Igrot Kodesh · Letter 8782 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

11 Adar* 5724,

Brooklyn, New York,

I greet you and bless you,

I have duly received your letter (note 1: This letter was addressed to several persons. See the Likkutei Sichos*, volume 6, at page 375). We find ourselves a few days from Purim*. Moreover, our Sages teach in the Mishnah* (note 2: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "At the beginning of tractate Megillah*"), that "the Megillah* is read on the 11th... the 15th" (note 3: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "Eleven, numerical value of the two letters Vav and Hei of the Name of Hashem, whereas the 15 corresponds to the Yud and Hei of this Name. Amalek* wished to separate these letters and, as the Shnei Luchos HaBris* recalls, at Parshas Tetzaveh*, page 329a, Haman* was one of his descendants. See the Targum Sheini* on Megillas Esther* and chapter 13 of tractate Sofrim*. See also the end of the Chassidic* discourse entitled: 'The Megillah* is read,' of 5629," in the Sefer HaMaamarim* 5629, at page 86). Indeed, it is from the 11th of Adar* that the time of Purim* begins (note 4: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "The Gemara* states two opinions, on this matter"). And, one can even think that it is the day (note 5: The Rebbe* underlines the word: "day") itself of this festival (note 6: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "More precise than 'the time.' See the Mateh Menachem*, at chapter 690, which comments on the expression: 'time of the giving of our Torah*'").

May there therefore be accomplished, in each man and each woman, what took place "in those days, at that time," as it is said: "For the Jews, there was light, joy, gladness and glory" in the literal sense of this verse and according to the interpretation that our Sages give it (note 7: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "Tractate Megillah* 16b"): "Light is the Torah*. Joy is the festival." With my blessing to give me good news, for a joyous Purim* and for actions enabling the dissemination of the Torah*, the Mitzvos* and the luminary of the Torah* (note 8: The teaching of Chassidus*),

ח'תשפב

ב"ה, י"א אדר, ה'תשכ"ד
ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו,

ובמעמדנו ימים אחדים לפני ימי הפורים,

ובפרט ע"פ דברי חז"ל במשנתם: מגלה נקראת בי"א כו' בט"ו - כי מתחיל מאחד עשר באדר זמן פורים הוא, או גם יום פורים הוא -

יקוים בכאו"א, בתוככי כלל ישראל, כמו שהי' בימים ההם בזמן הזה, וכמו שנאמר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כפשוטו של מקרא וכדרשת חז"ל: אורה זו תורה ושמחה זה יו"ט כו'.

בברכה לבשו"ט ולפורים שמח ולפעולות בתומ"צ ומאור שבתורה באופן דהפצה

מ.שניאורסאהן

ח'תשפב
כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 375 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

סד"ה.. תרכ"ט: סה"מ תרכ"ט ע' פו.

חז"ל במשנתם: ריש מס' מגלה.

בי"א כו' בט"ו: י"א כמנין אותיות ו"ה שבשם, ט"ו כמנין י"ה שבשם שהפריד ביניהם עמלק (של"ה פ' תצוה - שכט, א), שמבני בניו הי' המן (תרגום שני למג"א. מס' סופרים פי"ג). וראה סד"ה מגלה נקראת, תרכ"ט.

זמן.. יום פורים: שתי דעות בגמרא שם.

גם יום: מדויק יותר מ"זמן" (ראה מט"מ סתר"צ בפי': זמן מתן תורתנו).

וכדרשת חז"ל: מגלה טז, סע"ב.