surprised that in your 'Gates of the Zohar*' you did not cite references from the Talmud Yerushalmi. To the extent possible, it is clear that it would be wise to publish these in an independent fascicle, which would subsequently be added to the second edition of your book.

At the beginning of the Nitzotzei Or: The Sages of the Mishnah* are called Perushim*[5] because they expound (perush) the Torah. Nevertheless, if that were so, they should have been called Pirushim, with a Yud, or at the very least with a different vocalization than the one most commonly found. Yet various texts establish that this word was already vocalized this way in the earliest generations.

At the end of this book: The text of the Kaddish* recited upon completing a tractate[6] states: 'revive… build… uproot…' — and a question arises here, for all these elements are not mentioned in chronological order[7]. See on this subject tractate Berakhot 49a, the Zohar vol. 1 at the end of Parashat Chayei Sarah p. 139a, the Rambam* in his Laws of Kings at the end of ch. 11. Furthermore, I have just noticed that you cite in the Zohar the book Ketem Paz*.

ט'מ

ב"ה, ז' מ"ח, תשכ"ו
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א צנמ"ס וכו' הר"ר ראובן שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת ספרו נצוצי אור, הארות והערות וכו' שנמסר לי ימים אלו וכן פ"ש מהאורחים דאה"ק ת"ו, אשר בקשתים גם להחזיר ד"ש לכת"ר שי'.

ת"ח על שימת לבבו לשלוח לי ספרו האמור וכן לפני זמן ספריו המקרא והמסורה וכו' ובודאי גם להבא יעשה כן, ות"ח למפרע.

ויהי רצון אשר רבות בשנים ירבה חילו לאורייתא, ולזכות ולהצליח להו"ל תורתו, ובפרט אשר חלק חשוב מהם הם מראי מקומות וציונים ועיונים, המבליטים את האחדות אשר בתורתנו הק' תורה אחת, וכיון שניתנו מיחידו של עולם, בודאי גם למעלה מזה, תורה יחידה.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור.

נ.ב.

ימים אלו נוסע לביקור באה"ק ת"ו אחד מהמדפיסים המפורסמים האחים שולזינגר שי' שזכו והצליחו להו"ל תורת ראשונים ואחרונים בהדר ויופי חיצוני וגם פנימי, מתחיל מחמשה חומשי תורה ש"ס בבלי וכו' וכו', הם הן גם המדפיסים שהו"ל ספר לקוטי תורה לאדמו"ר הזקן נוסף על כמה ספרי חסידות שהדפסנו על ידם.

וכיון שרכש לבם דבר טוב להו"ל ש"ס ירושלמי ביחד עם ש"ס בבלי עם כל פירושיהם וכו' הצעתי להנ"ל לבקר את כת"ר ולקבל חוו"ד אודות תכנית הוצאת הש"ס וש"ס (חגיגה יו"ד ע"א) ביחד, והרי זה ענין הנוגע לרבים ולזכות הרבים.

מענין לענין באותו ענין, תמיהני על אשר בשערי זהר כת"ר לא הכניס גם ציונים מש"ס ירושלמי, ובאם אפשרי בודאי כדאי להו"ל בגליון בפ"ע, ובמשך הזמן לצרפם להוצאה שני' דספר זה.

כיון שתכנית הנ"ל לשהות באה"ק רק ימים ספורים, נשלח המכתב מהיר דחוף.

בריש ס' ניצוצי אור . שנק' התנאים כו' פרושים - ע"ש שענינם לפרש התורה.

לכאורה לפ"ז צ"ל שמם פירושים (ביו"ד) או עכ"פ בניקוד שונה מהרגיל בפי כל. וכנראה בכ"מ - כן נקדו תיבה זו עוד בדורות קדמונים. ואף ש"השמות אינם נשמרים כמו הפעלים" (הראב"ע שמות ב, י) - בכ"ז צ"ל באותו הענין.

בסופו : בנוסח הקדיש (דסיום מס') ולאחיא כו' ולמיבני כו' ולמיעקר כו' - צ"ע שהענינים בו באים שלא ע"ס הזמן, ראה ברכות מט, א. זח"א ס"פ ח"ש וקל"ט, א. רמב"ם מלכים ספי"א. מכ' כ"ק אדנ"ע (נדפס בקובץ מכ' שלו). ובכ"מ שציין כת"ר בניצוצי זוהר שלו ברכות שם. ז"ע ראיתי שציין כ' בזהר שם מס' כתם פז.

ט'מ
נדפסה בלקו"ש חל"ד ע' 239, והושלמה עפ"י העתקה.

הר"ר ראובן : מרגליות. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"כ ו'תסא, ובהנסמן בהערות שם.

ע"ס הזמן : ראה גם לקמן אגרת ט'שדמ בהערה ד"ה ויקבץ נדחי ישראל.

מכ' כ"ק אדנ"ע : אג"ק שלו ח"א אגרת קל.