Igrot Kodesh · Letter 7474 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

20 Cheshvan* 5721,

Brooklyn, New York,

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, the Rav Nissan (note 1: Rav N. Telushkin, of Brooklyn. See, regarding him, letter no. 6774) Shlita,

I greet you and bless you,

1. I am responding to your letter of 13 Cheshvan*, in which you ask me about my view of the central rabbinate of the Holy Land, may it be restored and rebuilt (note 2: See, on this subject, letters no. 7476, 7515, 7545, 7558 and 7626). Indeed, an opinion was published in my name in a periodical. I will first specify that this publication was made without my knowledge and therefore against my will. Indeed, there is no reason to involve the entire people in such a discussion, from young to old, with children and women, still less to seek its publication in periodicals destined for the idle, which is, in any case, a disgrace for the honor of the rabbinate and for the honor of the Torah*. When I express my opinion on such a subject, I do so where it can have a concrete impact. This is, moreover, one of the reasons I avoided speaking on this matter. Indeed, the date of the elections is still distant and I told myself that various developments could still occur until these elections.

This person (note 3: The author of the article) had visited me a few days before the official date of the elections. During our discussion, he asked me what I thought of the central rabbinate. This man maintains relationships with those whose opinion is decisive in this matter. I therefore thought it was my duty to clearly express my position to him, since he was concerned. In writing all this now, I must first specify another point. Everything that follows is said on the basis of the current situation. I mean that my way of regarding the central rabbinate as an institution is based on the opinion of the Great Ones of Israel of the previous generation. For this opinion is consistently negative. Indeed, all the communal leaders of Russia know that the Rabbanim* and the true leaders opposed the creation of such an institution in that country and around it. They opposed it with all their strength, going so far as to fight against the Tsarist government, of course according to the means at their disposal at the time, until the project was eliminated.

And the reasons are well known. Now, if there was then a doubt about what they feared, from afar or from near, the years of existence of the central rabbinate in the Holy Land have proven that they were entirely right, and even more than that. Nevertheless, due to our many sins, given the current situation, the suppression of this central rabbinate, even if positive, is not possible for the time being. The men of the left will not accept it, nor will those to their right, although all have been able to observe, in recent years, the harm that has been caused to religion and to everything concerning it by this institution. You must understand what I mean, even if those who assumed this function had good intentions and would perhaps have even accomplished good actions, had they been able to act as they wished. Nevertheless, their possibilities and their means were increasingly restricted and, between us, they did not always withstand the test. However, our Sages* say: "Do not judge your fellow (note 4: Until you have been in his place)."

As I said, it is not possible to suppress this institution. One must therefore, at the very least, reduce the harm that is caused to our religion, to the honor of the Torah* and to what concerns it. Every day of delay taken by the elections is used by various organs to further lower the situation of the religious, the honor of the Torah* and of those who support it. It is difficult to believe that Jews in the Holy Land can have such reactions, in their letters and in their discussions, due to everything happening around these elections for the central rabbinate.

2. It is clear that it is not sufficient to set the elections as soon as possible. In addition, there must be a candidate, and this candidate must have a chance of being elected. On the basis of everything just said, I therefore clearly expressed my opinion to this person, in three points, which depend on one another:

A) It is necessary that these elections be set as soon as possible. Whoever acts to delay them takes responsibility for an additional humiliation of religion and of what concerns it, in our Holy Land, may it be restored and rebuilt, as well as in the rest of the world, as the experience of recent months has established.

B) Given the current situation, the candidate who has the greatest chance of being elected is Rav Goren (note 5: Who was subsequently the Ashkenazic Chief Rabbi of Israel) Shlita. Those who conduct negotiations regarding other persons know perfectly well that certain candidates among those they envisage will not accede to this function. Some are not suitable and others have no chance of being elected. These negotiations pursue only secondary objectives, which must obviously be set aside before the offense to the Torah*, as I said.

