Igrot Kodesh · Letter 8777 — Teshuvah

By the grace of Hashem,

3 Adar* 5724,

Brooklyn,

To the young man Ezra Binyamin (note 1: E. B. Schochat. See, regarding him, letter no. 8703),

I greet you and bless you,

I have duly received your previous letters and I saw therein, with pleasure, that you study the Tanya* profoundly and meticulously (note 2: See the Likkutei Sichos*, volume 23, at page 326). Certainly, persons like us can study each word with the necessary precision only after having acquired a good knowledge of several books and discourses of Chassidus*. As for the numerous questions that you have about Iggeres HaTeshuvah*, you will consult the spiritual guides, teaching Chassidus*, whom you encounter.

You also ask me about the discourse of Parshas Yisro* (note 3: Published in the Likkutei Sichos*, volume 2, from page 887), showing the superiority of the Mitzvos* after the giving of the Torah*, compared to what they were beforehand. You point out that this should not apply to the Mitzvos* for which a specific Injunction (note 4: The Rebbe* underlines the words: "Injunction," "Injunction," "concrete" and "His Mitzvos*") was given before the giving of the Torah*, in conformity with what is set forth in the discourse of Parshas Lech Lecha* (note 5: Published in the Likkutei Sichos*, volume 2, from page 757). And, indeed, even regarding circumcision, the commentary on the Mishnah* (note 6: Of the Rambam*), at the end of chapter 7 of tractate Chullin*, underscores the importance of the giving of the Torah*.

The difference is, briefly, the following. The Mitzvos* that one accomplished, before the giving of the Torah*, were only "fragrances," moral values. Thus, the rods of Yaakov* (note 7: Which he placed before the flock of Lavan in order to take his compensation) retained no holiness afterward. Certainly, an Injunction was given to put these Mitzvos* into practice and to do so precisely in concrete action. In such a case, the holiness indeed remains within the matter, including afterward. It is for this reason that Avraham*, when he administered an oath (note 8: To Eliezer, his servant, who had to hold an object of Mitzvah* in his hand), said: "Please, place your hand under my thigh." Nevertheless, this holiness is only that which a creature can attain here below, that of the source of creatures. Indeed, a decree then stipulated that earthly creatures could not attain elevation. On the other hand, after the giving of the Torah*, this decree was abrogated and "He sanctified us by His Mitzvos*," far beyond the source of creatures, like fragrances compared to the holiness of the Creator. You will find references on this distinction in the previously cited discourses.

ח'תשעז

ב"ה, ג' אדר, תשכ"ד
ברוקלין
האברך עזרא בנימין שי'

שלום וברכה!

... מכתביו הקודמים להנ"ל נתקבלו. ונעם לי לראות שמעיין ומדייק דרך לימודו בתניא כו' ואף שבכלל הדיוק בכל תיבה לאנשים כערכנו - הוא רק לאחרי בקיאות בכמה ס' ומאמרי חסידות. ולקושיותיו הרבות באגה"ת - ידבר בזה עם המשפיעי דא"ח שנפגש עמהם.

ולשאלתו בהמבואר בהליקוט לפ' יתרו במעלת המצות לאחרי מ"ת על לפני מ"ת, דלכאורה אין שייך זה במצות שנצטוו עליהם לפני מ"ת (ע"פ המבואר בליקוט לפ' לך לך): והרי גם במילה וכו' כותב בפיהמ"ש (חולין ספ"ז) מעלת מ"ת -

והחילוק (בקיצור עכ"פ): מה שקיימו מעצמן לפני מ"ת - רק ריחות ורוחניות היו, ולכן במקלות דיעקב וכיו"ב לא נשארה שום קדושה לאח"ז. מה שנצטוו לקיימן ( ובגשם דוקא) - נשארה קדושה בהגשם גם לאח"ז (ולכן הוכרח אברהם להשביע באופן דשים ידך תחת ירכי) - אבל רק קדושה שהנברא (המטה) יכול להגיע אלי' (שרש הנבראים), כי גזירה שלא יעלו תחתונים למעלה. לאחרי מ"ת שענינו ביטול הגזירה - קדשנו במצותיו , שלא בערך שרש הנבראים (ריחות בערך קדושת הבורא).

מ"מ היסוד לחילוק הנ"ל - ראה בליקוטים הנ"ל.

ח'תשעז
נדפסה בלקו"ש חכ"ג ע' 326 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

האברך עזרא בנימין שי': שוחט. אגרות נוספות אליו לעיל ח'תשג, ובהנסמן בהערות שם.

בהליקוט לפ' יתרו: נדפס בלקו"ש ח"ג ע' 887 ואילך.

בליקוט לפ' לך לך: נדפס שם ע' 757 ואילך.