Igrot Kodesh · Letter 8942 — Tzedakah

By the grace of Hashem, Sunday

of Parshas* Mishpatim* 5725,

Brooklyn, New York,

To the members of the benevolent association

"Those Who Keep the Shabbos*," in the city

of Brooklyn, may Hashem grant you long life,

I greet you and bless you,

I learned with pleasure that the annual meeting organized for the benefit of your benevolent association was to take place (note 1: See Likkutei Sichos*, vol. 6, p. 339.). May Hashem grant that it be fruitful in each of its aspects. As you know (note 2: See, regarding this, letter no. 9027.), the order of our Torah* is an integral part of it and it also delivers a teaching. Now, the Parshah* enunciating the laws, that of Mishpatim*, is found in proximity (note 3: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "Commentary of Rashi* on the Parshah* of this day. See also the Mechilta*, at that reference, and the Yerushalmi*, Tractate* Makkos*, chapter 2, paragraph 6.") to the Parshah* treating of the altar, and from this one deduces that the Sanhedrin* (note 4: Which renders judgment and establishes the Law.) must be placed beside the Temple* (note 5: In which the altar is found.).

This teaches us that in the Mitzvos* governing the relations between men, which are the near totality of the Precepts appearing in Parshas* Mishpatim*, it is necessary to be close to holiness and to the Temple*, to be founded on both. Such is also the thread running through the Ten Commandments, which begin with: "I am Hashem your Elokim*" and conclude with: "You shall not covet." It is only on this condition that the relations between men are perfect. And, the same is true in the opposite sense: "What you detest, do not do to your fellow. This is the entire Torah*. The rest is only commentary. Go study it" (note 6: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "Tractate* Shabbos* 31a, according to the second interpretation enunciated by Rashi*, at that reference. See also chapter 32 of the Tanya*.").

May Hashem grant that in the good deeds you accomplish, it be evident that they are based on: "I am Hashem your Elokim*," in the singular, that of each Jewish man and each Jewish woman. From this point of view, all are indeed equivalent and have a single Father. A true love and brotherhood reign among them (note 7: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "Chapter 32 of the Tanya*."). It is in this way that the good deeds are the most complete, the most beautiful, as well as the sentiment (note 8: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "With benevolence and joy, in the words of the Rambam*, in his Laws of Gifts to the Poor, chapter 10, paragraph 4, with enthusiasm, moreover, according to the clarification brought by the Tur* and Shulchan Aruch*, Yoreh Deah*, chapter 249, paragraph 3.") of compassion that must accompany them.

The recompense of all who devote themselves to good deeds is explained and specified by various texts of our Torah*, the Torah* of kindness, having been given by the merciful and magnanimous Hashem, Who commanded us to follow His ways. And, Tzedakah*, precisely, is "the Mitzvah* of Hashem," what Hashem Himself carries out and accomplishes permanently (note 9: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "Igeres HaKodesh*, chapter 17, Tov*, good."). With my blessing of success in your sacred mission,

M. Schneerson,

You will find enclosed my participation, without making a vow, in your benevolent fund.

ח'תתקמב

ב"ה, יום ראשון פרשת משפטים, ה'תשכ"ה
ברוקלין, נ.י.
ברוקלין
חברה גמילות חסדים שומרי שבת בעיר

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קבלתי הידיעה, ע"ד האסיפה השנתית שלהם לטובת קרן הגמ"ח, ויהי רצון שתהי' בהצלחה בכל הפרטים.

ידוע אשר בתורתנו הק' גם הסדר - תורה והוראה היא, ונסמכה פרשת דינין (משפטים) לפרשת מזבח, לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש.

ללמדנו, אשר אפילו ענינים שבין אדם לחבירו, שהם רובם ככולם דדיני פרשת משפטים, צ"ל בסמיכות ומיוסדים על המקדש והקדושה,

- וכמובן ג"כ מהקישור דעשרת הדברות, אשר התחלתם, אנכי ה' אלקיך וסיומם - לא תחמוד. -

אשר רק אז ההנהגה בין אדם לחבירו בשלימות היא.

וכן גם להיפך: דעלך סני לחברך לא תעביד - זו היא כל התורה כולה ואידך פירושא הוא זיל גמור.

ויהי רצון אשר גם עניני גמ"ח שלהם, ניכר יהי' אשר מיוסדים הם על אנכי ה"א אלקיך (ל' יחיד) של כל אחד ואחת מישראל, אשר מצד זה - כולן מתאימות ואב אחד לכולנה, ואהבה ואחוה אמיתית ביניהם, אשר כל זה מביא לשלימות והידור בגמ"ח ובהפיוס שצ"ל עמו יחדיו.

ושכר כל העוסקים בגמ"ח, הרי מבואר הוא ומפורש בכ"מ בתורתנו תורת חסד, הנתונה מא-ל רחום וחנון אשר צוונו ללכת בדרכיו והצדקה דייקא היא מצות ה' ממש מה שהקב"ה בכבודו ובעצמו עושה תמיד.

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש,

מ. שניאורסאהן
מצו"פ השתתפותי, בל"נ, בקרן הגמ"ח.

ח'תתקמב
נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 339 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

ידוע: ראה גם לקמן אגרת ט'כז, ובהנסמן בהערות שם.

דעלך: שבת לא, א (כל"א בפירש"י שם ד"ה דעלך). תניא פ' לב.

כולן... ביניהם: תניא שם.

בגמ"ח ובהפיוס: בסבר פנים יפות ובשמחה (רמב"ם הל' מתנות ענים פ"י ה"ד) ובטוב לבב (הוספת טושו"ע יו"ד סרמ"ט, ס"ג).

הצדקה... תמיד: אגה"ק סי' טו"ב.