Igrot Kodesh · Letter 7030 — Faith & Bitachon

5718–5719,

In the Shulchan Aruch* (note 1: These answers were given directly on the letter in which the questions were posed), Orach Chaim*, chapter 559, paragraph 4, the Beis Yosef* rules that one does not say Tachanun* on Tisha B'Av* because this day is defined as a festival. Tractate Pesachim* says in this regard: "This means that Rosh Chodesh* is considered a festival, according to the word of Abaye, who cites the verse: 'He called me a festival.'" Rashi* explains: "The spies were sent in Tammuz*. The forty years (note 2: Spent in the desert, where it had been decreed that they were to die) ended on Tisha B'Av*, and the day of the month is therefore called a festival." It follows that the festival is Rosh Chodesh* and not Tisha B'Av* (note 3: The Rebbe notes at the bottom of the page: "In accordance with the principle that a verse is interpreted in light of what precedes and follows it, according to, in particular, tractate Menachos* 19a. Thus, the verse 'He called me a festival' indeed means that this was prepared in advance. One deduces from this that Rosh Chodesh* itself is a festival. However, this festival 'breaks open my orifices' — an expression that refers to Tisha B'Av* and therefore means that this day is also a festival").

Tractate Rosh Hashanah* 22a says: "Rabbi Yossi reports: It happened that Tuvya the physician observed the new moon in Yerushalayim*. The Kohanim* accepted his testimony and that of his son (note 4: Although ordinarily there must be no family relationship between the witnesses)." Now, was there a court of Kohanim* in Yerushalayim* (note 5: The Rebbe notes at the bottom of the page: "Tractate Pesachim* 90b. Even when it is written 'the Kohanim*,' as in tractate Rosh Hashanah*, Rashi* specifies: 'Court of Kohanim*.' See tractate Yoma* 66a")? And why did they go first to the court of Kohanim* and then to the regular court (note 6: The Rebbe notes at the bottom of the page: "This had implications for the sacrifices and for the songs. This is why they hastened to notify the Kohanim*. One will consult tractate Rosh Hashanah* 30b")?

In tractate Gittin* 36b, the Tosafos* say, in the middle: "unless he is greater." Now, it is only for the eighteen matters that he cites that no one can annul the decision, even if he is greater, because, as the Yerushalmi* reports (note 7: The Rebbe notes at the bottom of the page: "Tractate Shabbos*, chapter 1, paragraph 4, and Bavli* 17a, which specifies: 'they planted a sword.' Tractate Yevamos* 77a also states: 'Whoever does not conform to this Halachah*, let him be pierced by the sword.' See also Midrash* Rus Rabbah*, at the beginning of chapter 4, and the commentary of the Razav, at the same reference"), it cost them their lives, since, because of this, disciples of Beis Shammai* killed those of Beis Hillel*.

