Igrot Kodesh · Letter 7122 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

16 Kislev* 5720,

Brooklyn,

I bless you and greet you,

I am responding to your letter of 3/12, in which you tell me that you met a young man who does not reside in the Holy Land, may it be restored and rebuilt, where he is visiting. He comes from a non-religious family and he himself is not religious either. Furthermore, he plans to return to his country. Of course, you are right to say that there is no reason (note 1: See, on this subject, letters no. 6778 and 7269) to become engaged to someone who is not observant. Indeed, the happiness of a Jewish home, its true happiness, is conceivable only when that home is built on the Torah* and the Mitzvos*, of which it is said: "The deed is essential" — and not on the sentiment of the heart, especially when one's conduct goes against this (note 2: Since it is in no way modified by this sentiment of the heart).

Of course, it is sometimes necessary to influence someone to become religious, even in his daily existence, but this requires an intense effort and can be obtained only to the extent that the person is evolving in a religious context. Furthermore, it is impossible to determine from the outset what the consequences of such an effort will be, before observing them concretely. Indeed, every person is subject, in an identical manner, both to his own effort and to the external influence exerted upon him. In the case to which you allude, these conditions, for the moment, are not fulfilled, especially since this young man wishes to return to his country. It is difficult to imagine that you alone could make him evolve in the manner just described — that is, make him adopt a daily conduct in conformity with the teachings of our Torah*, the Torah* of life, and the practice of its Mitzvos*, of which it is said: "One shall live by them." May Hashem, Who grants His Providence to each man and each woman, guide you toward what will be good for you, so that you settle in the appropriate manner, from every point of view. With my blessing to give good tidings,

For the Rebbe Shlita*,

ז'קכב

ב"ה, ט"ז כסלו, תש"כ
ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה למכתבה מיום /12;3amp&, בו כותבת אשר נפגשה עם צעיר מחוץ לארץ המבקר בארצנו הקדושה ת"ו, ומוצאו ממשפחה בלתי דתית, וגם הוא אינו דתי, וכן שבדעתו לחזור למדינתו ל...

ומובן שצודקת, שאין זה ענין להשתדך עם איש בלתי דתי, שהרי אושר בית הישראלי, אושר האמיתי, הוא אך ורק כשיהי' בנוי על יסודי התורה והמצוה, ותורה ומצותי' עליהם נאמר המעשה הוא העיקר, לא רק רגש הלב, ובפרט כשמתנהג להיפך.

מובן שלפעמים יש להשפיע על מי שהוא שיהפך לדתי ועד למעשה בחיי היום יומים, אבל זהו דורש השתדלות ממושכה, וכשהמדובר נמצא על כל פנים בסביבה דתית, וגם אי אפשר להיות בטוח מראש בתוצאות ההשתדלות עד שתראינה בפועל, שהרי לא כל אדם מקבל בשוה השתדלות והשפעה מבחוץ, ובענין אודותו כותבת, הרי כל תנאים אלו לעת עתה לא בנמצא, ובפרט שרצונו לחזור למדינתו.

קשה לשער שהיא לבדה תוכל להשפיע לשנותו באופן האמור, ז.א. הנהגה בחיי היום יומי מתאים להוראת תורתנו תורת חיים וקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם.

ויהי רצון, שהשם יתברך המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, ינחה בטוב לפני' ולהסתדרות מתאימה לפני' בכל הפרטים.

בברכה לבשורות טובות,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

ז'קכב
שאין זה ענין: ראה גם לעיל חי"ח אגרת ו'תשעח, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ז'רסט.