Igrot Kodesh · Letter 7605 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

21 Adar* 5721,

Brooklyn,

I bless you and greet you (note 1: This letter is addressed to a woman who has just lost her husband),

I do not know the custom that is current in the various circles of Jerusalem, may it be restored and rebuilt, as to the manner of erecting the tombstone (note 2: See, on this subject, letter no. 6419). On the other hand, you know what is the conclusion adopted by several of the later Decisors, affirming that one must not delay the moment of erecting this monument nor, obviously, wait until the end of the year (note 3: Of mourning). To pass from one idea to another while remaining in the same context, one can observe how wondrous is the teaching of our Sages* according to which, from the moment of the passing of a Jew, it is precisely his close ones who strive to proclaim, on this occasion: "May the great Name be praised and sanctified" (note 4: According to the text of the Kaddish*), not only in the heavens above, but also: "In the world that He created according to His Will." It is clear that these words are spoken both for the deceased and for the living, to whom Hashem will grant long days and good years. It is both a merit for the soul and a consolation for the mourners. And perhaps there is even here an answer and an explanation to the natural question: "How could this have happened?" Indeed, the world and everything that occurs in it are indeed "according to His Will," according to that of its Creator. There is therefore nothing surprising in observing that the human intellect, profoundly limited, is not in a position to perceive the Will of the Most High, for: "Would the one who searches for Hashem find Him?"

I send you my blessing for what concerns you personally, as well as for your communal accomplishments. I am of course alluding to the dissemination of traditional Judaism. You must now devote yourself to it doubly. And such an obligation is also a merit. It is one, furthermore, for his soul (note 5: That of the deceased), which is eternal. You will give me good tidings, material and spiritual. I duly received the brochure and I thank you for having thought to send it to me.

