Igrot Kodesh · Letter 7633 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

2 Iyar* 5721,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

A) I am responding to your letter of this Sunday. In my previous correspondence, I mentioned a distinction that can be established on the basis of the Shulchan Aruch*, but my intention was in no way to completely reject the principle of a prostate operation (note 1: See, on this subject, letter no. 6756), if a specialist doctor advises it. I was only indicating that there are several ways of performing it and some doctors manage not to sever the ducts (note 2: Seminal ducts, which would be considered emasculation). It is in this regard that I cited the Otzar HaPoskim*, volume 1, second edition, with addenda, which was published in Jerusalem, in 5715 (note 3: 1955).

B) Among those who sever them, some do so after having completed the essential phase of the operation, for it is then that it is necessary, according to them, to avoid complications. It is not the same, however, when they are severed from the outset. The difference between the two situations is quite evident. I added that in certain bladder operations, these ducts are also severed, near the part of the body being operated upon, also for the purpose of avoiding complications. Sometimes, this is done at a point where, according to the Shulchan Aruch*, one may ask whether it is permitted to do so. This was the reason for my remark, even though, in your first letter, the question concerned only the latter operation. You will excuse me once again for having formulated it (note 4: For this remark presumably caused disturbance to the recipient of the present letter). With my respects and my blessing to give good tidings, in good health,

ז'תרלג

ב"ה, ב' אייר, תשכ"א
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום הראשון.

הכתוב במכתבי הקודם, בהחילוק שע"פ שו"ע וכו' לא היתה כוונתי לשלול לגמרי נתוח הפראסטאטא, באם רופא מומחה מייעץ לעשות אותו, כי אם להורות על חילוק אופני הנתוח בזה, אשר ישנם רופאים שבכלל אין מנתקים את השביל.

ועל זה הבאתי המועתק באוצר הפוסקים חלק א' [מהדורא שני' עם הוספות, ירושלים תשט"ו].

ב)אפילו מהמנתקים - כמה עושים זה לאחרי שנעשה חלק העיקרי של הנתוח, שאז כבר יש צורך בפועל [לדעתם, עכ"פ] לשמירה מסיבוכים, משא"כ כשמתחילים בנתוק.

וק"ל.

כן להוסיף אשר ישנם נתוחים דכיס השתן שמפני אותו הטעם דלהשמר מסיבוכים מפסיקים ומנתקים כו' בסמיכות למקום הניתוח ולפעמים גם במקומות שיש לדון בזה עפ"י השו"ע, שלכן העירותי על זה, אף שבמכתב כת"ר הא' לא היה נזכר אלא הנתוח האחרון, ועל כת"ר הסליחה על ההערה עוה"פ.

בכבוד ובברכה לבשו"ט מתוך בריאות הנכונה.

ז'תרלג
נתוח הפראסטאטא: ראה בזה לעיל חי"ח אגרת ו'תשנו, ובהנסמן בהערות שם.

רבנו הזקן: תורה אור לז, ג. עיי"ש. לקו"ת ויקרא ב, ג. ראה ג"כ אור החיים עה"פ.

הקב"ה מעמיד: סנהדרין צז, ב.

מלך (דעיר: נדרים לב, ב.

כהר גבוה וקשה: סוכה נב, א. ב"ב י, א.

הוא יצה"ר: ב"ב ט"ז א.

למוטב (מקור: לקו"ת במדבר א, ד.

לשון זכר: תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב.