Igrot Kodesh · Letter 7298 — Health

By the grace of Hashem,

15 Iyar* 5720,

Brooklyn,

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, the Rav Yitzchak (note 1: Rav I. Dubov, of Manchester. See, regarding him, letter no. 7070),

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of 12 Iyar*, containing a request for blessing that will be read, at a propitious moment, near the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us:

A) You ask me about the end of the first chapter of Tanya*: "All Jews also naturally possess qualities, such as compassion and good deeds, deriving from it" (note 2: From the animal soul). You ask me why modesty is not mentioned (note 3: Since these are the three qualities by which Jews are distinguished. See, on this subject, letter no. 1793). The reason is the following: it is not a natural, innate quality. On the contrary, Jews are "brazen among the nations." It is therefore only in a second stage (note 4: They do not possess it from the outset) that they come to acquire this modesty, as explained by Tractates Nedarim* 20a and Beitzah* 25b.

B) Before that, the text says: "While one commits transgressions, one is called a consummate wicked person. If, subsequently, one attains Teshuvah*, one is called a perfect Tzaddik*." You ask me what one is called who has not yet attained Teshuvah* (note 5: But is no longer at the moment of the transgression). The Halachah* specifies this in the revealed part of the Torah*, regarding one who is not believed when he bears testimony. And Chassidus* specifies that the transgression creates a blemish, that this blemish persists as long as one has not attained Teshuvah*. Such is therefore the name he bears.

You tell me that your grandson, Shneur Zalman, has reached the age of the practice of Mitzvos*. May Hashem grant that, from this age of thirteen and the obligation of Mitzvos*, he grow and attain, at fifteen, the study of Gemara*, as ruled by the Mishnah*, in Tractate Avos*, chapter 5. With my blessing to give good tidings of all this, in good health,

M. Schneerson,

ז'רחצ

ב"ה, ט"ו אייר, תש"כ
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה יצחק

שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"ב אייר, עם הפ"נ שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע:

א) לשאלתו בסוף פרק א' בתניא: וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל כמו רחמנות וגמ"ח באות ממנה, - למה לא מנה גם מדת ביישנות.

הטעם מפני שאין זה בטבע, בתולדתו, כי אדרבה ישראל עזין שבאומות, ונעשה לאחרי זמן (נדרים כ, א. ביצה כה, ב).

ב) לפני זה: בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור ואם אח"כ עשה תשובה נקרא צדיק גמור, - מהו השם קודם שעשה תשובה.

הרי נפסק הדין בנגלה, בהנוגע לפסולי עדות, ובחסידות שהחטא עושה כתם, וקודם שעשה תשובה הרי הכתם במעמדו, ובמילא גם השם.

ולהודעתו מהכנס נכדו שניאור זלמן שי' לגיל מצות, יהי רצון שמבן שלש עשרה למצות יגדל לבן ט"ו לגמרא וכו' וכפסק המשנה, אבות פרק ה',

בברכה לבשו"ט מתוך בריאות הנכונה

מ. שניאורסאהן
ז'רחצ
מו"ה יצחק: דובאוו, מנטשסטר. אגרות נוספות אליו - לעיל ז'ע, ובהנסמן בהערות שם.

לא מנה גם מדת ביישנות: ראה גם לעיל ח"ו א'תשצג, ובהנסמן בהערות שם.