Igrot Kodesh · Letter 8770 — Chinuch

By the grace of Hashem,

26 Shevat* 5724,

Brooklyn, New York,

To the attention of the congregants and, above all, the leaders

of the synagogue Poalei Agudas Yisrael*, in Kiryat Shalom,

near Tel Aviv, in our Holy Land, may it be

restored and rebuilt, very soon and in our days, by our

righteous Moshiach*, may Hashem grant you long life,

I greet you and bless you,

I received, in their time, your greetings (note 1: See the Likkutei Sichos*, volume 11, at page 317), through the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and has good conduct, the Rav Ch. N. Kowalski (note 2: Rav Chaim Nachman Kowalski, of the Holy Land) and I also learned of your reading of Tehillim*. Without doubt, it is unnecessary to explain at length the importance of reading Tehillim* and of teaching the Torah* publicly, in a synagogue (note 3: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "According to tractate Berachos* 8a"). Indeed, all this is explained by various texts of our sacred books and, even more precisely, in the letters and holy discourses (note 4: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "See the collection of letters on Tehillim*") of our masters and chiefs, the chiefs of Yisrael*.

My purpose is therefore only to advise you eagerness, to underscore to you the importance of all this, in conformity with the teaching of our Sages (note 5: In tractate Makkos* 23a) according to which: "one advises eagerness to those who naturally possess this quality." One will therefore endeavor to multiply the number of participants in these studies of the Torah*, of its revealed part and of its profound teaching, which, in our era, has been revealed by Chassidus*. Likewise, it is fitting that all the congregants of the synagogue participate in the reading of Tehillim*.

The daily reading of Tehillim*, after the morning prayer, according to their monthly division, then that of the five books, corresponding (note 6: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "As indicated by the Yehi Ratzon paragraph which is recited after the reading of Tehillim*. One will also consult tractate Kiddushin* 30a and the Chassidic* discourse entitled: 'It is for this that they were called,' of 5699") to the five books of the Torah*, during the holy Shabbos* which blesses the month (note 7: The one preceding Rosh Chodesh*), in the morning, before the prayer, can be linked to the Parshah* of this week, Parshas Terumah*, "a levy for Hashem" for the construction of the Sanctuary and of the Temple, which is also a Sanctuary (note 8: According to the beginning of tractate Eruvin*). Our Sages define it as a place of prayer. Moreover, all (note 9: The Rebbe* underlines the word: "all") prayers are directed toward the Holy of Holies (note 10: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "Shulchan Aruch*, Orach Chaim*, at the beginning of chapter 94"). And the location of the Holy Ark evokes the study of the Torah* (note 11: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "See the Midrash* Shir HaShirim Rabbah*, chapter 5, at paragraph 15, which says: 'on two Tablets of stone: between the Commandments, the passages and indications of the Torah* are inscribed therein'"). Furthermore, the book of Tehillim* is the prayer of the Torah* (note 12: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "See tractates Berachos* 3b and Pesachim* 117a"). With my respects and my blessing to give me good news of all this,

ח'תשע

ב"ה, כ"ו שבט, תשכ"ד
ברוקלין, נ.י.
כבוד המתפללים - והגבאים בראשם - דבית

הכנסת

פועלי אגודת ישראל אשר בקרית שלום ע"י

תל אביב

בארצנו הקדושה, תבנה ותכונן במהרה

בימינו על ידי

משיח צדקנו,

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בשעתו נמסר לי הפ"ש ע"י הרה"ח אי"א נו"נ בעל מידות הרח"ן שי' קובלסקי וכן ההודעה אודות סדר אמירת תהילים וכו'.

וגודל הענין דאמירת תהילים ולימוד שיעורי תורה בבית הכנסת בודאי אין דורש אריכות, שהרי מבואר הוא בכ"מ בספרינו הק' ובבאור היטב במכתבי ושיחות הק' של כ"ק רבותינו נשיאינו נשיאי ישראל.

ולא באתי אלא לזירוז ולהעדפה ע"פ מאמר חז"ל אין מזרזין אלא למזורזין: זירוז בהשתדלות להרבות המשתתפים בשיעורי לימוד בתורה, בנגלה דתורה ובפנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וכן - לכלול כל מתפללי בית הכנסת באמירת תהילים.

אמירת תהילים בכל יום לאחרי תפלת הבקר - כפי שנחלק התהילים לימי החודש - ובשבת קודש מברכין החדש בבקר קודם התפלה, סיום כל חמישה ספרי תהילים, שהם מכוונים לחמשה חומשי תורה.

ויש לקשר האמור גם בפרשת שבוע זה, פרשת תרומה לה', לבנין המקדש והמקדש דאיקרי משכן,

אשר ענינם - כדרז"ל - מקום תפלה ועד אשר כל התפילות מכוונות לקדש הקדשים: מקום הארון - הוא ענין לימוד התורה,

וספר תהילים הרי זה - התפילה שבתורה.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור.

ח'תשע
נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 317 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.

מאמר חז"ל: מכות כג, א.

והמקדש: עירובין בתחלתה.

תורה בבית הכנסת: ראה ברכות ח, א.

במכתבי ושיחות: ראה קובץ מכתבים תהילים.

שהם מכוונים: כנקבע בה"יהי רצון" שלאחרי אמירת תהילים. וראה קידושין ל, סע"א.

ד"ה לפיכך נקראו, תרצ"ט.

כל התפלות מכוונות לקדש הקדשים: שו"ע או"ח רסצ"ד.

הארון.. לימוד התורה: ראה שהש"ר פ"ה ט"ו: על שני לוחות אבנים.. כתובים בין כל דיבור ודיבור פרשיותי' ודקדוקי' של תורה.

התפלה שבתורה: ראה ברכות ג, ב. פסחים קיז, א.