Igrot Kodesh · Letter 8490 — Chinuch

By the grace of Hashem,

5 Menachem* Av* 5722,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I respond to your letter of 20 Tammuz* and to the one that preceded it. You indicate to me in what manner you earn your livelihood and how you will do so in the future. You ask me what I think of it. In general, one does not abandon the business from which one draws one's sustenance, especially when one has a family, in order to try new means of earning a living, all the more so since you have adopted your current work for some time already. Certainly, you write to me that the environment is not favorable. However, you now live among Jews who fear Hashem. This will cause that, in the end, the professional environment in which you evolve will not have such a strong influence on you, on condition that you take the decision that your conduct must conform to the teachings of our Torah*, Torah* of life, and to the practice of its Mitzvos*, of which it is said: "One shall live by them." But, of course, and for various reasons, there is no reason whatsoever to engage in a polemic with those who are found in the place where you currently work. It suffices to give them the good example of the conduct of a Jew, each one being defined as a descendant of Avraham*, of Yitzchak* and of Yaakov*.

One can concretely observe that the relationship one can maintain with various events, different environments, is conditioned by the approach one adopts. I mean that, if you observe the place in which you currently work with dissatisfaction, or even with an even stronger feeling, harm can result from it for those who are found on the premises. On the other hand, if you tell yourself that it is solely a matter for you of earning your livelihood, in this place, that you will subsequently be able to use what you have earned for the Torah*, the Mitzvos*, for the education of your children on the path of the Torah* and the Mitzvos*, if you think that one systematically encounters difficulties when one seeks to ensure one's sustenance, that it is always so, you will find that the troubling aspect of your work will be less difficult to bear and that it will have no influence on you. I read with pleasure, in your letter, that you have befriended the men of Chabad* in your locale, that you have drawn closer to them. I hope that it will be even more so in the future, and it has already been said that: "salvation comes from numerous counselors." With my blessing that you give me good news of all that has just been said,

ח'תצ

ב"ה, ה' מנ"א, תשכ"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ' תמוז והקודמו, בו כותב אודות מצב פרנסתו והסברות בהנוגע לפרנסה בעתיד, ושואל דעתי בזה.

ובכלל אין עוזבים ענין של פרנסה בעסקים ובפרט כשהמדובר בבעל משפחה, בשביל לנסות עניני פרנסה חדשים, ובמיוחד אשר בפרנסתו דעתה עושה זה כמה זמן, אף שככתבו הסביבה בה אינה מתאימה, הרי דרים הם עתה בסביבה דאנשי יראי שמים וכו' ולכן סוף סוף הסביבה במקום עבודתו לא תהי' לה השפעה כל כך באם יחליט בעצמו שעליו להתנהג מתאים להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהם נאמר וחי בהם, אלא שכמובן ומעוד כמה טעמים אין כדאי כלל להכנס בוויכוחים עם הנמצאים במקום פרנסתו עתה, כי אם להיות דוגמא חי' להנהגת בן ישראל אשר כל אחד מהם נקרא בן אברהם יצחק ויעקב.

רואים במוחש אשר היחס לכמה ענינים וסביבות תלוי בהגישה, כוונתי לומר, שבאם יביט על מקום פרנסתו עתה בהעדר שביעת רצון ואולי עוד יותר לרע עלול [...] על הנמצאים שם, אבל באם יביט על זה כמקום פרנסה שביכולת להשתמש בהפרנסה לעניני תורה ומצות חינוך ילידיהם על דרך התורה והמצוה, אשר ככל ענין של פרנסה קשורים הם בקישוים שכן הוא בכל ענין פרנסה שתהי', ואז הצד הבלבול שבפרנסתו לא תהי' קשה כל כך ולא ישפיעו עליו כלל.

נעם לי לקרות במכתבו מהתחברותו וקרבתו לאנשי חב"ד שבמקומו, שתקותי שגם בעתיד יהי' כן, וכבר נאמר ותשועה ברוב יועץ.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.