Igrot Kodesh · Letter 7015 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

27 Elul* 5719,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter from the eve of Shabbos*, in which you describe what you have experienced and tell me how you have organized your life at the present time. You conclude by enumerating various problems:

A) Sometimes, you feel that you are indifferent with regard to spirituality, to the point of struggling with your inclination. Now, you know the teaching of our Sages* according to which one who finds himself in such a situation must not be discouraged. Various texts explain this and, in this regard, you will also consult the holy Tanya*, in the passages indicated by the index found at the end of the book, in particular chapter 27.

B) How to repel unwanted thoughts? In a general manner, one can formulate the following advice in this matter. One must forget such a thought and not fight against it, for fighting has the effect of examining it attentively — that is to say, going against the very goal of forgetting. Nevertheless, a man thinks constantly, and forgetting therefore consists of concentrating on a thought belonging to an entirely different domain, if possible connected to the Torah* and the mitzvos*. For if a little light suffices to repel much darkness, how much more can much light do so.

C) In what manner can one begin to change one's behavior, and then do so in an orderly fashion? It is clear that in this matter, one cannot set forth immutable rules, for this depends on the character traits of each individual. Now, personalities differ. You will therefore seek the counsel of elder Chassidim* who are in your surroundings and who know you, or who will be able to answer these questions. They will guide you. Nevertheless, the general idea concerning such change is as follows. Advancement is made step by step, stage by stage, but not by a leap forward, which can only be exceptional, at certain moments. Of course, this applies only to barriers and resolutions in this matter. Indeed, what is forbidden is forbidden in any case, and one cannot allow oneself to wait for the day when one will finally understand that there is indeed a prohibition there. In that matter, it is not a leap forward that is necessary, but a total abandonment of the previous situation to accede to a new one. It is clear that the two are diametrically opposed. As the Tanya* explains, the transgression of even a minor ordinance of our Sages* is a prohibition in the full sense, linked to the forces of evil (note 1: Literally: "to the forces outside the domain of holiness"). And one who observes this minor ordinance thereby attaches himself and unites with the Light of Hashem. You will consult this text.

D) You ask me whether you should change your place of residence and, if so, where you should go. The decision in this matter depends on various points. Likewise, the opinion of your wife (note 2: See, on this subject, letters no. 5814 and 6147) is important on this subject, for the woman is defined as the mistress of the house. The merit of your spreading of Yiddishkeit* in your surroundings, as you describe to me and which you will surely intensify, because this is the necessity and the need of the moment, will protect you and multiply the blessings of Hashem for you and for all the members of your family. With my blessing that you be inscribed and sealed for a good year, that you give me good tidings of all that has just been said,

ז'טו

ב"ה, כ"ז אלול, תשי"ט
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מעש"ק, בו כותב מאשר עבר עליו וסדר חייו עתה, ומסיים בפירוט איזה בעיות.

א) לפעמים מרגיש אדישות בענינים רוחנים ועד לכדי מלחמה עם היצר וכו'.

ידועה הוראת רז"ל אשר אל יפול לב האדם עליו ע"י תופעות כהאמור, ומבוארים הענינים בכ"מ, ועיין ג"כ בספר תניא קדישא במקומות המצוינים בהמפתח בסופו ומהם פרק ז"ך.

ב) איך להדוף מחשבות בלתי רצויות.

בכלל העצה בזה, ע"י היסח הדעת [ולא על ידי מלחמה עם המחשבה, שזהו דורש עיון בה שזהו היפך של היסח הדעת], אלא כיון שהמחשבה משוטטת תמיד, היסח הדעת הוא ע"י שמעסיקים המחשבה בענין שונה לגמרי ומה טוב בענין של תורה ומצוה, ואם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור.

ג) התחלה וסדר בתקון המדות.

מובן שאין לקבוע מסמרות בזה שהרי תלוי הרבה בתכונת הנפש של כאו"א ואין דיעותיהם שוות, ולכן יתייעץ עם זקני אנ"ש אשר בסביבתו, המכירים אותו, או שיפרט עניניו לפניהם, והם יורוהו. ונקודה כללית בתקון האמור הוא, הליכה צעד אחר צעד מדרגא לדרגא ולא דלוג וקפיצה, שאין ענינם אלא הוראת שעה לעת מן העתים. כמובן הדברים אמורים בהנוגע רק לגדרים ופרישות בשטח האמור, שהרי מה שאסור אסור לעשות ואין לחכות לימים עד שיגיע לדרגא שיבינו האיסור וכו' שלכן לא רק דילוג וקפיצה הסדר בזה כי אם עקירה לגמרי ממקום הראשון למקום חדש, ומובן ריחוק המקומות מן הקצה אל הקצה, וע"פ המבואר בתניא, שהעובר אפילו על דקדוק קל של ד"ס אסור וקשור הוא בידי החיצונים ר"ל, והשומר אפילו על דקדוק קל של ד"ס מתקשר ומתאחד עי"ז עם אין סוף ב"ה, יעוין שם.

ד) במ"ש האם לשנות מקום דירתו, ולאן.

ההחלטה בזה תלוי' בהרבה פרטים, כן בהנוגע לדירה - ביותר חשובה דעת זוגתו תחי' שהרי האשה היא הנקראת עקרת הבית.

וזכות התעסקותו בהפצת היהדות בסביבתו שכותב אודותה ובודאי יוסיף בזה כהנה וכהנה, שהרי הכרח ודרישת השעה היא, תעמוד לו להוספה בברכות השי"ת בהמצטרך לו ולב"ב שי'.

בברכת כתיבה וחתימה טובה ולבשו"ט בכהנ"ל.

ז'טו
ביותר חשובה דעת זוגתו: ראה גם לעיל חט"ז אגרת ה'תתיד. חי"ז ו'קמז.