Igrot Kodesh · Letter 7057 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

27 Tishrei* 5720 (note 1: The Rebbe writes Zach, meaning pure, a term whose numerical value is 27),

Brooklyn, New York,

I greet you and bless you,

I have duly received your letter of 17 Elul*. My response was delayed due to the many activities of the propitious days of that month. I was pleased to note therein the mention of the solid bond that unites you with Lubavitch, which has awakened in you memories of the past, as well as of your father and his deep attachment to Lubavitch. Now, our Sages* say that "the Holy One, blessed be He, created nothing in vain." Without a doubt, these memories will therefore have their effect, in accordance with the principle of our people that "the deed is essential."

You write to me that your work is not pleasant, that it can, at most, transform the action but not the man (note 2: It allows one to achieve a result, but the one who performs it receives nothing from it). Now, precisely regarding this, Chassidus* emphasizes the particular effect of action on the man. Indeed, it sometimes has a deeper impact than a word or a thought. This is why the Torah* insists on the effective practice of the mitzvos*. It is only when this is acquired that one can invoke faith, as it is said: "We will do and (then) we will understand." Certainly, it is known how strongly a mechanical practice of the mitzvos* has been condemned, as Iggeres HaKodesh* of the Alter Rebbe* explains in chapter 21, which concludes by citing the great master, physician of both soul and body, the Rambam*, in his Commentary on the Mishnah*, tractate Avos*, according to which the purification of the soul depends on the number of actions. Moreover, the Jews are called "a desirable land," and a saying of the Baal Shem Tov* (note 3: See, on this subject, letters no. 3196 and 6499) illustrates this notion. An external observation does not permit one to evaluate the treasures hidden in the depths. Now, this is so for every Jewish man and woman. This idea is also detailed in my letter addressed to everyone on the occasion of this Rosh Hashanah* (note 4: This is letter no. 7014). I enclose a copy and I hope it will interest you. With my respects and my blessing,

ז'נז

ב"ה, ז"ך תשרי, ה'תש"כ
ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

נתקבל מכתבו מי"ז אלול, ונתעכב המענה מפני טרדות ימי הסגולה דחודש זה.

נהניתי שמכתבי הזכירו על הקשר האמיץ שיש לו עם ליובאוויטש, ועורר בו זכרונות ימי קדם וגם זכרון אביו ז"ל והתקשרותו הפנימית עם ליובאוויטש. וכיון שאמרו חכמינו זכרונם לברכה לא ברא הקב"ה דבר אחד לבטלה, הרי בטח יפעלו זכרונות אלה פעולתם ועל פי סיסמא של עמנו בני ישראל שהמעשה הוא העיקר.

מה שכותב שמלאכתו אינה נוחה ולכל היותר יש בה לתקן המעשה אך לא לתקן את האדם, כו', הנה בשטח זה בפרט יש הדגשה מיוחדת בתורת החסידות בענין פעולת המעשה על האדם, שבעצם לפעמים משפיעה בעומק יותר על האדם מפעולת הדיבור והמחשבה. שלכן גם בתורה מוצאים אנו הדגשה יתרה על קיום המצוות בפועל, ואח"כ בא ענין האמונה, בבחינת נעשה ואח"כ נשמע, אף על פי שידוע עד כמה גינו ענין דמצות אנשים מלומדה, וכמובא ג"כ באגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כ"א ומסיים בדברי המורה הגדול, רופא הנפש ורופא הגוף גם יחד, הוא הרמב"ם בפירוש המשנה דאבות הכל לפי רוב המעשה - לזכך הנפש. ובפרט שעל היהודים נאמר "ארץ חפץ", וידוע פתגם הבעש"ט הנמשל בזה, שכשמסתכלים מחוץ אין לשער האוצרות הטמונים במעמקים, כן הוא בנוגע לבני ובנות ישראל. ועוד בנקודה זו בתוכן מכתבי הכללי לראש השנה דהאי שתא, אשר העתקתו מוסגרה בזה ותקותי שימצא בו ענין.

בכבוד ובברכה.

ז'נז
וידוע פתגם הבעש"ט: ראה גם לעיל ח"י אגרת ג'קצו, ובהנסמן בהערות שם. חי"ז ו'תצט.