Igrot Kodesh · Letter 785 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,
5 Cheshvan 5711,
Brooklyn,

To the Rav, Chassid* who fears Hashem,
Rav M.[1],

Greetings and blessings,

I am responding to your letters of Friday, the eve of the Shabbat* "so that you may be elevated" [2], of Thursday of the Ten Days of Teshuvah*, and of Thursday, the day after Sukkot*. The many occupations of the month of Tishrei did not allow me to do so earlier. Even now I have little time, and so I will write briefly.

I read the requests for blessing that you sent, with the list of students, on the eve of Rosh Hashanah, at the gravesite, and during the days of Rosh Hashanah, in his room, where he received people and granted blessings.

Without a doubt, the Tzaddik* of the generation, my father-in-law the Rebbe, has granted his blessings, and the Almighty will fulfill them completely, in both the material and spiritual domains.

Likewise, I mentioned at the gravesite the names of the three heads of family of the city of Midlat whom you cited to me [3]. You will find enclosed the letters I am addressing to them [4], as you suggested. You will surely let me know what comes of this.

You mention your financial difficulties. Several external factors are also the cause. In any event, I have good hope that the situation will improve.

You have no doubt received all the fascicles, including that of Shemini Atzeret, with the letters that accompanied them. I would like to know whether you were able to find a favorable moment to disseminate their content, or at least that of the sichot*, in the widest circles and in different cities.

Thank you for having sent me the book that the Rav of Midlat [5] gave you. Please remind him from time to time that he should send other books. Likewise, if you meet other authors or descendants of authors of sacred books, it would be good to suggest that they offer them to our library. Of course, if they wish, we will send them our publications. Please indicate to me what kind of books we should send to each one in particular.

It is extremely positive that you seize every opportunity to explain, in every possible place, what Chassidut* is. I await further information on this from you. Without a doubt, the blessing of my father-in-law the Rebbe accompanies you in this activity as well, so that it may be fruitful.

Without making a vow, I will write in these days to the Rav of Midlat.

Concerning the student you mention, it is proper to draw close to him in the appropriate manner. When the occasion arises, please ask him on my behalf whether he received my letter and, in general, how his wedding went. As you asked me, I will write in these days to his wife.

You will no doubt let me know when you have obtained your visa [6]. Thanks to the connections you already have on the ground, you will surely be able to arrange that everything goes for the best.

You tell me that you feel alone, isolated, and that your work weakens in consequence. Your conclusion allows us to establish what is the starting point: an intervention of the yetzer hara*, which tries to weaken each person in the fulfillment of the mission entrusted to him, according to his particular character.

You know the saying of my father-in-law the Rebbe [7], according to which "Chassidut has brought it about that one is not alone. Its masters are present wherever one finds oneself." How much more so is this the case with my father-in-law the Rebbe, who wrote himself, upon the passing of his father, that the shepherds of Israel do not abandon their flock. Iggeret HaKodesh explains this in chapter 27 and in its commentary.

Physical limits have now disappeared. Our masters thus find themselves with each and every one of those attached to them, wherever they are, especially there where they have sent them to carry out the shlichus* entrusted to them — all the more so when this shlichus consists of spreading the wellsprings of the teaching of the Baal Shem Tov outward. For it is in this way that one prepares the coming of Mashiach*, the resurrection of the dead, when "they shall awaken and rejoice, those who rest in the earth." He [8] himself will be among them.

You will consult the sicha of 13 Tammuz 5709, printed in the fascicle of 12 Tammuz 5710, and you will draw from it enthusiasm, inspiration, and strength to accomplish your work in the place where you are. You will then understand, by appealing to logic, that there is no reason to think that you are alone and isolated, chas v'shalom*, nor, of course, that your work should be weakened.

It is unfortunate that the Chassidim, especially the former students of the Yeshiva, do not consider with attention the words of my father-in-law the Rebbe, including in these sichot, and particularly what he said in 5710 and the previous year.

