Igrot Kodesh · Letter 8964 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

6 Nissan* 5725,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I respond to your letter of 25 Adar Sheini*, in which you tell me about your birthday (note 1: This letter is addressed to a young woman. See Likkutei Sichos*, vol. 22, p. 380 and vol. 33, p. 290.). Without a doubt, you intensify, on this occasion, that which pertains to the Torah* and the Mitzvos*, in accordance with the Injunction of our holy Torah*, Torah* of life (note 2: In Tractate* Berachos* 28a.), according to which one knows elevation in the domain of Holiness. Apart from the essential aspect, the fulfillment of a Precept of Hashem, it is, moreover, the channel and the vessel through which one receives the blessings of Hashem in all one's needs.

May Hashem therefore grant that the coming year, for the good, be a year of success, both materially and spiritually. You will give me good tidings of all this. With my blessing for a kosher and joyous Pesach* festival,

P.S.: You allude to your loneliness and I am very surprised by this, for you surely know the saying of my father-in-law, the Rebbe*, leader of Israel (note 3: See, on this subject, letter no. 6155.), according to which: "thanks to Chassidus*, one is no longer all alone." Chassidus* has truly eliminated loneliness. Now, if this is so in the relationship between the Rebbe* and a Chassid*, as this text explains at length, how much more must this be so with the people in one's surroundings and, all the more so, between Hashem and the children of Israel. One can understand this, in particular, from what our Torah*, Torah* of life, says about Divine Providence, which extends to the smallest detail of existence. Now, His Providence, His blessing, the good that He sends are all one, since all these elements have their source in His true Unity.

One understands what follows from such an observation, for action as well as for feeling, for the conception of life. Each man, each woman finds himself in a world, made up of creatures belonging to all categories, humans, animals, plants, minerals upon which one exerts an influence and from which one also receives influence, as is the case for everything found in the world, even though it is clear that these influences are in no way comparable. It follows that all effectively possess a content, at least in a potential manner, and that it therefore depends on each person to put it to use. In principle, it is so for every Jew, who must be the partner of Hashem in creation, in the terms that have just been defined.

As far as you are personally concerned, my surprise is all the greater because Divine Providence has granted you the merit of acting in the domain of the education of the children of Israel, the children of Hashem, Jewish children. Every positive action that you accomplish for them, every influence that you exert upon them establishes an eternal closeness between you (note 4: See the Tanya*, chapter 25, p. 32a.), a moral, holy, good and useful bond, including here below. In all these domains, distance introduces no rupture and it is even impossible that it do so. It is in this sense that one can speak of eternity. In other words, while you are in your room and you experience a feeling of loneliness, one of your students and of those who receive your influence is reviewing his lesson, based on what you taught him, or is reciting a blessing as you taught it to him. And, this infuses vitality and light into the bond that links you. It is inconceivable that your divine soul receive nothing from this, for this emanates from the essence of yourself. Now, the deep and essential dimension of man is indeed his divine soul. In reality, it is even the divine soul that vivifies the animal soul.

I am aware that not everyone feels what has just been said, for our eyes of flesh do not see it and the hand cannot touch it, but this changes nothing about the reality of the facts. Therefore, a brief reflection should suffice to open the intellect of man and his animal soul, in order to influence him in this direction. Indeed, a person experiences fluctuations and, in certain periods, it is therefore necessary to encourage him, to invite him to an addition, in a specific manner. In such a case, the best means is to meet one of your students or those who receive your influence, or to speak about them and the classes you give them with someone. Then, the voice awakens the fervor and speech allows an increased revelation (note 5: According to the Shnei Luchos HaBris*, p. 82b and the Shulchan Aruch* of the Admur HaZakein*, section Orach Chaim*, chapter 61, paragraph 5.).

It is common and even natural, among people, to react in a manner that our Sages* describe (note 6: In Tractate* Bava Kamma* 35b.) as follows: "He asked him to return wheat and the other acknowledged owing him barley." I mean to say that one exchanges the true reason for another. In this case, it seems that your situation is explained by the fact that you are not yet engaged. I therefore charge you, by the present letter, to tell each of your brothers, in my name, that it is very surprising and even painful to observe that they have not been occupied with this as they should have been. For, the blessing of Hashem reveals itself in this domain in the manner described by the verse: "And Hashem your Elokim* will bless you in all that you do" (note 7: It is therefore necessary to "do" in order to reveal the blessing of Hashem.). Such action must follow the ways of nature and be adapted, that is self-evident. May Hashem grant that you give me good tidings of all that has just been said, as quickly as possible. And, may Hashem grant you success.

ח'תתקסד

ב"ה, ו' ניסן תשכ"ה
ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה חמכתבה מכ"ה אד"ש בו כותבת אודות יום הולדת שלה,

ובודאי מוסיפה בעניני יהדות ומצות כציווי תורתנו הק' תורת חיים להעלות בקדש,

ונוסף על העיקר מילוי הציווי - הרי זה גם הצנור והכלי לקבלת ברכות השי"ת בהמצטרך.

