Igrot Kodesh · Letter 7121 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

16 Kislev* 5720,

Brooklyn, New York,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes

himself to communal needs, Rav Binyamin (note 1: Rav B. Tzviali, of Yerushalayim*),

I greet you and bless you,

I duly received your letter of 25 Marcheshvan*, in which you speak to me of the dissemination of the wellsprings of Chabad* on the radio, in the Holy Land, may it be restored and rebuilt by our righteous Moshiach*. I have good hope that you and your friends will not content yourselves with the achievements of the past, for in all that concerns the Torah* and holiness, there is an injunction to ascend. It is therefore always possible to do better, to multiply the holy and the good, values that are linked to the Holy One, blessed be He, Who has no end and no limit. For He desires that man and his actions be in His image. Moreover, this year is propitious for this, since it marks the fourth jubilee (note 2: The bicentennial) of the Hilloula* of the Baal Shem Tov*. Then, all that he accomplished receives elevation with even more force and vigor. Now, it is the Baal Shem Tov* himself who emphasized the importance of dissemination, since he speaks, in his holy epistle, of disseminating the wellsprings (note 3: Of Chassidus*), including to those who are still on the outside, in order to hasten the coming of the king Moshiach*. Indeed, is there a broader dissemination than the radio waves, surpassing all limits and all barriers? Fortunate, therefore, is the lot of each of those who do what is in their power to disseminate the wellsprings and put into practice the directive stated in this holy epistle, in order to reveal and hasten the coming of the king Moshiach*, very soon.

According to what you write to me, you were a student of the Lubavitch Yeshivah* of Warsaw. Now, the objective, the deep raison d'etre of such Yeshivos* is precisely the dissemination of the wellsprings, bearing on both the revealed part and the hidden dimension of the Torah*. It is therefore certain that you absorbed its spirit, all that concerns Chassidus* and Chabad*, which is the teaching of the Baal Shem Tov*. Regarding matter, the principle is retained that nothing is useless and nothing decomposes completely. The time you spent within the four cubits of the Yeshivah* Tomchei Temimim* and under its influence is therefore still alive and it still exerts its effect. May Hashem grant that you make full use of it, especially since the merit of the public comes to your aid. I address my respects and greetings to all those who collaborate with you in this action, with my blessing to give good tidings of all this.

As you request, I will mention your name and that of the members of your family near the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, in accordance with what you write to me. You envision the recording (note 4: By the Rebbe, for the purpose of dissemination) of words of encouragement, on the occasion of 19 Kislev*, Rosh Hashanah* of Chassidus*, which approaches, in order to broadcast them (note 5: On the radio) on that date or in its proximity. It is clear that words of encouragement, in general, and those connected to this propitious day, in particular, cannot be pronounced "on demand." They require a particular state of mind, a specific motivation. To someone like you, it is surely unnecessary to say more. Although your intention is good, it is therefore impossible for me to accede to your request. Due to my many preoccupations, my response was delayed and you will kindly excuse me.

ז'קכא

ב"ה, ט"ז כסלו, ה'תש"כ
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה בנימין שי'

שלום וברכה!

הנני לאשר קבלת מכתבו מכ"ה מרחשון, בו כותב על דבר הפצת מעיינות חב"ד על גלי הרדיו באה"ק, ת"ו על ידי משיח צדקנו.

תקותי חזקה שכ' וחבריו שי' לא יסתפקו בהישגי העבר כי בעניני תורה וקדושה הצווי הוא להעלות בקדש, וכמובן שתמיד יש מקום להעדפה ולרבוי בעניני קדושה וטוב הקשורים בהקב"ה שהוא אין סופי ובלי גבולי ורוצה שהאדם ופעולותיו יהיו בצלמו ודמותו.

ובפרט בשנה זו, שנת סגולה, במלאות ד' יובלות להסתלקות-הילולא של הבעל שם טוב, וידוע ענין ההסתלקות שאז מתעלים כל הענינים של בעל ההילולא ביתר שאת וביתר עז. והרי הבעש"ט הדגיש ענין ההפצה, וכלשונו באגרת הקדש - הפצת המעיינות (אפילו בין אלה שעדיין בבחינת) חוצה. והיש לך הפצה גדולה מזו שעל ידי גלי הרדיו שפורצים כל הגבולים והמחיצות. ואשרי חלקו של כל אחד ואחד שיעשה כל התלוי בו בהפצת המעיינות לקיים ההוראה האמורה באגה"ק הנ"ל להמשיך ולקרב ביאת מלכא משיחא בקרוב ממש.

וכיון שכ', כמו שכותב, למד בישיבת תומכי תמימים בווארשא, שישיבות אלו מטרתן וכוונתן הפנימית ג"כ הפצת המעיינות, בחלק הנגלה וחלק הפנימי שבתורה גם יחד, הרי בודאי שספג מרוחה ועניני' של תורת החסידות ותורת החב"ד, שהיא היא תורת הבעל שם טוב. ומה בענינים גשמיים שורר החוק שאין דבר אחד לבטלה ואין דבר אחד שנפסד לגמרי, הרי זמן היותו בד' אמות של ישיבת תו"ת והשפעתה קיימים הם ופועלים פעולתם, והלואי וינצלם במילואם. ובפרט אשר זכות הרבים מסייעתו.

בכבוד ובפ"ש לכל המשתתפים אתו עמו בפעולתו האמורה, ובברכה לבשורות טובות בכל האמור.

כבקשתו אזכירו ואת ב"ב שיחיו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר מתאים לתוכן כתבו.

במה שכותב בענין הסברא להקליט דברי התעוררות בקשר עם יום הי"ט כסלו ראש השנה לחסידות הבע"ל, בכדי לשדרם ביום זה או בסמיכות לו. מובן שדברי התעוררות בכלל, ובפרט בקשר עם יום סגולה זה, אי אפשר לאמרם "על פי הזמנה", ודורשים מצב נפש מיוחד והתעוררות מיוחדת. ובודאי לדכוותי' האריכות למותר. ואף שהכוונה רצוי', אי אפשר למלא הבקשה. מרוב הטרדות נתעכב המענה ואתו הסליחה.

ז'קכא
חלקה נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 614 חלקה בחט"ו ע' 518 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה בנימין: צביאלי, ירושלים.