Igrot Kodesh · Letter 8919 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem, days of Chanukah* 5725,

Brooklyn, New York,

I greet you and bless you,

We are in the days of Chanukah* (note 1: This letter was addressed to several people. See letter no. 8561 and the talk of Shabbos* Parshas* Mikeitz* 5725, in Likkutei Sichos*, vol. 5, p. 442.), which follow the 19 Kislev*, date of the good tidings (note 2: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "The Responsa of Heaven, chapter 5, states: 'Tuesday, 19th of the month of Kislev*, date of the good tidings,' without specifying what these good tidings are. In fact, during the year of the liberation of the Alter Rebbe*, as in this one, 19 Kislev* fell on 'a Tuesday, when twice was said the word good, at Creation,' according to a letter of the Alter Rebbe*, printed in the Beis Rabbi*, vol. 1, chapter 18 and in his Igros Kodesh*, vol. 1, letter no. 38. The same was true for the year and day of the passing of the Maggid* of Mezeritch*, according to the Kuntres* of 18 Elul* 5703, in the first Reshimah*. Certainly, the event took place many years after the Responsa of Heaven, but we already find a similar fact, or even a stronger one, according to the view of the Ravad*, in the Sefer HaKabbalah*, which says that, according to Megillas Taanis*, cited by the Tur* Orach Chaim*, chapter 580, one fasts on the 9th of Teves*, but 'our Sages* did not give the reason.' In contrast, 'they saw correctly, thanks to their sacred inspiration.' It is on this date, indeed, in 4824, that Rabbi Yosef HaLevi the Nagid was murdered. This can be understood from the statement of our Sages* that there are auspicious days and inauspicious days, as the Zohar* states, vol. 1, p. 204a. This allows one to understand the statement of our Sages*, in Tractate* Taanis* 29a, according to which 'one confers a merit to a naturally propitious day.' Indeed, the Tosafos*, in Tractate* Taanis* 29b, note that many have questioned this matter." The Rebbe* underlines the year: "4824," i.e. 1064.). One can therefore give or, at the very least, propose an explanation regarding the common point between these two events. The miracle of Chanukah* occurred with oil, which alludes to the profound teaching of the Torah* (note 3: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "See, notably, Tractate* Berachos* 57a, which says that oil is the luminary of the Torah*, as well as the Zohar*, vol. 3, p. 39a."), that of the lights, whose place is in the Sanctuary, into which not all are authorized to enter (note 4: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "According to Tractate* Keilim*, chapter 1, Mishnah* 9."). And, these were lit during the day (note 5: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "See Tractate* Pesachim* 59a and 58a, as well as the commentary of the Ramban* on the verse Shemos* 12:6.").

In the era of Matisyahu*, son of the High Priest Yochanan* (note 6: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "Who introduced the splendor into these eight days, according to the Pri Eitz Chaim*, at the gate of Chanukah*."), the Jews gave of their very selves to sanctify the Name of Hashem, for His true Unity, as it is said: "with all your soul: even if He takes your life" (note 7: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "Tzeror HaMor* on the verse Vaeschanan* 6:4."). Then, the miracle occurred and they received, as a consequence, the Precept of the lights of Chanukah*, which each man and each woman (note 8: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "Tur* and Shulchan Aruch*, Orach Chaim*, at the end of chapter 678. One will see the second note, at the end of the tract entitled: 'Discourse: Blessed is the One Who performed miracles,' of the Tzemach Tzedek*, as well as the Sefer HaMinhagim*, p. 69."), each soul, must light at the door of his house, toward the outside, into the world, from sunset onward, throughout the year.

Now, the same applies to the study of the profound dimension of the Torah*, to its oil. Previously, this was hidden and concealed. Only an elite, among the scholars of the Torah*, had access to it, and only in a discreet manner, never in public. In contrast, in these last generations, since the era of the Arizal*, it is a Mitzvah* to reveal all this (note 9: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "According to Igeres HaKodesh*, chapter 26."). Then, with the liberation of 19 Kislev*, there began, in an essential manner, the dissemination of the wellsprings (note 10: Of Chassidus*.) outward, to the point that each person can now perceive and understand in what manner "He fills the worlds and surrounds the worlds" (note 11: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "See the talk of 19 Kislev* 5668, in the Toras Shalom*, from p. 112.").

May Hashem grant that each of us act in these three domains (note 12: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "See the letter of the eve of Rosh Chodesh* Kislev* 5712, printed at the end of the tract of 19 Kislev*, in the Holy Tongue, from p. 30." This is letter no. 1262.):

A) It is indeed a matter of carrying out a dissemination.

B) This pertains to the wellsprings themselves.

C) These wellsprings must reach the outside.

This must be so with vitality and clarity, with an ever-increasing illumination. With my blessing for a joyous Chanukah*,

M. Schneerson,

* * *

You make a remark (note 13: See the lengthy explanation of Likkutei Sichos*, vol. 5, from p. 154 and from p. 408.) regarding the honor due to parents. Indeed, Rashi*, commenting on the verse Noach* 11:32: "And, they said" (note 14: The Rebbe* underlines the words: "and they said," "demand of the nations of the world," and "demand."), mentions a demand on the part of the nations of the world (note 14). Now, it is quite clear that they cannot demand (note 14) to know why our father Avraham* did not put the Torah* into practice before it was given — this is self-evident. Regarding Cham*, Besuel*, and Lavan* (note 13), nothing proves that this constituted a humiliation and, in this case, a lack of the honor due to parents.