C) It is indispensable that Rav Nissim (note 6: The Sephardic Chief Rabbi of Israel) retain his current functions. It has never been seen that non-observant Jews or even simple heads of household, who are nevertheless part of the electoral commission, dismiss a Rav from his functions. Of course, I know that this function had been entrusted to him from the outset for a limited time. But this does not undermine the honor due to the Torah* and to a Rav, nor the value of an established fact. For someone like you, it is surely unnecessary to say more.

I said above that in my view, these points are linked, for they rest on the same foundation: the respect of religion, in the current situation, in our Holy Land, may it be restored and rebuilt. By contradicting any one of them, one causes an additional humiliation, in the most painful manner. As I said at the beginning of my letter, these words are also addressed to those who can exercise an influence on this process, for the reasons I mentioned above. Discussing all these ideas in a newspaper is a means of lowering the status of the rabbinate, everywhere and particularly in our Holy Land. This is not the case, however, when it is a matter of expressing a position at the appropriate time and place. All this is self-evident. I also have the pleasant duty of expressing my satisfaction regarding your article on the Baal Shem Tov*. No doubt you are preparing others. With my respects and my blessing,

ז'תעד

ב"ה, כ' חשון, ה'תשכ"א
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

וכו'

מוהר"ר ניסן שליט"א

שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"ג חשון, בו שואלני ע"ד יחסי לשאלת הרבנות ראשית דאה"ק ת"ו, שפרסמו בשמי חוו"ד בזה במכ"ע.

ובהקדם שהפירסום במכ"ע נעשה שלא מדעתי, זאת אומרת גם שלא ברצוני, שהרי אין זה ענין שצריך לשקו"ט בו כל העם מקצה מנער ועד זקן טף ונשים, ובפרט לעשות במה לפירסומי שקו"ט במכתבי עתים של יושבי קרנות, וכדאי בזיון בלאו הכי לכבוד הרבנות לכבוד התורה.

וכשמפרסם אני דעתי בענינים כגון זה, הרי זה רק במקום שיש נ"מ לפועל, שזהו גם אחד הטעמים שעד עתה השתמטתי מלחוות דיעה בהאמור, כיון שמועד הבחירות עדיין רחוק הי', ושערתי שכמה שנויים יחולו ועד לימים הכי סמוכים למועד הבחירות.

כשבקרני פלוני והי' זה בימים ספורים ממש לפני מועד הבחירות הרשמי, ובמשך שיחתנו שאלני לדעתי בשאלת הרבנות הראשית, והרי יש לפלוני מהלכים בחוגים הקובעים בשאלה זו, מצאתי לחובתי להביע דעתי גלוי', כיון שהי' נוגע לפועל.

ובהעלותי עתה דברים אלו בכתב, עלי להקדים עוד נקודה והיא אשר הבא לקמן דן על יסוד המצב בהוה. כוונתי לומר, כי עצם היחס שלי לכל המוסד דרבנות הראשית - הריהו מבוסס על יסוד יחס כל גדולי ישראל שקדמונו - דענין כהנ"ל שלילי הוא. וכידוע לכל העסקנים הציבוריים דרוסי' איך שהתנגדו רבני ישראל ומנהיגים האמיתיים להקמת מוסד כזה ברוסי' וסביבותי'. והתנגדו בכל עוז ועד כדי מלחמה בממשלה הצארית, כמובן באופנים האפשריים אז, עד שביטלו כל התכנית. והטעמים ידועים, ובאם הי' ספק בנוגע לחשש שלהם האם רחוק הוא או קרוב, הרי המציאות דשנות הרבנות הראשית דאה"ק ת"ו הוכיחה, אשר החששות צדקו במילואם ועוד יותר.

