Igrot Kodesh · Letter 7426 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

12 Elul* 5720,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

After a long interruption, I duly received your letter of 6 Elul*. You allude to what is known (note 1: Seminal emission in vain). The best thing is to forget all of that until after your marriage, at a good and fruitful time. Forgetting does not mean fighting against thoughts that are not good, but, on the contrary, having other thoughts, if possible relating to the Torah* and prayer. For if a little light repels much darkness, how much more can much light do so. You will therefore know by heart at least several chapters of Mishnah* and of Tanya*. You will review them, in thought or even in speech, whenever it is possible. Likewise, it would be good, each weekday, before the morning prayer, to give a few coins to Tzedakah*. You will also maintain the three well-known studies pertaining to Chumash*, Tehillim* and Tanya*.

You refer to fasts (note 2: To atone for this fault). You will therefore exchange them for "fasts of the will," which means that you will not satisfy your desire to consume a pleasant food. In place of this, you will seek pleasure and satisfaction in the Torah* and its Mitzvos*. Obviously, this also includes the necessity of influencing others. You must consider yourself as the emissary of Hashem, blessed be He. As the Mishnah* says, at the end of tractate Kiddushin*: "I was created to serve my Creator." And this service consists of disseminating our Torah*, Torah* of life, of putting into practice the Mitzvos* of which it is said: "One shall live by them." This is what you will do in every place where your influence is exercised, on various occasions and with words emanating from the heart, so that they penetrate into that of the person who hears them. If, for the moment, this is not the case, it means that you have not spoken with all the necessary enthusiasm. By pronouncing these words, on the contrary, in a pleasant manner but with determination, you will know success not only toward others, but also, extensively, toward yourself. Indeed, these days are propitious, as the Likkutei Torah* of the Alter Rebbe* explains, in Parshas* Re'eh*, in the Chassidic* discourse entitled: "I Am to My Beloved," according to which the King is in the field and reserves a benevolent welcome for each person. With my blessing to give good tidings, as well as to be inscribed and sealed for a good year,

In response to your question, you will say Aleinu* with the congregation and Le David Ori* afterward (note 3: In a congregation where the Psalm Le David Ori is not added during the month of Elul. Indeed, one must always join a congregation that recites the prayer Aleinu).

ז'תכו

ב"ה, י"ב אלול, תש"כ
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מו' אלול.

ובמ"ש אודות הענין הידוע, - ידוע העצה בזה להסיח דעת מזה לגמרי, ועד לאחרי [ה]חתונה בשעה טובה ומוצלחת, והיסח הדעת אינו ענין של מלחמה עם המחשבות הלא טובות, אלא להניע את המחשבה לענין אחר, ומה טוב לענינים של תורה ותפלה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור, ולכן יהי' בקי בעל פה לכה"פ איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא, ויעבור עליהם במחשבה או גם בדבור בכל עת מצוא.

כן מהנכון אשר בכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש פרוטות אחדות לצדקה, וכן ישמור על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים.

ובמ"ש אודות התעניות יחליף זה בתענית רצון, ז.א. שלא למלאות רצונו באכילת מאכל ערב וכיו"ב ולהחליפם בנועם ועריבות בתורה ומצותי', ובזה מובן וגם פשוט השפעה על הזולת, שעליו להביט על עצמו כשלוחו של מקום ב"ה, וכדבר משנה סוף קדושין אני נבראתי לשמש את קוני, אשר שמוש קונו הוא ע"י הפצת תורתנו תורת חיים, וקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם, ועליו לעשות בזה בכל מקום שידו מגעת פעם אחר פעם ובדברים היוצאין מן הלב, שאז ה"ה נכנסים ללב השומע, ואם לעת עתה לא נכנסו הרי זוהי הוכחה שאינו מדבר בלבביות הדרושה, ואדרבה באם ידברו כנ"ל בדרכי נועם אבל בתוקף, לא לבד שיצליח בהנוגע לזולתו אלא שיצליח כהנה בהנוגע לעצמו ובלבטי נפשו, והרי הימים עת רצון אשר (כמבואר בלקוטי תורה לרבנו הזקן פ' ראה ד"ה אני לדודי) אז המלך בשדה וכו' ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'.

בברכה לבשו"ט ולכוח"ט.

בשאלתו - יאמר עלינו עם הצבור ולדוד גו' אורי לאח"ז.