Igrot Kodesh · Letter 752 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,
First day of Selichos 5710,
Brooklyn, New York,

Various [1] texts of Chassidus* [2] explain why one speaks of Rosh Hashanah*, the head and not the beginning of the year. This day, in relation to all the others that constitute the year, is indeed its head, directing the body and the limbs.

The head bears within it the vitality of all the limbs and infuses it into each one in particular [3]. Likewise, Rosh Hashanah* bears within it the vitality of all the days of the year, in potential. Then each of these days acquires its specific existence.

This is one of the reasons we are commanded to give importance to every moment of Rosh Hashanah*. On these days, the hours and the minutes have a general bearing, are far more elevated than the rest of the year — not only quantitatively, but also qualitatively, just as the matter of the brain is finer than that of the rest of the body.

A man is in good health when the vitality of his body is intact, when each limb of his body receives the part that is due to it.

It is the same for the days of Rosh Hashanah*, which must assume the mission imparted to them. They are the head of the year, linked to the days that constitute it, during which they vivify the submission to the kingship of Hashem, the study of the Torah and the practice of the Mitzvot*.

* * *

There is one point that aids the service of Hashem, in general, and brings, in particular, the means of binding Rosh Hashanah* to the other days of the year. It is the bond with the leader of the Jewish people, whose soul [4] is the head, the brain, in relation to the other souls of the generation, drawing from it their vitality and uniting, through its intermediary, with their first source.

It is the same for each of us. The bond with the leader, with the head of our generation, my father-in-law, the Rebbe, is such as to favor the service of Hashem of Rosh Hashanah* [5] and to put it in relation with the other days of the year.

Now, he himself explained that one binds oneself to him by studying his teaching, by following the straight path he traced for us, by following his example.

It is through this channel that we will obtain to be inscribed and sealed for a good year, with a good visible and tangible, materially and spiritually, on Rosh Hashanah*, then throughout the rest of the year.

Menachem Mendel ben Chana Schneerson,

תשנב

ב"ה
ידוע המבואר בכ"מ בדא"1ח הטעם שנקרא ראש השנה ולא תחלת השנה - כי יום זה לגבי שאר ימות השנה הוא כמו ראש לגבי גוף ואברים. כמו שהראש - חיות כל האברים כלול בו, וגם אח"כ בגילוי, הרי מן הראש נמשך חיות לכל אבר 8בפרט, כך יום ראש השנה כולל בתוכו חיות כל ימי השנה, שכולם כלולים בו בהעלם, ואח"כ מתחלק בגילוי לימים פרטיים.

ויש לומר שזהו אחד מטעמי האזהרה שהוזהרנו לייקר את הזמן בימי ראש השנה ביותר, כי השעות והרגעים בימים האלו כלליים הם, ונעלים על שאר ימות השנה, ולא רק בכמות כי אם גם באיכות וכדוגמת חומר המוח שבראש - לגבי חומר שאר אברי הגוף.

ומובן אשר כמו בראש ואברי הגוף, אימתי יהי' האדם בריא - כאשר החיות שבראש יהי' בשלימותו, וגם יומשך ממנו לכל אבר ואבר חיותו השייך אליו,

כך הוא עבודת ימי ראש השנה, אשר ימים אלו צריכים להיות מתאימים

לענינם - ראש של כל השנה כולה. וגם שיהיו מקושרים עם שאר ימות השנה - להשפיע בהם חיות של קבלת עול מלכותו יתברך, לימוד התורה וקיום המצות.

* * *

והנה מהענינים המסייעים בעבודה בכלל ובעבודת התקשרות ראש השנה עם שאר ימות השנה בפרט היא ההתקשרות עם ראש אלפי ישראל 3שנשמתו היא בחי' ראש ומוחין לגבי שאר הנשמות שבדורו, ממנו הוא יניקתם וחיות שלהם ועל ידו קשורות הן ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם.

וכמו כן בכל אחד ואחת מאתנו ההתקשרות עם נשיא וראש דורנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - וכבר ביאר אשר ההתקשרות היא ע"י לימוד תורתו והליכה בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו - היא היא אשר תסייע בעבודת ימי ראש השנה4 והתקשרותם עם שאר ימות השנה.

ותהי' הצנור דרך בו יומשכו הכתיבה וחתימה טובה, בטוב הנראה והנגלה, בגשמיות וברוחניות - בימי ראש השנה ואח"כ בכל השנה כולה.

מנחם מענדל בן חנה

שניאורסאהן

יום ראשון דסליחות, השי"ת

ברוקלין, נ. י.

תשנב
נדפסה בסה"מ תשי"א ע' 2 ובלקו"ש חי"ד ע' 375.

בהקדמת קונטרס יב תמוז: לעיל אגרת תרלה.

4) להעיר ממה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בליל ב' דר"ה ה'תש"ד, אשר משנת תרנ"ד ואילך הי' הסדר אצל אביו להזכיר במשך המעל"ע את הבעש"ט, הה"מ, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר ה"צמח צדק", אדמו"ר מהר"ש, ולפעמים גם את דודיו בני הצ"צ - הי' מספר מהם איזה ספור או דבר תורה בקיצור.