Igrot Kodesh · Letter 7022 — Teshuvah

Days of Selichos* 5719,

To the great Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem,

of vast knowledge, Rav Meir (note 1: Rav M. Meiri, of London),

I have duly received your book, volume 1 of Chumash* Torah Meirah (note 2: Which illuminates, from the name of the author), and I thank you very much. As a mark of affection, I reproduce here some very brief notes, according to the time at my disposal, and our Sages* say that "peace reigns at the end" (note 3: Scholarly disagreements between the Sages do not damage their good relations):

At the beginning of the introduction: The commentary of the Baal Shem Tov* is cited, in particular, at the end of the Maor Einayim*.

At the beginning of the additions, page 9a-b: A quick reading of the Midrash* HaNe'elam, in the Zohar* Chadash, at the beginning of Parshas* Bereishis*, establishes that, according to the view that says "the world was created with ten Utterances," the question is whether the world could have been created with a single utterance or even with an Aleph*. The formulation of the Mishnah* and of various texts of our Sages* shows that there is no controversy in this matter, and that it is in fact a question of different stages of the revelation of creation. On this subject, you will consult, in particular, the Avodas HaKodesh*, volume 4, chapter 4. To complete the subject and for the additions, it would have been good to also cite the statement of our Sages* formulated in the Yerushalmi*, tractate Chagigah*, chapter 2, paragraph 2, according to which the world was created with a Beis*, and the Zohar*, volume 2, page 20a, which says that the world was created with a thought.

At the beginning of the Rashi* references, page 9a: The reference to chapter 12 of Midrash* Bereishis Rabbah* is not exact. The Torah Shelemah*, in paragraph 219, says: "the study of the Torah* is mentioned in Midrash* Yelamdenu*," but I do not have this work.

At the end of the additions, page 342b: The Nun* of Charan* is inverted. The commentaries on this are the Aleph*, the Dalet*, and the Vav*. The others deal with "in Charan*." You will see, in particular, Midrash* Bereishis Rabbah*, chapter 68, paragraph 13, which says: "in Charan*: the place of His anger."

ז'כב

[ימי הסליחות תשי"ט]

הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ

צנמ"ס כו' מו"ה מאיר שי'

... ספרו חומש תורה מאירה ח"א נתקבל. ות"ח ת"ח.

ח

... לחביבותא דמילתא מועתק בזה הערות אחדות (אף כי בקצור נמרץ שהזמ"ג).

וארז"ל את והב בסופה כו'.

הקדמה בתחילתה : הי' מפרש כו' - פי' הבעש"ט הובא בס' מאור עינים בסופו.

ועוד.

תוספות. בתחילתן (ט, א-ב): אף דשטחיות הלשון במדה"נ (ז"ח ר"פ בראשית) משמע דמ"ד בעש"מ נבה"ע, במאמר א' נבה"ע או באות א' פליגי זע"ז.

מסתימות המשנה ורז"ל בכ"מ מוכח דמר אמר חדא כו' ולא פליגי כ"א מדברים במדרי' שונות בגילוי הבריאה. עיין עבודת הקדש ח"ד פ"ד ובכ"מ.

לשלימות הענין (בתוספותיו) הי' מקום להביא גם מרז"ל שבאות ב' נבה"ע (ירוש' חגיגה ב, ב), במחשבה א' נבה"ע (זח"ב כ, א).

מקורי רש"י בתחלתם (ט, א): ט"ו (לב"ר פי"ב) - אינו שם. בתו"ש סקר"ט מציין "לילמדנו מובא בת"ת". ואינו תח"י.

תוספות, בסופן (שמב, ב): בחרן, הנו"ן הפוכה כו'. - מהפי' שהובאו רק א, ד, וא"ו - עם על נו"ן הפוכה. והשאר - על תיבת בחרן (ראה ב"ר פס"ח יג: חרנה כו' חרון אפו ובכ"מ).

ז'כב
מו"ה מאיר: מאירי, לונדון.