אלא שבעוה"ר, כפי המצב בהוה - הנה ביטול כל הענין דרבנות הראשית אם כי בגדר הטוב הוא, אבל לע"ע לא בגדר האפשרי, כיון שלא ישמעו לזה השמאליים ואפילו לא אלו שמימין להם, אף שכל אחד נוכח במשך שנים שעברו בההיזק שהובא לדת ועניני' על ידי מוסד הנ"ל וד"ל, למרות שאלו שכיהנו במשרה זו כוונתם היתה רצוי' ואולי גם מעשיהם באם היו יכולים לפעול כרצונם. והאפשריות והיכולת שלהם היו פוחתות והולכות, ובינינו לבין עצמינו, לא תמיד עמדו בנסיון. אלא שאמרו חז"ל אל תדין את חברך וכו'.

כיון שכנ"ל, אין אפשריות לבטל כל המוסד, הרי על כל פנים מוכרח למעט ההיזק הנגרם לדתנו ולכבוד התורה ונושאי התורה. וכל יום ויום שמאריכים הזמן עד הבחירות - מנוצל על ידי כמה גורמים באופן המשפיל עוד יותר מעמד הדתיים וכבוד התורה ונושאי'. ולא יאומן כי יסופר התגובות מסתם בני ישראל אשר באה"ק ת"ו במכתבים ובשיחות וכו' - לרגלי כל המתחולל מסביב להבחירות לרבנות הראשית.

ב. מובן שלא די לקבוע מועד בחירות בהקדם הכי אפשרי אלא אם כן יש מועמד מן המוכן ויש סיכויים שייבחר. על יסוד כל האמור, אמרתי לפלוני דעתי ברורה בג' נקודות, התלויות זב"ז, והן:

(א) מוכרח הוא אשר תהיינה הבחירות בתאריך הכי מוקדם, וכל הפועל

לדחותם - לוקח עליו האחריות לבזיון נוסף לדת ועניני' באה"ק ת"ו ומשם גם בחו"ל, כמו שהורה הנסיון בחדשים האחרונים.

(ב) לפי המצב בהוה - המועמד שיש סיכויים שייבחר הוא הרב ש. גורן שליט"א.

ואלו המנהלים שקו"ט אודות אחרים גם להם ברור שחלק מאלו שמדברים אודותם לא יקבלו את התפקיד, וחלק מהם אין מתאימים לתפקיד, וחלק מהם אין כל סכויים שייבחרו, וכל השקו"ט הוא רק בשביל נמוקים צדדיים, דפשיטא שאין להם מקום על חשבון בזיון הדת, כנ"ל.

(ג) מוכרח הדבר שישאר הרב נסים שליט"א במשרתו עתה, כי לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בע"ב (שחלק חשוב מועידה הבוחרת הוא מהם), יסירו רב ממשרתו. מובן שידוע לי שמלכתחילה הנה באופן רשמי ניתנה להנ"ל המשרה לזמן קבוע. אבל אין זה מבטל כלל הענין דכבוד התורה וכבוד רב בישראל, הענין דחזקה וכו'. ובודאי לדכוותי' האריכות בזה אך למותר.

הדגשתי לעיל אשר הנקודות האמורות לדעתי תלויות זב"ז, כי כולן יסודן - שמירה על הדת במצב ההוה באה"ק ת"ו, וסתירת אחת מהן - הרי זה יגרום לבזיון נוסף ובאופן הכי מצער.

כאמור בתחילת מכתבי, דברים הנ"ל מופנים הם לאלו שבידם להשפיע על מהלך הענינים האמורים. וגם בזה טעמי ונמוקי כנ"ל, כי שקו"ט (משא"כ גילוי דעת בזמן המתאים ובמקום המתאים) בענינים כאלו מעל דפי עתון וכיו"ב - הרי זה משפיל מעמד ומצב הרבנות באיזה מקום שתהי', וביחוד באה"ק ת"ו. וק"ל.

- כאן עלי החובה נעימה להביע נח"ר על מאמרו ע"ד הבעש"ט ז"ל, ובטח עוד ידו נטוי'.

בכבוד ובברכה.

ז'תעד
מוהר"ר ניסן: טלושקין. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ח ו'תשעד, ובהנסמן בהערות שם.

לתוכנה ראה לקמן אגרות ז'תעו. ז'תקטו. ז'תקמה. ז'תקנח. ז'תרכו.