You tell me that where you are, they use esrogim that grow locally and that the Rav considers kosher, the trees not having been grafted. However, you examined them and did not find seeds in them [9]. If it is certain that they are reputed kosher, it is nevertheless permitted to take them to recite the blessing on the Four Species. Indeed, the signs of recognition [10] given concerning them do not come from the Torah, and their reputation, once established, is particularly strong.

You will consult the fascicle published on the occasion of Sukkot, which says that we have the custom to use specifically esrogim from Calabria. The Alter Rebbe explained that it was necessary to do so for a reason known to him. Nevertheless, in several countries, they use esrogim of other origins. Their validity has been established for several generations, and it is therefore difficult for me to raise a doubt or cause perplexity.

However, it is clear that all this does not concern us, Chabad Chassidim. We must hold to the opinion of the Alter Rebbe and pronounce a blessing on esrogim from Calabria. Concerning the signs of recognition, you will also consult the books cited by the Shaar HaKollel, chapter 37. The responsa of the Chatam Sofer, which are also mentioned there, affirm that esrogim from Calabria dispense with all signs of recognition. One can conclude that their importance is not decisive, even when they introduce a restriction.

I would like to know where branches of palm and willow are taken from in the country where you are now.

Awaiting your good news, and with greetings to all your family,
Menachem Schneerson

You ask me about the blessing after the meal. The Likutei Meir and the Birkat Yaakov, based on the Ikrei HaDat, chapter 9, paragraph 36, and on the responsa Teshurat Shai, paragraph 571, say that one who recited [11] the blessing after having consumed cakes in place of the one that follows the meal has not fulfilled his obligation and must therefore repeat this blessing.

I do not have these books, but it seems they justify their position by pointing out that this blessing makes no mention of the covenant and of the Torah [12]. You will consult on this subject the Shulchan Aruch Orach Chaim, chapter 187.

I have just received your letter of Monday of Parshat Noach and the copy of the one of Wednesday of the same parsha. I have already said that the financial problems would be settled. We are writing today to Paris [13] to arrange, in this matter, a definitive organization.

And may Hashem grant that we have sufficient shluchim* and financial means to carry out all that must be accomplished in Morocco and in the neighboring countries.

I have transmitted to the office your request concerning the copies of the Gemara and the fascicles.

It is not desirable to develop evening classes for those who attend the Alliance schools, because those who wish to entrust the education of their children to these institutions would find in this a support for their approach.

A generic name will be given to all our institutions: Ohalei [14] Yosef Yitzchak. Within this network, we will distinguish the different categories: Talmud Torah, Tiferet Bachurim [15].

Notes
(1) Rav Michael Lipsker, shliach of the Rebbe in Morocco. See letters 559, 821, 824, 874, and 1130.
(2) Devarim 26:19. This is Parshat Ki Tavo.
(3) Those who founded the Talmud Torah of that city at the initiative of Rav Lipsker.
(4) See the two letters following this one: the first addressed to Rav Meir Abuhatzira, Rav of Midlat, and the second to Rav Binyamin Abbou, also of that city.
(5) Rav Meir Abuhatzira. See the following letter.
(6) For settlement in Morocco.
(7) See letters 577 and 1080.
(8) The Frierdiker Rebbe.
(9) Which an esrog should normally possess.
(10) For example, having seeds.
(11) After the meal.
(12) Which the blessing after the meal must do. That is why it cannot replace it.
(13) Rav Binyamin Gorodetzki was the director of the refugee aid office in Paris.
(14) "Tents" or "memory."
(15) "The glory of young men" — a network of classes meant to draw youth closer to Torah and mitzvot.

