Igrot Kodesh · Letter 8959 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

11 Adar Sheini* 5725,

Brooklyn, New York,

To the participants at the annual gathering of the benefactors of

the Yeshivah* Tomchei Temimim* Lubavitch of Montreal,

may Hashem grant you long life,

I greet you and bless you,

I extend my greetings to all the participants of the annual gathering (note 1: See Likkutei Sichos*, vol. 6, p. 378.), as well as my blessing that this celebration enjoy great success, in all domains. This time, the gathering takes place in a year that has two Adars* and it is set in the second. Our Jewish calendar, fixing all the dates and all the festivals of the year, is linked to the revolution of the moon, but also to the seasons, depending on the revolution of the sun (note 2: See, on this subject, the Rambam*, Laws of the Sanctification of the New Month, at the beginning of chapters 1 and 4, as well as letter no. 8965.). Now, the lunar year is shorter by nearly eleven days than the solar year. That is why, every two or three years, one adds an extra month, in order to make up (note 3: The Rebbe* underlines the words: "make up," "past," "everything was transformed," and "for the Jews, there was light, joy, gladness and glory.") this time, so that each festival is celebrated at the same season, Pesach* in the spring and Sukkos* during the harvest time.

One of the teachings delivered by this extra month is the following. The Torah* has given the Jews the power to master time. In general, a person does not control the past (note 3). Yet, a Jew has the power to complete what he has missed. Moreover, he can even build up a "reserve" for the future, as the year possessing two Adars* proves.

It is precisely during this double month that the festival of Purim* is celebrated. As our Sages* recount (note 4: In Midrash* Esther Rabbah*, chapter 9, paragraphs 3 and 4.), the decree of Haman the wicked was annulled at the moment when Mordechai* the Righteous gathered the Jewish children and infused them with a spirit of self-sacrifice for the Judaism of the Torah*. In this way, was completed what had previously been lacking in the education based on sacred values. The result was the miracle according to which "everything was transformed" (note 3) and "for the Jews, there was light, joy, gladness and glory" (note 3). When Purim* occurs in a year that has two Adars*, as is the case this time, the two points previously cited present themselves jointly. Then, the indispensable character of a Torah*-based education for the perpetuity of our people and the possibility granted to us, not only to complete what has been lacking, but also to create a "reserve" for the future, are more specifically underscored.

I wish to hope that this annual gathering will give full expression to what has just been said. The merit of disseminating the Torah* and the Mitzvos* will protect each man and each woman, within all of Israel, so as to fully obtain: "for the Jews, there was light, joy, gladness and honor," with all the interpretations that one can give on this subject. With my respects, my blessing of success, as well as to give me good tidings,

ב״ה ,י״א אדר שני ,ה׳תשכ״ה
ברוקלין ,נ.י.
אל המסיבה השנתית של ״נציבי הישיבה״ תומכי-תמימים
ליובאוויטש במונטריאול
ה׳ עליהם יחיו
שלום וברכה!
הנני שולח את איחולי לכל המשתתפים במסיבה השנתית ,יחד עם
הברכה שהארוע יהי׳ בהצלחה רבה בכל המובנים.
כינס :אסתר רבה פרשה ט ,ג)ד(.
ח׳תתקנט
נדפסה בלקוטי שיחות כרך ו עמוד 378והושלמה על פי העתק המזכירות.
389 תשי״ח -תשכ״ה
בשנה זו נערכת המסיבה השנתית בשנה מעוברת ובחודש אדר שני.
הלוח היהודי שלנו ,המתאים את כל הזמנים והמועדים בשנה ,קשור
במהלך הלבנה וגם בתקופות )עונות( התלויות במהלך החמה .שנת
הלבנה ״מפגרת״ ב 11-יום בערך לעומת שנת החמה .לכן מדי שנתיים־
שלש מונהגת שנת עיבור )בתוספת חודש שלם( ,כדי להשלים את הזמן
)כך שכל חג יחול בזמן המתאים :פסח -בחודש האביב; סוכות -בחודש
הסתיו ,וכר(.
אחת ההוראות משנת העיבור היא שהתורה נתנה ליהודי כוח
לשלוט על הזמן; ואף שבכלל אדם איננו בעל-הבית על הזמן שעבר,
ליהודי ישנה האפשרות להשלים את אשר החסיר .יתרה מזו ,ניתן אפילו
ליצור ״מלאי״ למען העתיד ,כפי שהדבר נרמז בשנת העיבור.
ובחודש זה -שנכפל בשנת העיבור -נחגג חג הפורים .כפי שחכמינו
זכרתם לברכה מספרים ,גזירת המן הרשע בטלה ברגע שמרדכי הצדיק
כינס את ילדי ישראל ועורר בהם רוח מסירת נפש למען יהדות של תורה.
בכך הושלם מה שחסר קודם לכן בתחום החינוך על טהרת הקדש ,וזה
הביא את הנס של ונהפוך הוא וליהודים היתה אורה ושמחה וששון
ויקר.
כאשר פורים חל בשנת עיבור ,כשנה זו ,מתקבצות ומודגשות
במיוחד ,שתי הנקודות האמורות :הצורך החיוני של חינוך נאמן לתורה
למען קיום עמנו ,והאפשרות הניתנת לנו ,לא רק למלא את אשר החסירו,
אלא גם ליצור ״מלאי״ לעתיד.
תקוותי שהמסיבה השנתית של שנה זו ,תתן ביטוי מלא לאמור,
וזכות הפצת התורה והמצוות תעמוד לכל אחד ואחת שיחיו ,בתוך כלל
ישראל ,ליהנות במלוא המידה מליהודים היתה אורה ושמחה וששון
ויקר -עם כל הפירושים.
בכבוד ובברכה להצלחה ולבשורות טובות.
הלוה היהודי שלנו :בהבא לקמן ראה רמב״ם הלכות קידוש החורש ריש פרק א
וריש פרק ד .לקמן עמוד .395
חכמינו . .מספרים :אסתר רבה פרשה ט ,ג)ד(.
אגרות־קידש -מתורגמות )ח׳תתקסג( 390