Igrot Kodesh · Letter 8880 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

eve of Rosh Chodesh* Elul* 5724,

Brooklyn, New York,

To the attention of the distinguished and agreeable Chassid* who fears

Hashem, chosen by the people, who surpasses them, who seeks the good

of his people, of generous conduct, descended from

an illustrious family, Rav* Shneur Zalman (note 1: S. Z. Shazar, President of Eretz Yisrael*. See, regarding him, letter no. 8682.) Shlita*,

I greet you and bless you,

You have surely received my previous correspondence. Moreover, you must have received my greetings which were conveyed to you by the guests who had come here some time ago. I will not conceal from you (note 2: See, regarding this, letter no. 8871.) that I was pained to learn that you were not personally present at the opening session of the fifth great assembly. No doubt there are good reasons justifying this, but the facts are not changed thereby.

We are on the eve of Rosh Chodesh* Elul* and it is therefore timely to recall the words of the Alter Rebbe*, defining the propitious character of this month of mercy. He compares it, indeed, to a King Who, before His arrival in the city, is welcomed by the townspeople. They come to greet Him, in the field, and, thereupon, whoever wishes may address Him. He reserves a benevolent welcome for all, as is explained in Likkutei Torah*, Parshas* Re'eh*, p. 32b. May Hashem therefore grant that what has been said above be accomplished also in the manner that was described by the Alter Rebbe*, that is, with the benevolence of Hashem and that this be revealed in the same manner here below.

To pass from one notion to another, regarding the King of the world, I will express my hope that the words of blessing that you will deliver on the occasion of Rosh Hashanah*, which approaches for good, will make clear mention of the Name of Hashem, Who is crowned by all and Who is the source of all blessings, including the one that will enable you to forgive me for this remark. With my consideration, my respects, my blessing to be inscribed and sealed for a good year, for a good and sweet year,

ב״ה ,י״א שבט ,ה׳תשכ״ג
ברוקליו ,נ.י.
אל המשתתפים בדינר השנתי למען הישיבה ״אחי תמימים״
בפיצבורג,
ה׳ עליהם יחיו
שלום וברכה!
בבואנו מיום־השנה הילולא של הרבי ,חמי ,מייסד ישיבת ״אחי
תמימים״ בפיצבורג ,הנני מקוה שהדינר שיתקיים בימים הקרובים של
חודש זה ,יעמוד תחת רושם זכרונות חייו ופעלו של בעל ההילולא,
וההתלהבות הפנימית שזה מוכרח לעורר אצל כל אחד ואחת הקשורים
עם הרבי ,חמי ,ומוסדותיו.
בהזדמנות זו רצוני למסור סיפור ששמעתי מחמי ,הרבי ,ענין שיש לו
משמעות נמשכת ,תמידית ,לגבי כולנו .בפרט בשנה שבה מלאו 150שנה
להסתלקות אדמו״ר הזקן ,בעל התניא והשלחן ערוך ,מייסד חב״ד.
לאדמו״ר האמצעי ,בנו של אדמו״ר הזקן ,הי׳ כידוע כוח העמקה
בלתי רגיל .בשעה שהתרכז בענין ,הוא לא שמע ולא ראה מה נעשה סביבו.
פעם אחת ,בשעה שאדמו״ר האמצעי התעמק ברעיונותיו ,ילדו נפל
מעריסה סמוכה ופרץ בבכי .אך אדמו״ר האמצעי לא הבחין בשום דבר.
באותו זמן ישב אדמו״ר הזקן בחדרו בדירה עליונה ,וגם הוא התעמק
בלימוד .אבל הוא כן שמע את בכיו של הילד .אדמו״ר הזקן הפסיק את
ח׳תקפט
סיפור :ראה גם לעיל עמוד ,318ובנםמן בהערות שם.
אגרות־ קודש -מתורגמות )ח׳תרד( 324
הלימוד ,ירד למטה ,הרים את הילד ,הרגיע והשכיב אותו בחזרה
בעריסה .אדמו״ר האמצעי עדיין לא שמע ולא הבחין בשום דבר ,עד כדי
כך הי׳ שקוע .מאוחר יותר לו העיר לו אביו :״עד כמה שיהי׳ הענין בו
מתעמקים חשוב ,תמיד חייבים לשמוע בכי של ילד!״.
כיוון שסיפרו לנו את המעשה ,ברור שיש לו משמעות חשובה והוראה
מעשית לכל אחד ואחת מאתנו - .הישיבה ,היכן שהילד היהודי מקבל
חינוך תורני ,היא ה״עריסה״ .חובה עלינו להשתדל שלא זו בלבד שהילדים
שבישיבה לא יפלו חלילה מהעריסה ,אלא אנו חייבים להתאמץ להכניס
לישיבה כמה שיותר ילדים ,כי רק באופן כזה יכולים אנו להבטיח חיים
ללא דמעות ,חיים מאושרים באמת ,ברוחניות ובגשמיות.
לכן התקוה היא שכל אחד ואחת מהמשתתפים וידידי הישיבה
״אחי תמימים״ בפיצבורג ייענה ברוחב לב ובחמימות לחזק ולהרחיב את
ה״עריסה״ החיונית הזו של חינוך תורני שזכו לכך שתהי׳ בעירם.
זכות המייסד ,וזכות מצות הצדקה והחזקת תורה ,בטח תעמוד
לכולם ,ולבני ביתם ,שיחיו ,להתברך מהקב״ה בכל מה שנחוץ להם,
בגשמיות וברוחניות ,בשמחה רבה ונחת יהודי אמיתי.
בכבוד ובברכה.