Igrot Kodesh · Letter 7586 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

1 Adar* 5721,

Brooklyn,

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, the Rav Menachem Zev HaLevi (note 1: Rav M. Z. Gringlass, spiritual guide of the Yeshivah* Tomchei Temimim* Lubavitch* of Montreal. See, regarding him, letter no. 6572),

I greet you and bless you,

I duly received your letter of 21 Shevat* (note 2: Which observed that the Rebbe*, during the Chassidic* farbrengen* of 10 Shevat*, was imbued with great bitterness, and that at the conclusion of this farbrengen*, several students of the Yeshivah* Tomchei Temimim* Lubavitch* of Montreal addressed the recipient of this letter to ask him what should be done to improve the situation). I hope that you will find the appropriate words to explain the Injunction of our Sages* according to which: "From the beginning of Adar*, one increases one's joy." This Precept of the Torah* also infuses the strength to put it fully into practice. It suggests causes for joy, feelings of the heart according to which there is cause to rejoice, in a felt manner. You also allude to the students of the Yeshivah* who were here for the Chassidic* farbrengen* of 10 Shevat* and who asked how to bring satisfaction and pleasure.

I must confess that I did not imagine that such a question could be asked in another country, crossing the border, when such is indeed the content of the Torah* and the Mitzvos*. Moreover, Chassidus* explains and clarifies the fact that "there is no good but Torah*." More precisely, true good is "good for the heavens and good for the creatures," a "good that produces fruits." All three elements (note 3: Good for the heavens, good for the creatures, and good that produces fruits) at once are therefore necessary. And this idea can be specified based on the affirmation that: "The profound dimension of the Attribute of intellectual discovery is that of Atik Yomin*" (note 4: The profound part of Keser*, the crown that surmounts the chain of worlds, corresponding to pleasure). In this way, profound pleasure itself becomes a profound understanding, through the profound teaching of the Torah*. Indeed, this enables one to perceive, even through the intellect of one's animal soul, and all the more so since what is involved here are the greatest secrets of the Torah*. It is said, indeed, that pleasure is the antithesis of pain, its transformation, precisely in this generation of the heel of Moshiach*, particularly regarding concrete action. And submission procures a true pleasure, until the happy time of infinite pleasure arrives, which will be mixed with nothing else — "the Shabbos* and rest for eternity."

Regarding, more specifically, the students of Tomchei Temimim*, they must, above all, scrupulously observe the study times of the Yeshivah*. Obviously, this must be done without compromising one's physical health, for "having a healthy body is part of the ways of Hashem" (note 5: In the words of the Rambam*). Subsequently, there still remains sufficient free time to disseminate the wellsprings (note 6: Of Chassidus*) outward — not only to the exterior that is within one's own personality, but also to the exterior in the literal sense. May Hashem grant that you explain all this to them and that you influence in this direction those who questioned you, those who will do so, and even those who should have done so but were prevented by "the complaints of the heads of household" (note 7: Entrenched in immobility. See, on this subject, letter no. 7536). With my blessing to give good tidings, both of your communal accomplishments and of your personal concerns, as well as in increasing joy, as I have said,

ז'תקפו

ב"ה, א' אדר, תשכ"א
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה מנחם

זאב שי' הלוי

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"א שבט...

אקוה שימצא אותיות מתאימות איך להסביר הצווי של חז"ל משנכנס אדר מרבים בשמחה, שצווי התורה הרי זה נותן גם כח שיוכלו לקיים הציווי במדה המלאה - עניני שמחה ורגש הלב, ושיש ממה להיות בשמחה ועד שיהי' ג"כ ברגש הלב.

לכתבו אודות התלמידים שהיו כאן ובקשר עם התוועדות דיו"ד שבט, והשאלה איך לפעול נח"ר ותענוג.

מוכרחני לאמר שלא שיערתי שעל זה צריך לשאול במדינה אחרת מעבר לגבול, בה בשעה שזהו - תוכן התומ"צ. ובפרט ע"פ המבואר ומואר בתורת דא"ח החסידות, והנקודה אשר אין טוב אלא תורה, ובביאור יותר שטוב האמיתי הוא טוב לשמים וטוב לבריות וטוב העושה פירות, שצ"ל ג' הענינים, ובהוספת ביאור ע"פ בי' המאמר פנימיות אבא פנימיות עתיק, אשר פנימיות התענוג הוא בעצמו נעשה פנימיות החכמה, שזהו בפנימיות התורה, הבנה והשגה ועד לשכל דנה"ב, ביחוד עם היותם רזי דרזין דאורייתא, וע"פ המבואר שהתענוג הוא הפיך ואתהפכא דהצער - הנה דוקא בדרא דעקבתא דמשיחא, ודוקא בעניני מעשה בפועל וקב"ע שייך תענוג האמיתי עד שיבוא הזמן המאושר דתענוג הפשוט שאינו מורכב בשום ענין, שבת ומנוחה לחי העולמים.

ובנוגע לתלמידי תו"ת ביחוד, הרי בזה לכל לראש - שמירת סדרי הישיבה בדיוק, ובהוספה ע"ז בזמנים העומדים לרשותם, וכמובן וגם פשוט אשר וגם צריך להעשות זה מבלי לנגוע בבריאות הגוף, אשר היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא. גם די זמן פנוי לאח"ז להתעסק בהפצת המעיינות חוצה, לא רק בהחוצה דעצמו, אלא גם בהחוצה כפשוטו, ויהי רצון שיסביר וישפיע כל הנ"ל לכל אלו ששאלוהו בהאמור ולכל אלו שישאלוהו בעתיד ואפילו לאלו שצריכים היו לשאול אלא ש"הנחות - בע"ב" מעכבתם מלשאול.

בברכה לבשו"ט בענינים הפרטים והכללים גם יחד, וכנ"ל באופן דמרבים בשמחה.

ז'תקפו
מו"ה מנחם זאב שי': גרינגלס. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ח ו'תקעב, ובהנסמן בהערות שם.

מכתבו מכ"א שבט: ותוכנו - ידוע שבהתוועדות יו"ד שבט הי' כ"ק אדמו"ר שליט"א במרירות מאד. אחרי התוועדות נגשו אליו (להרז"ו) כמה בחורי ישיבת תו"ת במונטריאל ושאלוהו מה אפשר לעשות לשפר את המצב.