תשפה

ב"ה, ה' חשון, ה' תשי"א
ברוקלין,
הרה"ח וו"ח אי"א וכו' מיהר"מ שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתביו מיום ו' עש"ק לס' ולתתך עליון, ה' דעשי"ת וה' אסרו-חג, אשר מפני הטרדות דחודש תשרי לא היו עתותי בידי לענות עליהם עד עתה, וגם עתה הזמן קצר ובכן אכתוב בקיצור,

הפדיונות ששלח עם רשימת התלמידים קראתי על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בערב ר"ה, ובהיכלו, אשר נכנסים שם ליחידות ולנתינת פדיונות, בימי ר"ה. ובטח צדיק הדור הנשיא הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ נתן ברכותיו והשי"ת יקיימן במילואן בגשמיות וברוחניות,

כן הזכרתי על הציון את שלשת הבעלי - בתים מעיר מידלת שמזכיר ביחוד, ומוסג"פ המכתבים אליהם כפי הצעתו, ובטח יודיע מהנעשה בזה....

מה שכותב בענין הדוחק בכספים, הנה היו בזה כמה סיבות צדדיות, ובכל אופן תקותי שהמצב ילך הלוך וטוב ומסודר יותר...

בטח קבלו כל הקונטרסים, גם קונט' שמע"צ בתוכם, עם המכתבים המצורפים אליהם.

ואתענין לדעת אם הי' שעת הכושר לפרסם תוכן השיחות עכ"פ שבקונטרסים הנ"ל בחוגים הרחבים ובעיירות שונות.

ות"ח על שלחו הספר שנתן לו הרב דמידלת ומטובו להזכירו מזמן לזמן ע"ד שאר הספרים. כן אם ישנם שם עוד מחברים או מגזע מחברים של ספרי קדש, מהנכון שיעוררם לשלוח ספריהם בתור תשורה להספרי' שלנו, ומובן אשר אם רק ירצו... ישלחו להם מהספרים הנדפסים על ידינו. ובטח יודיעני מאיזה סוג ספרים נכון לשלוח לפב"פ או לפב"פ בפרט....

טוב במאד מאד שמנצל כל אפשריות לבאר ענין של חסידות בכל מקום האפשרי, ולידיעות נוספות בזה אחכה. ובלי ספק ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ תלוה אותו גם בעבודתו זו שתהי' בהצלחה רבה.

להרב דמידלת ג"כ אכתוב בל"נ בימים אלו.

בענין התלמיד מר.... כדאי לקרבו באופן המתאים, ובהזדמנות מטובו לשאול אותו בשמי אם קבל מכתבי ומה נעשה אתו בהסתדרות בכלל. כבקשתו אכתוב ימים אלו לזוג' שתחי'.

בטח יודיע אשר מסתדר ענין הויזה שלו ובודאי על ידי ההיכרות שיש לו כבר שם יראה שיהי' הכל באופן היותר מתאים.

מה שכותב שמרגיש הוא את עצמו בדד וגלמוד וכו' וכו' ונופלת עליו חולשה גדולה בכל העבודה, הנה סוף דבריו מוכיח על תחילתו אשר זהו מעצת היצר המשתדל להחליש את כל אחד במילוי שליחותו באותיות המתאימות למהות השליח. ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אז חסידות האט אויפגעטאן אז מ' איז ניט עלנד. וואו מ' געפינט זיך זיינען דא רביים. ובפרט בנוגע לכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אשר הוא עצמו כתב בהסתלקות אביו כ"ק אדנ"ע אשר רועי ישראל לא יעזבו את צאן מרעיתם, כפי המבואר באגה"ק סכ"[ז] וביאור[ה], אשר סרו עתה ההגבלות הגשמיות, הנה נמצאים הם עם כל אחד ואחת מהשייכים ומקושרים אליהם בכל מקום שהם, בפרט במקומות שנשלחו על ידם למלא שליחות, ובפרטי פרטיות אשר השליחות היא להפיץ מעינות הבעש"ט חוצה, אשר זהו הכנה והקדמה לביאת המשיח ולתחית המתים והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם. וראה בשיחת י"ג תמוז תש"ט שנדפס בקונט' י"ב תמוז השי"ת אשר משם יוכל לשאוב חיות והתעוררות והתחזקות בעבודתו במקומו עתה, ומשם יווכח אשר אפילו בשכל אנושי מובן אשר אין כל מקום למחשבה שהוא בודד וגלמוד ח"ו, ופשיטא שאין כל יסוד לחולשה בעבודה. והלואי היו מדקדקים אנ"ש, ובפרט התמימים, בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת השי"ת והשנה שקדמה לה.

