Igrot Kodesh · Letter 8562 — Prayer

By the grace of Hashem,

26 Kislev* 5723,

Brooklyn,

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself

to communal needs, the Rav M. Z. HaLevi (note 1: Rav Menachem Zeev Gringlass, of Montreal. See, regarding him, letter no. 8368),

I greet you and bless you,

I thank you very much for having indicated to me this reference, in the notes of the Yaavetz* (note 2: Rav Gringlass wrote: "Rav Yaakov Silberman, who writes Mezuzos*, showed me what he has just found in the notes and commentaries on tractate Gittin*, appearing in the large editions of the Talmud*, according to the version of Vilna of the erudite, Rav Yaakov Emden, at page 60a. He indicates that Rabbi Yochanan* and Reish Lakish* consulted a work of the Midrash*. He says: It seems to me that they did not consult the Etz Chaim* and the Wisdom of Truth, that is to say what we call the Kabbalah*, during the days of the week. They studied only the laws and the principles, for the purpose of determining the conduct that one must have in Israel. On Shabbos*, on the other hand, they did not devote themselves to these laws and these rules, due to their severity. Thus, it is said that a priori, one does not study them during Shabbos*, due to their value. It is therefore the Midrash* that they studied, for it motivates the heart, due to the pleasure of Shabbos*. And, the holiness of the day comes to one's aid in order to perceive and to understand the hidden Wisdom. This is the Holy of Holies and the Sages say: If you wish to know He Who created the world by His Word, study the Midrash*. It is not a matter here of the narratives that are ordinarily called Aggadah*. And, this supports the affirmation of the Kuntres Etz Chaim*, which says that the holy Shabbos* is devoted to the study of the profound part of the Torah*"). You will consult the Pri Etz Chaim*, gate of Shabbos*, at the end of chapter 21 and the Siddur* of the Arizal*, before the prayer of Minchah* of Shabbos*, which cites "the custom of the first generations" (note 3: The Rebbe* underlines the expression: "first generations"). The Taamei HaMitzvos*, at the Parshas Va'eschanan*, says that the Arizal* envisaged the Halachah* in six different manners, corresponding to the six days of the week and in a seventh, based on the esoteric dimension of the Torah*, which corresponds to Shabbos*.

ח'תקסב

ב"ה, כ"ו כסלו, תשכ"ג
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוהרמ"ז שי'

הלוי

שלום וברכה!

... ת"ח ת"ח על הציון להג' היעב"ץ. וראה פע"ח ש' השבת ספכ"א ובסי' האריז"ל קודם מנחת שבת שכן "נהגו הקדמונים ". ובטעמ"צ ואתחנן דהאריז"ל הי' מעיין ו' דרכים בהלכה כנגד ו' ימי המעשה וא' ע"ד הסוד כנגד יוה"ש.

ח'תקסב
מוהרמ"ז שי': גרינגלס, מונטריאל. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'שסח, ובהנסמן בהערות שם.

על הציון להג' היעב"ץ: במכתבו: הר"ר יעקב זילבערמאן שי' סופר סת"ם, הראה לי מה שמצא עכשיו, בהגהות וחידושים על גיטין (בש"ס'ין הגדולים, בתבנית ווילנא) להגאון ר' יעקב עמדין ז"ל לדך ס' ע"א דרבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא, וז"ל שם: נ"ל ספר של ע"ת (ע"ח?) וחכמת האמת הוא שאנו קורין קבלה ולא היו מעיינין בימות החול אאל בדינין והלכות לדעת מה יעשה בישראל ובשבת לא היו עוסקין בדינין והלכות דתקיפי למגימרייהו וכי הא דאמרינן אין שונין בתולה (בתחלה?) בשבת אגב דיקירי והיו מעיינין בשבת בדברי אגדה שמושכת הלב מפני עונג שבת וקדושת היום מסייעת להשכיל ולהבין בחכמה הנעלמה. קודש קדשים היא. ואמרו רצונך להכיר את מי שאמר והי' העולם עסוק באגדה. ואין זה אגדה של ספורי מעשיות שנקראו הגדה בה"א.

ע"כ. ולכאו' זה ראי' למה שמובא בקונט' ע"ח, שבשבת ק' מוקדש היום ללימוד דא"ח.