Igrot Kodesh · Letter 7309 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

22 Iyar* 5720,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of the luminous day of Lag BaOmer*:

A) At a propitious moment, the name of your mother, may she have long life, will be mentioned near the resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, so that her medical treatment be fruitful. Just as you conveyed this request to me, may Hashem grant that you give me good tidings of it. Obviously, the more your mother strengthens her trust in Hashem, Who heals all flesh and performs wonders, the greater and faster the success will be.

B) You also tell me of the country to which you are being proposed to go. Now, the answer belongs to you. I mean that if you take the decision, with the firmness that is fitting, to disseminate traditional Judaism and all that pertains to it there, having as your essential objective and goal to put it into practice — without being affected by the difficulties that arise when one wishes to act for our Torah*, Torah* of life, and for its Mitzvos* — this will indeed be a good and judicious proposal. Indeed, our Sages* say, the mission of a person and the purpose of his creation is the service of his Creator, as the Mishnah* emphasizes at the end of Tractate Kiddushin*. And the "great principle of the Torah*" is: "You shall love your fellow as yourself." When it comes to one's own person, one wishes and desires to be among those of whom it is said: "And you who are attached to Hashem your Elokim* are all alive today." One must therefore strive that the same be true for one's fellow. And one knows the saying, the teaching of our master, the Baal Shem Tov*, according to which the Mitzvah* of loving one's fellow as oneself applies in the same manner toward a Jew one has never seen. This is quite evident.

C) This year possesses a propitious character, since it marks the bicentennial of the Hilloula* of the Baal Shem Tov*. One of the fundamental ideas of his teaching is the following: the love of Hashem, the love of the Torah*, and the love of Israel are one. One must therefore redouble effort and ardor in such accomplishment. Now, one of the essential expressions of the love of Hashem is the love of His only son — that is, of Israel. At the other extreme, one of the fundamental expressions of the love of Israel consists of drawing the hearts of Jews close to our Father Who is in Heaven, to His Torah* and His Mitzvos*. We have received such an injunction and it is therefore certain that the One Who creates their hearts together, Who understands all their actions, grants the possibilities and forces necessary to fully assume this mission. Nevertheless, through His kindness and beneficence, Hashem wished that each person make this decision through his own free choice. In accordance with your request, the present letter is sent to you out of turn. With my blessing to give good tidings of all this,

M. Schneerson,

ז'שט

ב"ה, כ"ב אייר, תש"כ
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום הבהיר ל"ג בעומר.

א) בעת רצון יזכירו את אמו תחי', על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, להצלחת הטפול הרפואי, ויהי רצון שכשם שכתב הבקשה יבשר טוב בזה, ומובן ופשוט שככל שתתחזק יותר אמו תחי' בבטחונה בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות, במדה מרובה יותר וקודם באה ההצלחה.

ב) במ"ש אודות ההצעה לנסוע למדינת... וכו' - הפתרון בידו הוא, כוונתי, שבאם יחליט בתוקף הדרוש - להפיץ שם היהדות המסורתית ועניני' - ולתכליתה ועיקרה - בהנוגע למעשה בפועל, ומבלי לשים לב להקישוים עמם נפגשים כשרוצים לעשות למען תורתנו תורת חיים ומצותי', אזי נכונה וטובה ההצעה, שהרי כדברי רז"ל תפקיד האדם ותכלית בריאתו, הוא לשמש את קונו (משנה סוף מסכת קדושין), וכלל גדול בתורה ואהבת לרעך כמוך, ומה בהנוגע לעצמו רוצה ומשתוקק להיות מאלו עליהם נאמר, ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום, אף בהנוגע לרעהו צריך להשתדל בזה.

וידוע פתגם והוראת מורנו הבעל שם טוב ז"ל שמצות ואהבת לרעך הוא אפילו לאיש ואשה ישראלים אשר מעולם לא ראה אותם. וק"ל.

ג) וכיון שהשנה שנת סגולה היא, שנת המאתים להסתלקות הילולא של הבעש"ט ז"ל, אשר מיסודי תורתו הוא שהאהבת השם אהבת התורה ואהבת ישראל חד הוא, הרי תוספת אומץ והשתדלות צריכים להשקיע בעבודה האמורה. וכמו שאהבת השם אחד הביטוים העיקרים שלה, אהבת בנו יחידו (כאו"א מישראל), הרי גם לאידך גיסא, אהבת ישראל, אחד הביטוים ויסודה, כשמקרבים את בני ישראל לאבינו שבשמים לתורתו ולמצותיו. וכיון שנצטוינו על זה הרי בודאי ובודאי היוצר יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם, נותן האפשריות והכחות למלאות התפקיד במילואו, אלא שבטובו וחסדו רצה שיעשו זה מתוך בחירה חפשית.

כבקשתו נשלח המכתב מבלי לחכות על התור.

בברכה לבשו"ט בכהנ"ל

מ. שניאורסאהן
ז'שט
נדפסה בלקו"ש חכ"ג ע' 445 והושלמה ע"פ צילום האגרת.