Igrot Kodesh · Letter 8700

With the help of Hashem,

26 Marcheshvan 5724,

Brooklyn.

Peace and blessing!

In response to his letter, in which he writes about a medical examination, apparently from some time back, on the basis of which the physician said that, as it were, his wife, may she live, is not able to bear children.

He does not write all the details in this; and since several new medical treatments have been discovered recently, and particularly in the most recent years, it is appropriate that they turn again to a specialist physician in this field, and ask him whether, in the aforementioned innovations, there is anything that applies to them.

And since we always need the blessing of Hashem, blessed be He, Who is the Giver of the Torah and Commander of the mitzvos, it is understood that the conduct in daily life must be according to the directives of our Torah, the Torah of life, and the fulfillment of its mitzvos about which it is said "and he shall live by them." And particularly — precision in observing the laws and statutes of taharas hamishpachah* (niddah, hefsek taharah, immersion in a kosher mikveh, etc.); and also to clarify whether there is in this any lack of knowledge that brings about a lack in fulfillment [this must be clarified with a rav moreh horaah]. For this is the path for receiving the blessing of Hashem, particularly in a situation as mentioned.

When he will write exactly his name and his wife's name, together with each one's mother's name, in lashon hakodesh — for so it is customary to mention in prayer — they will mention them in prayer regarding the above.

Regarding his question for my opinion concerning adoption (adaptirung): in the majority of cases, the conduct with the child who is adopted is without revealing to him that he is not from their own offspring, and in any case the conduct with him is like with their own offspring literally, which leads to the prohibitions of embracing and kissing (which are permitted only between children and their actual parents, and not between those who take in a child for chinuch). And what is brought in the books about raising an orphan in one's home — this is understood to be only in a manner whereby one is careful to the necessary degree in all the aforementioned. And this is among the hardest matters, and only when one is sure to be careful as needed is there room for the question of adoption.

With blessing for good tidings in all the above.

P.S. In my secretariat they do not write French, so the reply is in lashon hakodesh, but he may continue to write in French in the future, since I read that language.

[Published in Likkutei Sichos Vol. 17 p. 470 and completed according to a transcription. And particularly… the [laws of] family [purity]: see also letter 8687 above, and the references noted there. My opinion regarding adoption: see also further on, letters 8766, 8772, 8844, 8924, 8954.]

ח'תש

ב"ה, כ"ו מ"ח, תשכ"ד
ברוקלין

שלום וברכה!

במענה למכתבו, בו כותב ע"ד ביקור רפואי, כנראה מלפני זמן, אשר על יסוד זה אמר הרופא, שכאילו זוגתו תחי' אינה בת בנים.

ואינו כותב כל הפרטים בזה, וכיון שכמה טפולים רפואיים חדשים נתגלו לאחרונה ובפרט בשנים הכי אחרונות, מהנכון שיפנו עוד הפעם לרופא מומחה במקצוע זה, ולשאלו היש בחידושים האמורים השייך גם אליהם.

וכיון שתמיד זקוקים לברכת השם יתברך שהוא נותן התורה ומצוה המצוה, מובן שצריכה להיות ההנהגה בחיי היום יומים מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהם נאמר וחי בהם, ובפרט - דיוק בשמירת חוקי ודיני טהרת המשפחה (נדה, הפסק טהרה, טבילה במקוה כשרה וכו'), וגם לברר אם אין בזה חסרון ידיעה שמביא לחסרון בקיום [שאת זה צריכים לברר אצל מורה הוראה], שזהו הדרך לקבלת ברכת השם ובפרט במצב כהאמור.

כשיכתוב בדיוק השמות שלו ושל זוגתו בצירוף שם האם של כל אחד מהם בלשון הקדש - שכן נוהגים להזכיר בתפלה - יזכירום בתפלה להאמור.

לשאלתו דעתי בנוגע לאמוץ (אדאפטירונג) ברוב פעמים ההנהגה עם הילד שמאמצים הוא, מבלי לגלות לו שאינו מיוצאי חלציהם, ובכל אופן ההנהגה עמו - כיוצאי חלציהם ממש, שזהו מביא לידי איסורים דחבוק ונישוק (המותרים רק בין בנים להוריהם ממש, ולא של אלו המקבלים ילד לחינוך). והמובא בספרים על דבר גידול יתום בביתו, הרי זה מובן שרק באופן שנזהרים באופן הדרוש בכל הנ"ל. וזהו מדברים הכי קשים, ורק כשבטוחים להזהר כדרוש - יש מקום לשאלת אמוץ.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

נ.ב. במזכירות שלי אין כותבים צרפתית ולכן בא המענה בלשון הקודש, אבל הוא יכול לכתוב גם להבא בצרפתית כיון שקורא הנני שפה זו.

ח'תש
נדפסה בלקו"ש חי"ז ע' 470 והושלמה עפ"י העתקה.

ובפרט.. המשפחה: ראה גם לעיל אגרת ח'תרפז, ובהנסמן בהערות שם.

דעתי בנוגע לאמוץ: ראה גם לקמן אגרת ח'תשסו. ח'תשעב. ח'תתמד. ח'תתקכד.

ח'תתקנד.