מה שכותב בענין האתרוגים שלוקחים במקומו עתה אתרוגים הגדלים שם והרב אומר שמוחזקים הם לכשרים ואינם מורכבים, וכאשר בדק אותם לא מצא בהם גרעינים, הנה אם בטוח הדבר שיש חזקת כשרות בהם הרי הם כשרים למצות הד' מינים, באשר הסימנים שנאמרו אינם מדאורייתא וגדולה כח חזקה אם רק ברור הדבר שיש בהם חזקת כשרות. וראה בקונט' חג הסוכות אשר בידינו יש קבלה להדר אחר אתרוגי קאלאבריא דוקא ואדה"ז אמר על זה שהוא מטעם הידוע לו, אבל בכל זאת כיון שבכמה מדינות לוקחים אתרוגים אחרים ולקיחתם היא בחזקה מכמה דורות, קשה עלי הדבר להטיל ספק אצלם, אריינווארפן זיי אין א ספק. ומובן שאין זה נוגע לנו חסידי חב"ד וכל השייכים אליהם שאין לנו אלא מנהג אדמו"ר הזקן והוא לברך על אתרוגי קאלאבריא. ובענין הסימנים ראה ג"כ בספרים המובאים בשער הכולל פרק ל"ז, ומובא שם משו"ת חתם סופר אשר אתרוגים הבאים מיאנאווא אין צריך שום סימן עליהם.

ולכאורה משמע מזה שגם להחמיר אין נוגע כ"כ הסימנים. ואתענין לדעת מאין הם לוקחים לולבים וערבות במדינתו עתה.

המחכה לבשורות טובות ופ"ש כל הדו"ש

מנחם שניאורסאהן
במה ששואל בענין ברכת המזון, מובא בס' לקוטי מאיר ובס' ברכת יעקב מעיקרי הד"ט ס"ט סעל"ו ומשו"ת תשורת שי אות תקע"א שאם בירך על המחי' במקום ברהמ"ז לא יצא וצריך לברך ברכת המזון. ואין ספרים הנ"ל תחת ידי, אבל, כנראה, טעמם מפני שאין בה ברית ותורה וראה שו"ע או"ח סקפ"ז.

עתה נתקבל מכתבו מיום ב' נח והעתקת המכ' של ד' נח, וכבר כתבתי שיסודר ענין הכספים וכותבים היום לפריז ע"ד סדר קבוע בזה... והלואי שיהיו לנו די שלוחים ודי כספים להקיף את כל העבודה הנצרכה במארוקו ושכנותי'.

בענין הגמרות והקונטרסים שמבקש מסרתי עד"ז למשרד.

השיעור[י] ערב לאותם המבקרים ביום בבתי ספר אליאנס אין כדאי להרחיב הדבר, כי זהו מעין הכשר לאלו הרוצים לחנך ילידיהם בבתי ספר אליאנס.

בכלל רשת הבתי חינוך שלנו יקראו בשם כללי "אהלי יוסף יצחק" , וזה מתחלק לסוגים: תלמוד תורה, תפארת בחורים וכו'.

תשפה
מהור " מ : ליפסקר. שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א למרוקו. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ג תקנט, ובהנסמן בהערות שם. לקמן תתכא. תתכד. תתעד. א'קל. מעיר מידלת : ראה ספרו "עשרים שנה עבודת הקודש במרוקו" ע' ו ואילך. הרב דמידלת : מוהר"מ אבוחצירא, דלקמן אגרת שלאח"ז. פתגם.. עלנד : ראה לעיל ח"ג אגרת תקעז, ובהנסמן בהערות שם. לקמן א'פ. הוא עצמו כתב: אג"ק שלו ח"א אגרת עב. קבלה .. קאלאבריא : ראה ס' המנהגים-חב"ד ע' 65.