ח'תתקיט

ב"ה, ימי חנוכה ה'תשכ"ה
ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

בעמדנו בימי חנוכה הבאים בסמיכות לי"ט כסלו, יום בשורה,

יש לבאר הצד השווה אשר בימי החנוכה וי"ט כסלו (בדא"פ, עכ"פ).

דנס חנוכה הי' בשמן - הרומז על פנימיות התורה - של נרות המקדש, אשר מקומם בהיכל דוקא שלא כל אחד נכנס לשם, וזמן הדלקתם - ביום,

ובימי מתתי' בן יוחנן כ"ג כו' שמסרו נפשם על קידוש ה', הייחוד האמתי באומרם ובכל נפשך ואפילו נוטל את נפשך - הי' הנס ונצטוו עי"ז בנרות חנוכה אשר מצוותם - להדליקם כל אחד ואחת (נפש) ועל פתח ביתו מבחוץ (עולם) ומשתשקע החמה דוקא (שנה).

וככל הדברים האלה הוא בלימוד פנימיות התורה - שמן דתורה, אשר מתחלה היתה נסתרה ונעלמה מכל ת"ח כ"א ליחידי סגולה, ואף גם זאת בהצנע לכת ולא ברבים, (אבל) בדורות אלו האחרונים מצוה לגלות זאת - בימי האריז"ל וכו' - ועד בגאולת י"ט כסלו - שהתחיל עיקר ענין הפצת המעינות חוצה, עד אשר כאו"א יבין וישיג איך אשר איהו ממלא כל עלמין ואיהו סוכ"ע וכו'.

ויהי רצון אשר יעשה בזה כאו"א מאתנו, ובכל שלשת הפרטים: א) באופן דהפצה, ב) המעינות עצמם, ג) עד שיגיעו גם - חוצה.

ומתוך חיות ואור ומוסיף והולך ואור.

בברכת חנוכה שמח,

מ. שניאורסאהן
* * *

לההערה בכבוד או"א דא"א - ויאמרו שבפרש"י (נח יא, לב). היינו תביעת או"ה, ואאפ"ל שהם יתבעו למה אין א"א מקיים התורה קודם שניתנה וק"ל.

מענין חם ובתואל ולבן - אין ראי' כי בהם המדובר בבזיון, ובנדו"ד - שב וא"ת בכיבוד.

ח'תתקיט
כללי פרטי. וראה לעיל חכ"ב אגרת ח'תקסא. שיחת ש"פ מקץ תשכ"ה (לקו"ש ח"ה ע' 442).

המכתב: נדפס לעיל ח"ה אגרת א'רסב.

לההערה... דא"ח: ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 154 ואילך. ע' 408 ואילך.

מענין... ולבן: ראה לקו"ש שם.

יום בשורה: ג' י"ט לחדש כסלו... יום בשורה (שו"ת מן השמים ס"ה. ולא פירש שם מהי הבשורה). ולהעיר אשר בשנת גאולת רבנו הזקן חל ג"כ כקביעות שנה זו י"ט כסלו ב"יום ג' שנכפל בו כי טוב" (מכתב אדה"ז. נדפס בבית רבי ח"א פי"ח [אג"ק שלו ח"א אגרת לח]). וכן הי' גם בשנת (ויום) ההסתלקות של הה"מ (קונטרס ח"י אלול, ה'תש"ג רשימה א). - ואף שהמאורע הי' כמה שנים לאחרי השו"ת מן השמים, גדולה מזה מצינו (לדעת הראב"ד בס' הקבלה) אשר הכתוב במגלת תענית (הועתק בטואו"ח סתק"פ) דמתענין בט' טבת ו"לא כתבו רבותינו על מה הוא" הוא "שכיוונו ברוה"ק" שביום זה (בשנת ד"א תתכ"ד) יהרג ר' יוסף הלוי הנגיד וכו'. ויש לבאר זה ע"פ מרז"ל דישנם ימי הטוב וימי הרעה (זח"א רד, א). ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א). תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו. ועוד.

שמן... פנימיות התורה: ראה ברכות נז, א: שמן... מאור תורה. זח"ג לט, א. ובכ"מ.

שלא כל אחד: כלים פ"א מ"ט.

הדלקתם - ביום: ראה פסחים נט, א. נח, רע"א. וראה רמב"ן לשמות יב, ו.

מתתי' בן יוחנן כ"ג: תיקן ההוד באלו הח' ימים כו' (פע"ח ש' החנוכה).

שמסרו נפשם... את נפשך: צרור המור (פ' ואתחנן ו, ד).

כל אחד ואחת: טושו"ע או"ח סו"ס תרע"ח. וראה הערה ב' בסוף הקונטרס "מאמר ברוך שעשה נסים" להצ"צ [ובס' המנהגים ע' 69].

הייתה... לגלות זאת: אגה"ק סי' כו.

שהתחיל עיקר... סוכ"ע: שיחת י"ט כסלו תרס"ח (תורת שלום ע' קיב ואילך).

שלשת הפרטים: ראה המכתב מער"ח כסלו ה'תשי"ב (נדפס בסוף החוברת י"ט כסלו - בלה"ק - ע' 30 ואילך).