Igrot Kodesh · Letter 7409 — Chinuch

By the grace of Hashem,

24 Menachem Av* 5720,

Brooklyn,

To Mr. Shmuel (note 1: Mr. Sh. Amitai, of Bat Yam),

I greet you and bless you,

I duly received your letter of 12 Tammuz*, the date of the liberation of my father-in-law, the Rebbe*, and of our own liberation, which has just reached me. You briefly describe your activities in the domain of education and conclude by posing the following question: Should the poor behavior of those who listen result in canceling the class and the study? You fear that if you take all of this into account and demand a change in behavior, you will obtain nothing or, on the contrary... (note 2: Obtain the opposite of the desired result). First of all, and this is essential in this matter, our Sages* say, in tractate Shabbos* 55a: "If Hashem reveals Himself to you, does He reveal Himself to them?" In this case, why must you suspect Jews, when we are enjoined to regard them with benevolence? And the saying of our master, the Baal Shem Tov*, is well known — since this year marks the bicentennial of his Hilloula* — according to which the Jews are defined as a land of desire. In this land, therefore, are found the most precious treasures. Nevertheless, they must still be brought to light. And the same applies to every Jew, as the Hayom Yom* states at the date of 17 Iyar*. Your letter establishes that, for the moment, the effort that would make it possible to change this situation has not yet begun.

Regarding all of this, I add that I am aware of various situations involving Jews outside of Eretz Yisrael*, much further removed from the Torah* and the Mitzvos* than what you describe. Despite this, the teacher requested that behavior appropriate to a certain study be maintained, and the students, of their own accord, accepted the principle. It is almost certain that the same will be true for your situation as well, especially at the present time, since, as you yourself write, a positive evolution has taken place in this matter.

Of course, the first question that arises is the following: In what way is this day different from all others, and why should they suddenly change their behavior? But in fact, this question no longer applies at the present time, since it is the beginning of the school year. One must be concerned about all of this, speak words that emanate from the heart and that will penetrate the heart of the one who hears them. Thus, in a pleasant manner, they will have their effect. In this way, you will sanctify the Name of Hashem, and there will be a good beginning, for your example will be imitated in other schools. The same will not be true, however, if the required action is lacking. In accordance with the teaching of the Baal Shem Tov* previously cited, may Hashem grant that you have the merit and the success of bringing to light the treasure found in the land of desire that these students are. You will do so in joy and enthusiasm. In anticipation of good tidings of all this,

M. Schneerson,

ז'תט

ב"ה, כ"ד מנ"א תש"כ
ברוקלין
מר שמואל שי'

שלום וברכה!

מאשרים קבלת מכתבו מי"ב תמוז, יום גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר וגאולתנו, שהגיעני ז"ע.

בו כותב ר"פ מעבודתו בשטח החינוך ומסיים בשאלה, האם הנהגה בלתי רצוי' של המקשיבים, צריכה למנוע הלימוד והשיעור וכו'. וחושש שבאם יקפיד על הנ"ל וידרוש שינוי ההנהגה, ישיבו פניו ריקם ואדרבה וכו'.

ולכל לראש (והוא העיקר בכגון דא) צטטו רז"ל מאמר (שבת נה, א): באם לפניך (הקב"ה) גלוי, להם מי גלוי. ובנדון דידן הרי למה לו לחשוד בבני ישראל, בה בשעה שנצטוינו לדונם לכף זכות. וידוע פתגם מורנו הבעל שם טוב ז"ל, שהשנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו - שבני ישראל נקראים ארץ חפץ, וכמו שבארץ טמונים אוצרות הכי יקרים אלא שצריך לגלותם, כן הוא בכאו"א מישראל (עיין היום יום י"ז אייר). והרי נראה ממכתבו שלע"ע גם לא הותחלה ההשתדלות לשנות הנהגה האמורה.

ולהוסיף בהנוגע להנ"ל - שידועים לי מקרים מבנ"י בחו"ל וחפשים יותר מאלה שמתאר, ובכל זה לבקשת המורה שתהי' הנהגה מתאימה ללימוד מסוים, נענו התלמידים בחפץ לב. וקרוב לודאי - שגם בהנוגע אליו יהי' כן. ובפרט עתה, שככתבו גם הוא, חל שינוי לטובה באוירה הכללית בשטח האמור.

מובן שהשאלה הראשונה תהי' - מה יום מיומים שלפתע ישנו הנהגתם אבל גם שאלה זו אין לה מקום עתה, כיון שהנדון בתחלת שנת לימודים. אלא שצריך להיות הדבר נוגע ושיהיו דברים היוצאים מן הלב - שאז נכנסים ללב השומע ובדרכי נועם יפעלו פעולתם, ויקדש שם שמים. ויכולה שתהי' זו התחלה טובה, ממנו יראו וכן יעשו בעוד בתי ספר. משא"כ בהעדר פעולת - הדרישה.

ומתאים לתורת הבעש"ט, כאמור לעיל, יהי רצון שיזכה ויצליח לגלות האוצר אשר בארץ חפץ דאלו התלמידים, ויעשה זה מתוך שמחה וטוב לבב.

המצפה לבשו"ט בכל האמור,

מ. שניאורסאהן
ז'תט
מר שמואל: אמיתי, בת ים.