Igrot Kodesh · Letter 6932 — Shidduchim

By the grace of Hashem,

15 Tammuz* 5719,

Brooklyn,

To the great Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem and

devotes himself to communal needs, Rav* Yitzchak (note 1: Rav* Y. Hutner, of Brooklyn. See, concerning him, letter no. 4925),

I greet you and bless you,

You have informed me of the engagement of your daughter Berurya, at a good and fruitful time, and here is my response. May Hashem grant that it be celebrated at a good and fruitful time, that they build an everlasting edifice, based on the Torah* and the mitzvos*, as they are illuminated by the luminary of the Torah* (note 2: Its inner dimension). You yourself and your wife, the Rebbetzin*, will derive from them much true satisfaction. With my respects and my blessing of Mazal Tov* and to give good tidings,

You cite the Shulchan Aruch* of the Alter Rebbe*, Laws of Deception, chapters 28 and 29, according to which words that cause pain are not considered lashon hara*. And you note that the Rambam* does not share this view, in his Laws of Character Traits, chapter 7, paragraph 5, which says: "One who pronounces words which, when heard, cause... (note 3: ...pain, physically, financially, cause suffering, or frighten, has rendered himself guilty of lashon hara)." It should be noted that in the references he cites, the Alter Rebbe* himself refers to this text of the Rambam*. In my view, the explanation is as follows. This chapter of the Shulchan Aruch* deals with the Laws of Deception. Lashon hara* and cursing therefore appear only in an accessory manner, primarily to clarify that neither one excludes deception. In contrast, it does not directly address the theme of lashon hara* here, as the formulation of this text shows. This is why this concept is mentioned only concisely, recalling only what has been ruled on this matter. By contrast, in the Shulchan Aruch* of the Alter Rebbe*, section Orach Chaim*, chapter 156, from paragraph 10, these laws are treated in their own right. The analysis is therefore more developed and the words of the Rambam*, previously cited, are recalled in full. At this reference, you should consult in particular the end of paragraph 11, which says: "On the other hand, a word of which one can think... (note 4: ...that it is not intended to slander, for example: 'Where is there light in the house of this man who has meat?') is not... (note 5: ...lashon hara, if it is spoken in the presence of the person concerned)."

ו'תתקלב

ב"ה, ט"ו תמוז, תשי"ט
ברוקלין.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'

מו"ה יצחק שי'

שלום וברכה!

במענה על ההודעה אודות קשו"ת של בתו מרת ברוריא תי' עם ב"ג שי' בשעה טובה ומוצלחת.

הנה יה"ר מהשי"ת שתהי' בשעה טובה ומוצלחת ולבנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה,

וכת"ר וזוג' הרבנית תי' ירוו מהם רוב נחת אמתי.

בכבוד ובברכת מזל טוב ולבשו"ט.

במש"כ בשו"ע רבנו הזקן הל' אונאה סכ"ח-כ"ט דמשמע שם לכאורה דדיבורים הגורמים צער אין זה לה"ר, והוא דלא כרמב"ם הל' דעות פ"ז ה"ה: המספר דברים שגורמים אם נשמעו כו'.

- ויש להוסיף שבמ"מ שם ציין לרמב"ם פרק הנ"ל -

ולדעתי - בשו"ע שם קאי בהל' אונאה. והל' לה"ר (וקללה) הובאו רק בדרך אגב.

(ובעיקר לומר שיש משום אונאה - אף במקום לה"ר וקללה - ולא לחדש דיש משום לה"ר, כדמוכח מהסגנון שם),

ולכן קיצר, בלה"ר ולא הביא אלא מה דפסיקא לי', ובשו"ע רבנו חאו"ח סקנ"ו ס"י ואילך - ששם מקום הל' אלו האריך וגם העתיק דברי הרמב"ם הנ"ל בלשונם ממש.

ועיי"ש סוסי"א: אבל דבר שי"ל כו' אין בו כו'.

ו'תתקלב
מו"ה יצחק: הוטנר, ברוקלין. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ד ד'תתקכה, ובהנסמן בהערות שם.