ב״ה ,י״א ניסן ה׳תשכ״א
ברוקלין ,נ.י.
לאחינו בני ישראל בכל אתר ואתר
ה׳ עליהם יחיו
שלום רב וברכה!
יציאת מצרים ,שהיא הנקודה המרכזית של חג הפסח ,תופסת
מקום מרכזי ביותר בחיי העם היהודי ,הן הכלל והן הפרט .היציאה
ממצרים מלמדת כל יהודי ומשמשת לו מורה דרך ,ולא רק בתוכנו הכללי
כי אם גם בפרטים שבו.
אחד מקווי האופי העיקריים של יציאת מצרים הוא הבטחון הבלתי
רגיל בה׳ ובהשגחתו האלוקית כפי שהדבר בא אז לביטוי :עם שלם,
מיליוני בני אדם ,גברים ונשים וטף ,עוזבים בבת אחת ארץ נושבת ,ארץ
שהיתה מבורכת בכל הצרכים הגשמיים ,ויוצאים לדרך רחוקה ,בלי מזון
ובלי ציוד -אך ורק מתוך הסתמכות מוחלטת על דבריו של משה רבנו
בשמו של הקב״ה.
יתר על כן :ביציאתם ממצרים לא הלכו בדרך המוכרת והקצרה,
דרך ארץ פלשתים ,שאמנם דרך זו היתה כרוכה בסכנת מלחמה ,אך גם
במלחמה קיים תמיד הסיכוי שאולי ינצחו ,ואפילו אם לאו -קיימת
האפשרות שלפחות חלק יינצל וישאר בחיים ,אך במקום זה הלכו למדבר
שומם ,שבו לא היתה כל אפשרות טבעית לחיות.
מקום מרכזי ביותר :הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו)ספר החינוך מצוה
כא .עיין שם(.
הבטחון הבלתי רגיל :ירמי׳ ב ,ב .ובמפרשים שם .מכילתא שמות יב ,לט .להעיר גם כן
מזוהר חלק ג קסח ,ב.
מיליוני בני אדם :ראה תרגום יונתן בן עוזיאל לשמות יב לז־לח .ובמכילתא שם.
למדבר שומם :הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים )דברים ח ,טו(.
שמות רבה פרשה כד ,ד .וראה זוהר חלק ב קנז ,א.
ז׳תרפג
נדפסה ב׳הגדה של פסח עם לקוטי טעמים וביאורים׳)קה״ת ,נ.י ,.תשמ״ז( עמוד
תקצא .ובתדגום חפשי ב׳תודת מנחם -אגדות מלך׳ כדך ב עמוד לג.
וו 2 תשי״ח -תשב״ ה
ושוב -הבסיס היחיד לפעול כך ,הוא העובדה שכך הורה משה בשם ה׳.
הפלא גדול יותר ,כשמתבוננים שהדבר הי׳ לאחר שבני ישראל חיו
והתערו משך 210שנים במקום אחד בלי כל נדודים ,ונוסף לכך היתה זו
גושן מצרים ,ארץ שיש בה הקרקע המובחרת והשמנה ביותר לזריעה
ולצמיחה ,שאינה תלוי׳ בגשמים כי אם בטוחה תמיד במים להשקי׳ ולשתי׳
מנהר הנילוס -ארץ שהיא חי׳ ופועלת תמיד לפי חוקי ונסיבות ה״טבע״.
מימי צאתך מארץ מצרים ,מאז יצאו בני ישראל ממצרים חייג
האמור
-הבטחון המוחלט בהשגחת ה׳ וההתנהגות בכל ,עד לחיי יום יום,
לפי הוראותיו בלי כל תלות במה שאומרים חישובים שונים וחוקי הטבע -
להיות המלווה ומורה־הדרך הצמוד של יחידים ,של הפרט ושל
הכלל ,בכל הזמנים.
זח נותן את המענה לשאלה שמציב העולם הלא-יהודי ,והנגררים
אחרי הלא־יהודים שבין היהודים עצמם ,שואלים את היהודים שומרי
התורה והמצוות:
אנו חיים בעולם של התחרות ומאבק על הקיום ,כל אחד חי בארץ
מסויימת ותנאים מסויימים -כיצד איפוא אפשר שלא להשתחוות ושלא
לעבוד את אלילי הארץ )אם זה הדולר ,או הפחד להיות שונים מן
השכנים וכיוצא בכך(ז איך ניתן להיות קשורים ל־ 613מצוות,
״המכבידות״ ומגבילות את פעילות האדם ועבודתו על צעד ושעלי
התשובה היא; יציאת מצרים ,וכפי שהוסבר לעיל.
כמו ביציאת מצרים ,שהציות להוראות הקב״ה ,מבלי להתחשב
בחישובים שונים ובנסיבות וכיוצא באלה ,תוך הינתקות מן העבר בן 210
השנים במצרים -דווקא זו היתה הדרך לאושר האמיתי ,לא רק לאושר
רוחני)קבלת התורה והתהוות לעם הנבחר ע״י הקב״ה( ,אלא גם לאושר
גשמי)קבלת ארץ זבת חלב ודבש(,
המובחרת והשמנה . .שאינה תלוי׳ כד :ראה סוטה לד ,ב .בראשית מז ,ו .זוהר חלק א
קח ,ב ואילך.
מימי צא תן :מזמן יציאת מצרים עד גאולה העתידה לבוא במהרה בימינו אמן הם ימי
צאתך מארץ מצרים)רד״ה כימי צאתך ,ה׳ תש״ח(.
והתהוות לעם הנבחר :ראה שו״ע רבנו הזקן חלק או״ח סימן ס׳ סעיף ד .וצריך עיון
קצת מתניא פרק מ״ו.
אג רו ת־ קידש -מ תו רג מו ת )ז׳תרכה( 212
כך גם כיום ותמיד ,ובלי כל קשר למה שהי׳ בעבר ,הרי הדרך
היחידה לכל יהודי ולכלל ישראל לאושר אמיתי ,היא קביעת חיי היום
יום וסדרי החיים בכלל לפי התורה ומצוותי׳ שעליהן נאמר :וחי בהם
)בתוכם ואתם(.
בני ישראל נצטוו :בכל דרכיך דעהו .בכל מעשיו משך כל היממה -
יש ליהודי הוראות בתורה ועליו לקיים אותן .משום כך הוא עלול
להיתקל בכל עת בקושי׳ המוזכרת לעיל .לפיכך נצטווה כל אחד :למען
תזכור את יום צאתך מארץ מצרים -כל ימי חייך .זכירה המלמדת,
מאירה ומעניקה כוח להתנהגות העושה את כל הימים לימים יהודיים
חיים ,וכפי שכ״ק מו״ח אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע מדגיש :חג
הפסח מאיר ומגיע לא רק לכל יום ,אלא -תמיד.
בברכת חג הפסח כשר ושמח
מנחם שניאוסאהן