Igrot Kodesh · Letter 8725 — Chinuch

By the grace of Hashem,

27 Kislev* 5724,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

After a long interruption, I have received, with pleasure, your letter and what was enclosed therein, a memorandum (note 1: Emanating from the ministry of religious affairs, concerning the world calendar. This memorandum explained that the latter was to replace the Gregorian calendar and include within it days that are not part of the weekly cycle) dated the 19th of Kislev*. Although you do not specify it, I have good hope that you know the history of this day of good tidings, that of the liberation of the Admur HaZaken*, author of the Tanya* and of the Shulchan Aruch*, which is also that of our deliverance and the freedom of our souls. And perhaps you personally participated in one of the Chassidic* gatherings that take place, every year, on this day. Several of them are held in the holy city of Yerushalayim*, may it be restored and rebuilt. May Hashem cause that this day influence your entire year, so that you disseminate traditional Judaism, our holy Torah*, Torah* of truth, in particular the light of Chassidus* and what concerns it.

Of course, I read this memorandum with interest. It seems that the question of the calendar is once again on the agenda, in the international context, and may Hashem cause that ultimately, our brothers, the children of Yisrael*, not lend assistance to the detractors of Judaism, especially in light of the history of Yisrael* and in accordance with the allusions found in the Midrashim* of our Sages*. Without their assistance, these detractors could not impose their authority, not even in material domains, and even less regarding the spirituality of the people of Yisrael*. According to the well-known formulation, without the intervention of those who "emanate from you," all destruction would be inconceivable.

In fact, these days of Chanukah* deliver the same teaching (note 2: See, on this subject, letter no. 8723). Indeed, the Hellenists claimed, at that time, the dominant culture. They claimed that Yisrael* is identical to all other peoples and must imitate their behavior. Certainly, some of their practices, the Torah* and the Mitzvos*, are specifically Jewish. It is appropriate, nevertheless, to study the Torah* solely to acquire knowledge, to have a purely intellectual perception of it. And, consequently, the sacrifice that one offers can just as well be a pig, which will be introduced into the Temple and led to the altar. As for the light of the Mitzvah*, one may defile the oils, but not (note 3: The Rebbe* underlines the word: "not") make them disappear, for the lighting of the Menorah* remains a necessity, but must, however, be accomplished with impure oil! Because of our numerous faults and to our great misfortune, the same danger still threatens our era of multiple trials, which counts numerous Hellenists, of all sorts and kinds. It is difficult to say more, so painful and even distressing is this.

On this subject, but you surely know it, the episode of the 19th of Kislev* itself occurred solely because Jews lent their assistance (note 4: To the denunciation of which the Admur HaZaken* was the object), as is established. Despite this, the one whose deliverance we celebrate, the Admur HaZaken*, warns, in a well-known letter (note 5: Appearing in the Tanya*, Iggeres HaKodesh*, at chapter 12). Making reference to his liberation and his deliverance, he invokes, in his own words, "the multiple kindnesses that Hashem accomplished for us," but he demands, despite this: "that one not be proud, in one's heart, in relation to one's brothers, for perhaps, in this way, Hashem will inspire them, as the face is reflected in water..." Such is the conception of Chabad*, which consists in bringing such persons closer to the Torah* and the Mitzvos*, rather than lowering oneself toward them, which Hashem forbid, being motivated by one's love of one's fellow which is one with the love of Hashem and with the love of His Torah* (note 6: See, on this subject, letter no. 8701). With my respects and my blessing for a joyous Chanukah*,

ח'תשכה

ב"ה, כ"ז כסלו תשכ"ד
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק רב נעם לי לקבל מכתבו עם המצורף אליו תזכיר מיום י"ט כסלו.

והתקוה חזקה אף שאינו מזכיר עד"ז, שיודע פרשת יום בשורה זה הוא גאולת אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, שהוא גם גאולתנו ופדות נפשנו, ואולי גם השתתף כ' בהתועדות הנערכת בכל שנה ביום האמור, ומהם כמה בירושלים עיה"ק ת"ו.

ויהי רצון שישפיע היום על כל ימי השנה שלו, בהפצת היהדות המסורתית, תורתנו הק' תורת אמת ואור תורת החסידות ועניני' בפרט.

מובן שבהתענינות קראתי תזכיר האמור, וכנראה שנדון הלוח, עוה"פ הוצב על סדר היום להזירה הבין לאומית, ויהי רצון אשר סו"ס עכ"פ אחב"י לא יתנו יד למהרסי עניני יהדות, וביחוד ע"פ הידוע בדברי ימי ישראל ונרמז בכ"מ במדרשי חז"ל, שלולי נתינת יד האמורה לא היתה יד שולטת אפילו בענינים גשמים ועאכו"כ הרוחנים של עם ישראל, ובסגנון הידוע - לולי אלו ש"ממך יצאו" - לא הי' מקום להירוס.

והרי גם ימי חנוכה אלו מלמדים לקח זה, פרץ המתיונים אשר דגלו בשם הקולטורה השלטת, ובטענה שככל הגוים עם ישראל ועליהם לחקות מעשי ידי עכו"ם, ובאם מוכרחים לאיזה ענינים שגוון ישראל להם, ז.א. תומ"צ ילמדו תורה (אך רק בשביל חכמה והבנה), [קרבן] - ע"י הכנסת חזיר למקדש ועד למזבח, נר מצוה - יטמאו השמנים (אך לא השמדת השמן) כי אדרבה המטרה היתה שתודלק המנורה אבל בשמן טמא וכו'.

ובעוה"ר ולצערנו הרב, הרי גם בתקופתנו רבת הנסיונות עדיין ענין זה מרחף בינינו, מתיונים מכל הסוגים והגוונים וכו'. וקשה להאריך בדבר המצער ועד לאחת.

דא"ג (ובודאי ידוע גם לכ') גם המאסר דפרשת י"ט כסלו בא אך ורק ע"י שמבנ"י נתנו יד וכו' וכידוע, וביחד עם זה הנה מזהיר בעל הגאולה רבנו הזקן באגרת הקדש שלו הידועה בעניני השחרור והגאולה ובלשונו, על ריבוי החסדים אשר הגדיל ה' לעשות עמנו וכו' - בכל זה - לבלתי רום לבבם מאחיהם וכו' וכולי האי ואולי יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו',

שזוהי שיטת חב"ד מאז לקרב וכו' לקרבם לתורה ולמצות (ולא ח"ו השפלת התורה והמצוה) מיוסד על אהבת ישראל שחד הוא עם אהבת השם ותורתו.

בכבוד ובברכת חנוכה שמח.

ח'תשכה
תזכיר: סקירת משרד הדתות בשאלת הלוח העולמי. בו מוסברים המניעים לשינוי הלוח הגריגוריאני ע"י הנהגת לוח עולמי עם ימים שלא יוכללו בספירת ימי השבוע.

ימי.. מלמדים: ראה גם לעיל אגרת ח'תשכג, ובהנסמן בהערות שם.

באגרת הקודש שלו: אגרת הקודש סי' ב.

שחד הוא: ראה גם לעיל אגרת ח'תשא, ובהנסמן בהערות שם.