Igrot Kodesh · Letter 7046 — Prayer

By the grace of Hashem,

13 Tishrei* 5720,

Brooklyn,

To the great Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem,

Rav Meir Yisrael Issar HaKohen (note 1: Rav M. I. I. Friedman. See, regarding him, letter no. 1054),

I greet you and bless you,

I thank you for having transmitted to me the teaching you found in the Siddur* Daas Kedoshim*, according to which one must say, in the Neilah* prayer, when Yom Kippur* falls on Shabbos*: "they shall rest in them" (note 2: And not "in him" — this plural referring to "the Shabbasos," in the plural, according to this text's precision. The Chabad* rite also retains this plural). You also refer to the Alter Rebbe's* specification in his Siddur* (note 3: At the end of the Tachanun* prayer): "In the time of anger, remember the love." You ask me to whom this expression refers, since one already finds, before it, the terms "compassion," "sacrifice," and "integrity," which correspond to the Patriarchs (note 4: Namely, in order, Avraham*, Yitzchak*, and Yaakov*).

This question has already been posed to me, and I responded that in my view, one should, on the contrary, question the formulation of this text, which retains only the terms "compassion," "sacrifice," and "integrity." Indeed, the verse speaks of four remembrances, as it says: "I will remember My covenant with Yaakov*, with Yitzchak*, with Avraham*, and I will remember the land." Furthermore, this verse refers to a period of anger, just like the supplication: "And we, we do not know what to do." One must therefore reconcile these two aspects. And one can therefore deduce from what has just been said that the expression "In the time of anger, remember the love" corresponds to the fourth remembrance, "I will remember the land." Likewise, the Zohar*, volume 1, page 196b, says: "The woman who loves Hashem is the Congregation of Israel. Indeed, it is regarding her that love is mentioned, as it says: 'I have loved you with an everlasting love.'" Now, the Congregation of Israel corresponds precisely to the land. This explanation allows one to appreciate the precision of the Siddurim* according to the rite of the Alter Rebbe*, since these mention Avraham*, Yitzchak*, Yaakov*, and the fourth leg (note 5: Of the heavenly Chariot — the fourth remembrance of the verse), unlike the Sephardi* Siddurim* which cite only "compassion," "sacrifice," and "integrity."

ז'מו

ב"ה, י"ג תשרי, תש"כ
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ וכו'

מו"ה מאיר ישראל איסר שי' הכהן

שלום וברכה!

... ת"ח על כתבו שמצא בסידור דעת קדושים, הוראה, לומר בתפלת נעילה ביוהכ"פ שחל בש"ק, וינוחו בם, ובודאי בא בהמשך לשאומרים שבתות.

ובמה שהעיר אודות הוספת אדמו"ר הזקן בסידורו, ברוגז אהבה תזכור, ומעיר: למה מכוון, שהרי רחם, עקדה, תמימות, הם כנגד האבות.

זה מכבר שאלוני בזה, ועניתי שלדעתי אדרבה צריך ביאור בהנוסח שאומרים רק רחם, עקדה, תמימות, כיון שבכתוב נזכרים ד' זכירות, בריתי יעקב יצחק אברהם והארץ אזכור, והרי גם הכתוב מדבר בעידנא דריתחא כמו בבקשת ואנחנו לא נדע, וצ"ל התאמה בין שני הענינים.

ומהנ"ל מובן ג"כ אשר ברוגז אהבה תזכור, הוא כנגד זכירה הרביעית, והארץ אזכור, ומובן ג"כ ע"פ המבואר בזח"א קצ"ו ב', אשה אשר אהבת דא כנס"י בגין דבה כתיב אהבה, דכתיב ואהבת עולם אהבתיך, והרי כנס"י זהו הארץ דקרא.

וע"פ המבואר מובן ג"כ הדיוק שבסידורם בנוסח אדה"ז: אברהם יצחק יעקב ורגל הרביעי, ודלא כנוסח סידורי ספרדים, רחם אהבה עקדה תמימות.

ז'מו
מו"ה מאיר ישראל איסר שי': פרידמן. אגרת נוספת אליו - לעיל ח"ד א'נד.