Igrot Kodesh · Letter 737 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,
17 Elul 5710,

To the pleasant young man, distinguished Chassid* who fears Hashem, the Rav ...,

Greetings and blessings,

I reply to your letter of 28 Menachem Av, describing your situation and reproducing what was said to you by my father-in-law, the Rebbe, who advised you to organize classes in your home and to endeavor that the greatest number participate. You also write me that you are working to gather children and to organize celebrations for them, on Shabbos and sometimes even in the middle of the week. You yourself have personally fixed studies, but you derive no satisfaction from this and you feel that something is missing for you. You ask me my feeling on this subject.

In my opinion, you lack the bittul* that is at the very basis of the service of Hashem. Now, in order to acquire it, there is no need to meditate deeply. It suffices to think that the King, King of kings, the Holy One blessed be He, has created the world, then breathed into your nostrils a soul of life, the one that gives life to your body. He stands before you and observes you, probes your innards, your heart, your actions, your words, and counts your steps, according to chapter 42 of the Tanya.

That this effort be easier for you, Hashem has permitted that you be a Chassid, that your soul be a portion of the collective soul of the Tzaddik*. Thus, if the personal soul experiences any lack, a fitting attachment makes it possible to obtain from the collective soul all that it needs.

The Rebbe clearly said that, in taking the leadership of the Chassidim*, he asked that this take place with kindness and mercy [1]. Then, since 5680 [2] and until now, he has assumed his mission, breathes into his Chassidim and into those bound to him the strength and vitality necessary to serve Hashem, which includes acts toward Him and others toward one's fellow.

Moreover, the Rebbe has personally chosen you and has entrusted you with a specific mission. The revealed part of the Torah itself establishes that "the emissary of a man is identified with him." In order that you may assume this mission, the Rebbe has therefore given you of his own forces, as the Chassidic discourse of this 18 Elul explains, specifying that the term Mitzvah* is of the same etymology as Tzavta — the bond. This text develops at length an image, that of the man who puts into practice the will of the sage and of the king, even though he does not understand it, does not perceive its grandeur. His joy, in consequence, must surpass all limits, since he thus receives the possibility of unifying himself with the quintessence of the sage and of the king.

Now, it happens that you effectively possess all this. Despite this, you say that you are not satisfied, that you feel no vitality, experience only the lack.

If you listen to me, abandon all these complaints, coming from too strong a consciousness of your own person, of what you lack and of what you possess. Think of the enviable lot that is yours. You are a disciple of our leader, my father-in-law, the Rebbe. You are bound to him, and this must inspire in you an immense joy, translating into concrete actions to put into practice the mission he entrusts to you. You possess the necessary forces and only determination is lacking to you.

If you suppress your own will before that of our leader, who has made known to you the will of Hashem, you will forge the receptacle that will breathe vitality into all the actions you carry out to accomplish the mission entrusted by my father-in-law, the Rebbe.

Wishing you to be inscribed and sealed for a good year and awaiting your good news — that you have strengthened your service of Hashem, toward yourself and toward others, and that you put into practice the injunction "serve Hashem with joy."

Menachem Schneerson

You will find enclosed the booklet edited on the occasion of 18 Elul.

Notes:
[1] See Letter 655.
[2] 1920, the date on which he succeeded his father.

תשלז

ב"ה, י"ז אלול, השי"ת
האברך הנו"נ וו"ח אי"א וכו' מו"ה... שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ח מנ"א המתאר מצבו, ומעתיק מה שכתב לו כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שיסדר לו שיעורים בביתו וישתדל להרבות חברים אשר יקחו חבל בהלימודים, גם כותב לי שהתעסק בקיבוץ ילדים ומסיבות שבת, ולפעמים גם באמצע השבוע. וגם עתה יש אצלו קביעת שיעורים בלימודים, אבל אין לו שום סיפוק מזה, והוא מרגיש שחסר לו משהו, ושואל דעתי בזה.

הנה לפי דעתי מה שחסר לו הוא ענין הקבלת עול, אשר זהו יסוד ושורש כל העבודה, ולהשיג קבלת עול אינו נזקק לזה התבוננות מיוחדת ועמוקה, ורק יתאר לעצמו אשר מלך מלכי המלכים הקב"ה ברא עולמו ואח"כ ויפח באפיו נשמת חיים, שזהו נשמתו המחי' את גופו, והוא עומד עליו צופה ומביט ובוחן כליותיו ולבו וכל מעשיו ודיבוריו וכל צעדיו יספור (לשון התניא פ' מ"ב).

כדי להקל עליו עבודה זו הנה זיכהו השי"ת אשר הוא חסיד, דהיינו שנשמתו היא פרט מנשמת הצדיק הכללית, ואם חסר איזה דבר בהנשמה פרטית, הנה על ידי התקשרות הראוי' נמשך כל החסר לו מהנשמה הכללית, ואמר הרבי בפירוש אשר כשלקח ע"ע הנשיאות התנה שיהי' זה בחסד ורחמים, ומאז, משנת תר"פ ועד עתה הנה עומד הוא ומשמש וממשיך לכל תלמידיו חסידיו ומקושריו כח וחיות בעבודת השם, הכוללת בתוכה הן הענינים שבין אדם למקום והן הענינים שבין אדם לחברו;

נוסף על כל זה הנה בחר בו הרבי בעצמו והטיל עליו שליחות מיוחדת וידוע גם על פי נגלה אשר שלוחו של אדם כמותו, במילא מובן אשר בשליחות זו נתן לו הרבי מהכוחות שלו, וכמבואר במאמר ח"י אלול שנה זו, אשר מצוה ל' צוותא וחיבור, ומבואר באריכות שם במשל, אשר על ידי שאדם מקיים ועושה ציווי החכם והמלך גם אם אינו יודע תוכן ענינו ואינו משיג גודל הענין ההוא, הנה שמחתו צריכה להיות בלי גבולית, כי בזה הוא מתאחד ומתקשר עם עצמות החכם ועצמות המלך.

ואחר כל זה אשר כל הנ"ל יש אצלו, הנה מתאונן הוא אשר אין לו בזה סיפוק ואינו מרגיש חיות, ורק מרגיש שחסר לו מה שהוא.

אם לקולי הוא נשמע, יעזוב את ההתאוננות היתרה בהרגשת עצמו מה חסר לו ומה יש לו, ויתבונן בחלק היפה אשר ניתן לו שהוא מתלמידי ומקושרי נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, וישמח בשמחה גדולה בחלקו זה וימשיך השמחה בפעולות ממשיות ממש למלא את רצון משלחו, אשר הכוחות על זה ניתנו לו ואינו חסר אלא הרצון.

וכאשר יבטל רצונו מפני רצון נשיאנו שמסר לו רצון הקב"ה, אזי זה גופא יהי' כלי שיומשך לו חיות בכל פעולותיו במילוי רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.

בברכת כתיבה וחתימה טובה, המחכה לבשורות טובות ממנו שהוסיף אומץ בעבודתו הן עם עצמו הן עם זולתו, ומקיים עבדו את הוי' בשמחה

מנחם שניאורסאהן
מוסג"פ קונטרס ח"י אלול.

תשלז
מהעתק המזכירות.

ואמר הרבי בפירוש : ראה גם לעיל אגרת תרנה.