Igrot Kodesh · Letter 7023 — Faith & Bitachon

Days of Selichos* 5719,

You ask me for the reference of the statement of the Torah Or*, page 32b, and of the Likkutei Torah*, Parshas* Behaaloscha*, page 29c, according to which Aharon* is indeed one of the seven shepherds, whereas his name is not mentioned in tractate Sukkah* 52b. The same statement also appears in other texts of the Torah Or*, which you will find in the index. The reference is as follows:

A) The end of the Zohar* Chadash and the Tikkunim*, page 104a, says: "The faithful shepherd rose to his feet and said: 'Holy shepherds! Avraham*, Yitzchak*, Yaakov*, Adam* the first man, Aharon*, David* and Shlomo*.'" This also explains that:

1. The Torah Or*, page 82a, cites Avraham* as the first shepherd, whereas according to tractate Sukkah*, it is Adam*, the first man.

2. The Torah Or*, page 33c, considers that Yitzchak* is also among the shepherds.

B) The Zohar*, volume 2, page 26b, says: "it is Aharon* and Moshe*," in the singular, "for one is integrated into the other." You will consult tractate Taanis* 80a. This is why, in this case, only one of them is mentioned, namely the one who has the essential role. This is self-evident.

In this matter, one could pose another question, which is essential. The Torah Or* and the Likkutei Torah* define the seven shepherds as "those who infuse Divinity into the congregation of Israel." Now, what is the role of Ches* and Mesushelach* (note 1: Who do not belong to the Jewish people and therefore cannot infuse Divinity into it) in this matter? Commenting on the verse Michah* 5:4 (note 2: "Then peace shall reign. If Ashur invades our land and seizes our palaces, we shall raise against him seven shepherds and eight princes among men"), the Tzemach Tzedek* offers two explanations of the term "we shall raise." The first applies it to Ashur* and the second to the children of Israel, according to the interpretation of the Targum*, which would result in the defeat of Ashur*.

This will allow us to understand what was said above. Tractate Sukkah* follows the first explanation, whereas the Zohar* Chadash opts for the second. If I could permit myself, I would say that one must verify the first editions of the Zohar* Chadash. Perhaps, instead of Adam* the first man, one should read Yosef*, as for the Ushpizin* of Sukkos* (note 3: The Zohar* says that one receives, each evening of the festival, one of these Tzaddikim* in one's Sukkah*. It enumerates the same names as the Zohar* Chadash and the Tikkunim*, replacing only Adam* the first man with Yosef*). One could, however, raise an objection from the Torah Or*, page 33d. The Sefer HaMitzvos* of the Tzemach Tzedek*, on the Mitzvah* of Chanukah*, reproduces this passage of tractate Sukkah* and defines these shepherds. However, among the seven, he cites only Avraham*, Yaakov*, and Moshe*. One could deepen this analysis, but we will not do so here.

ז'כג

[ימי הסליחות תשי"ט]

לשאלתו המקור למש"כ בתו"א (לב, ב) ובלקו"ת בהעלותך (כט, ג) דאהרן הוא מז' רועים, דבסוכה (נב, ב) לא נזכר.

כהנ"ל הוא בעוד מקומות בתו"א - כמצויין במפתח.

והמקור ע"ז י"ל בשנים: א) בז"ח (בסופו. תיקונים קד, א): קם רע"מ על רגלוי ואמר רעיין קדישין אברהם יצחק ויעקב ואדם קדמאה ואהרן ודוד ושלמה. ועפ"ז מתורץ ג"כ: 1) בתו"א (פב, א) - דאברהם הוא הרועה הראשון ובסוכה - אדה"ר. 2) בתו"א (לג, ג) משמע דגם יצחק בכלל הרועים.

ב) בזח"ב (כו, ב): הוא (ל' יחיד) אהרן ומשה - לאכללא דא בדא. להעיר מתענית פ, א. וי"ל דלכן בהנ"ל לא נמנה רק א' מהם - העיקרי באותו ענין. וק"ל.

והנה עוד יש להקשות בזה, והוא העיקר. בתו"א ולקו"ת מפרש ענין הז"ר שמשפיעים אלקותו לכנס"י כו' - ואינו מובן כלל מה ענין שת ומתושלח בזה?

והנה הצ"צ עה"פ במיכה (ה, ד) מדייק דשני פי' בתיבת והקימונו: א) על אשור. ב) על בנ"י (כפי' התרגום) - ובדרך ממילא ינוצח אשור.

ועפ"ז נ"ל ליישב כהנ"ל - דבסוכה הוא לפי פי' הא'. ובז"ח ע"פ פי' הב'. ולולא דמסתפינא הייתי אומר לבדוק בדפוסים הראשונים של הז"ח אולי צ"ל במקום אדה"ר - יוסף. וע"ד האושפיזין דחה"ס.

אבל עומד לנגד ביאור זה מה שבתו"א (לג, ד) ובסהמ"צ להצ"צ מצות חנוכה מעתיק מסוכה הנ"ל ומפרש ענין הרועים כנ"ל. אבל יעוין שם שמביא מהז"ר רק אברהם יעקב משה. ועצ"ע. ואכ"מ.

ז'כג
נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 643.