ויהי רצון מהשם יתברך שתהי' שנה הבאה עלי' לטובה שנת הצלחה בגשמיות וברוחניות ותבשר טוב בכל האמור.

בברכת חה"פ כשר ושמח.

נ.ב. לכתבה אודות עינן הבדידות, לפלא גדול, שהרי בודאי יודעת מפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, חסידות האט אויפגעטאן אז מ'איז ניט עלענד כו' (החסידות פעלה במה שסילקה ענין הבדידות). שאם בנוגע להקשר שבין רבי וחסיד הדברים אמורים, כמבואר שם בארוכה עאכו"כ להקשר שבין אדם לאדם שבסביבתו, ופשיטא שכן הוא הקשר שבין ה' ובני ישראל, ובמיוחד מובן הענין ע"פ יסוד תורתנו תורת חיים בענין בהשגחה פרטית, שהוא כפשוטו אשר השם יתברך משגיח בהשגחה פרטית על כל פרטי ופרטי החיים, והשגחתו וברכתו והשפעת טובו וכו' הרי אחד הם, כי מקורם אחדות הפשוטה.

מהאמור משתלשל ומובן בנוגע לפועל ולהרגש, ולהשקפת חיים אשר כל אחד ואחת נמצא בעולם (עולם של כו"כ נבראים מכל הסוגים דמדבר חי צומח ודומם) שהשפעתו עליהם, וכלל הענינים שבעולם מושפע גם הוא מהם, (ואף שמובן ופשוט שההשפעות אינן דומות כלל), וכיון שכן הוא הרי כל אחד מהם מלא תוכן עכ"פ בכח ובו הדבר תלוי להפעיל התוכן שיבוא מכח אל הפועל, כ"ז באופן עקרוני בנוגע לכאו"א מישראל אשר תפקידו להיות שותף במעשה בראשית מתאים להאמור.

בנוגע אלי' תגדל התמי' פי כמה, שהרי זיכתה אותה השגחה העליונה והעמידתה בשטח חינוך בני ישראל, בניו של מקום ילדי ישראל, שכל פעולה טובה שלה בהם והשפעה עליהם, הרי זה מייצר קירוב נצחי ביניהם, רוחני וקדוש טוב ומועיל גם למטה, שבכל ענינים אלו אין המקום מפסיק ואי אפשר שיחול בו פירוד (שלכן הוא נצחי) במלות אחרות, כשיושבת בחדרה ונמצאת בהרגש של בדידות, ובה בשעה אחד מתלמידי' או מהמושפעים שלה חוזר על השיעור ששמע ממנה או מברך ה' כפי שלמדה אותו וכו' הרי זה מוסיף חיות ואור בהקשר שביניהם, וא"א שהנפש אלקית שבה לא תרגיש התוספת, כיון שענין זה הוא מעצם עצמותה, והרי פנימיות האדם ועיקרו הוא הנפה"א שבו, ולאמתתו של דבר היא המחי' גם את הנפש הבהמית.

יודע הנני שלא כל אחד מרגיש את האמור, כיון שאין נראה לעיני בשר ואין היד יכולה למשמשו, אבל אין זה ממעט כלל אמיתת מציאות הענין, שלכן בהתבוננות קלה נפתח הפתח מהנפה"א לשכל האדם ועד לנפש הבהמית להשפיע עליה בכיוון האמור, כיון שהאדם בעל שינוים הוא ישנם זמנים שצריכים להתעוררות מיוחדה ולתוספת מיוחדת, ואז הרי עצה היעוצה להפגש עם מי שהוא מהתלמידים או המושפעים או עכ"פ לדבר עם מי שהוא אודותם והשיעורים וכו', והרי הקול מעורר הכוונה והדבור מגלה את הענינים יותר.

ריגל הדבר וכמעט טבעי הוא בבני אדם, בסגנון חז"ל, טענו חטים והודה לו בשעורים, כוונתי שמחליפים הסיבה האמיתית בענין אחר, הסיבה במצבה ה"ה כנראה אשר לע"ע לא נשתדכה עדיין, וכאן המקום אתי למלאות את ידה למסור לכאו"א מאחי' שי' בשמי, אשר פלא גדול וגם מצער, מה שאינם עושים בהאמור ככל הדרוש, והרי ברכת ה' חלה עלי' כמ"ש וברכך ה"א בכל אשר תעשה, עשי' בדרך הטבע וכדרוש, וק"ל.

ויהי רצון שתבשר טוב בכל האמור ובהקדם והשי"ת יצליחה.

ח'תתקסד
חלקה נדפס בלקו"ש חכ"ב ע' 380 וחל"ג ע' 290 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.

כציווי: ברכות כח, א. וש"נ.

מפתגם: ראה גם לעיל חי"ז אגרת ו'קנה, ובהנסמן בהערות שם.

שכל פעולה... נצחי: ראה תניא פכ"ה (לב, א).

קול מעורר הכוונה: של"ה פב, ב. שו"ע אדה"ז חאו"ח סס"א ס"ה.

בסגנון חז"ל: בבא קמא לה, ב.