ב״ה ,כ״ה אלול ,ה׳תשי׳׳ט ,שנת השבע
ברוקלין ,נ.י.
אל בני ובנות ישראל אשר בכל מקום ומקום
ה׳ עליהם יחיו
שלום רב וברכה!
ימים אלה ,בסיומה של השנה החולפת ובעמדנו בראשית השנה
החדשה ,הבאה עלינו ועל כל .ישראל לטובה ולברכה ,הם זמן לחשבון-
נפש על השנה שחלפה ובהתאם לסיכומו של החשבון ,לקבלת ההחלטות
הנכונות לשנה החדשה.
החשבון יכול להיות מדוייק ,רק כאשר ההערכה של הכוחות
העצמיים והאפשרויות היא נכונה .ככל שגדולות יותר האפשרויות שלא
נוצלו ,כך גדול יותר הצער על עוון אי ניצולן .וכך צריכה להיות גדולה
יותר ההחלטיות שמעתה ינוצלו האפשרויות במלוא המדה.
התקופה שלפני ראש-השנה ,ושל ראש-השנה עצמו ,אינה רק
עוון אי ניצולו :ראה גם כתובות סז ,א.
ז׳יד
נדפסה בלקוטי שיחות כרך ט עמוד .425ובתרגום חפשי ב׳תדרת מנחם -אגרות
מלך כרך א עמוד ל.
אג רו ת־ קו ד ש -מ תו ר ג מו ת )ז׳יד( 140
הזדמנות הדורשת חשבון־נפש באופן כללי ,כי אם גם מזכירה ודורשת
הערכה פנימית עמוקה של הכוחות הנשגבים העצמיים שיש לאדם -
כאדם בחיר הנבראים ,וכיהודי שהבורא יתברך העניק לו את תורת
החיים האלוקית -שהרי ראש-השנה הוא היום שבו נברא האדם.
כאשר נברא האדם הורה לו מיד הקב״ה מה הם כוחותיו ומה
תפקידו בעולם:
״מלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חי׳
הרומשתעלהארץ״.
לאדם ניתנו כוחות לכבוש את כל העולם ולשלוט בו ,ביבשה ,בים
ובאויר ,והוא נצטווה לבצע את הדבר ,זו היא המשימה המוטלת עליו.
מה היא הדרך לשליטה בעולם ,מה מטרתה ומה תוכנה?
-מספרים לנו חז״ל ומורים לנו:
כאשר הקב״ה ברא את אדם הראשון -חדרה בו נשמתו ,צלם
אלקים ,והאירה בו ,ובכך ועל־ידי כך שלט על כל הבריאה .כל הנבראים
התכנסו על מנת להכתירו כבורא .אדם הראשון הוכיח להם את טעותם
ואמר להם :״בואו נשתחוה -לפני ה׳ עושנו״.
השליטה על העולם שניתנה לאדם כתפקיד ושליחות ,נועדה לרומם
את הסביבה ,את העולם כולו ,כולל החיות והבהמות ,לשרות האנושות
האמיתית ,אנושות החדורה ומוארת בצלם אלוקים ,בנשמה שהיא חלק
אלוקה ממעל ממש -דבר המביא את כל הבריאה להכרה כי ״ה׳ עושנו״.
מובן מאליו שלפני שהאדם מתעסק בשליטה על העולם הוא חייב
תחלה לשלוט על עצמו ,על הארציות והחייתיות שבטבעו .דבר זה מושג
על ידי ביצוע ההוראות של התורה ,תורת-חיים המורה דרך בחיי יום־יום,
כך שהגשמיות והחומריות חדורה ומוארת באור של -ה׳ אלוקינו ה׳ אחד.
מספדים לנו חז״ל :ראה תיקוני זהר תיקון נו .פרקי דרבי אליעזר פרק יא.
ממעל ממש :ראה תניא פרק ב .הגהות ה״צמח צדק״ שם)בספר קצורים והערות עמוד
עב(.
ה׳ אחד :ראה ספר מצוות קטן הובא בבית יוסף)טור אורח חיים סימן סא(.
41ו תשי״ח -תשכ״ה
הקב״ה ברא אדם אחד ולאדם אחד ויחיד זה מסר את התפקיד
האמור והמשימה האמורה .כאן טמונה המשמעות ,העמוקה אך ברורה,
שאדם אחד -כל אדם -מסוגל ״לשלוט על העולם״.
אם אדם אינו ממלא את תפקידו ואינו מנצל את כוחותיו האלוקיים
הבלתי משוערים -אין זה רק הפסד אדיר וכשלון אישי ,כי אם הדבר
נוגע לגורל העולם כולו.
בימי חשבון הנפש ,כאשר מתבוננים שלכל אחד מאתנו ישנה
האפשרות -על ידי מילוי הוראות בודא העולם בתורתו -לכבוש
עולמות ,צריך כל אחד להעמיד לעצמו את השאלה עד כמה פעל בשנה
החולפת בכיוון זה ,שהוא השליחות האלוקית ומטרת חייו ,ועד כמה
עדיין נשאר חייב בקבלת ההחלטות המתאימות לשנה החדשה.
וה׳ הרואה ללבב ,שיראה את התוקף של החלטות טובות אלה ,יתן
את ברכתו שיבצעו אותן במלוא המדה בשמחה ובטוב לבב ,בהרחבה
בגשמיות וברוחניות.
בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה
מנחם שניאורסאהן