Igrot Kodesh · Letter 6714 — Chinuch

By the grace of Hashem*,

8 Adar Rishon* 5719,

Brooklyn,

To Mr. D. Ben-Gurion,

head of the government,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter in which you ask me to formulate an opinion on the registration (note 1: As Jews, under the Law of Return) of children born of mixed couples, in which the father is Jewish while the mother is not and did not convert before the birth of the child. According to what is stated in your letter, the matter concerns establishing provisions in conformity with the tradition accepted by all circles of Judaism, those who are pious and those who are not, with all the nuances in this matter, under the specific conditions of Israel, a sovereign state that grants freedom of conscience and worship, which gathers all the communities of the diaspora. My opinion, in this matter, is very clear, in conformity with the Torah* and the Tradition received from many generations. In such a case, the verbal declaration of a desire to become Jewish can in no way modify reality.

According to the Torah* and the tradition of many generations, which is living and still exists to this day, a Jew, or in other words but with the same meaning, one who belongs to the people of the children of Israel, is one, and only one, who is born of a Jewish mother or who has undergone a meticulous conversion, such as it is described by the books of Halachah* of our people, the House of Israel, in each generation, up to the Shulchan Aruch*. This applies not only to children whom the parents or someone else wish to register as Jewish, but also to anyone who comes and proclaims that he wishes to change his situation (note 2: To convert) and join the people of Israel. Such a proclamation is without value, unless it is followed by effect, that is, by a conversion in conformity with the tradition, as defined by the Shulchan Aruch*. This is what I stated beforehand. With my respects and my blessing,

I do not cite references here because, regarding conversion, the Halachah* is decided clearly and in a detailed manner (note 3: There is therefore no ambiguity in this matter), in particular by the Rambam*, the Tur*, and the Shulchan Aruch*.

Notes:

What follows are merely some remarks, in addition to what has just been said, to emphasize that even if what will be set forth is not accepted, in part or even entirely, my opinion will not be modified in the least. These notes are therefore merely the expression of my reaction to the explanations and the description of the situation contained in your letter:

1. Regarding the registration, whatever title is adopted (note 4: Even if one does not use the word "Jewish"), its effect will not be limited to Eretz Yisrael*. It is quite evident, as your letter also notes, that no one can erect a barrier between the Jews of the Holy Land and those of the rest of the world. On the contrary, the Jews, wherever they are, form a single people. It has been so since they constituted themselves as a nation, despite their dispersion to all points of the globe. The solution must therefore be acceptable to all Jews, wherever they may be. All must be able to enter into relation, to strengthen their bonds. All the more so must this not serve, even remotely, to disunite and separate them. Thus, even if the conditions specific to Eretz Yisrael* require that this question be treated in a particular way, these do not therefore confine the problem to the borders of this country. It is indeed, as I have said, a question common to the entire people of Israel, in every place.

2. In our people, adherence to the nation of Israel has never been a formal and external act. From time immemorial and to this day, it applies to the entire existence of the Jewish man, to the totality of his personality, in all its depth, down to the quintessence of his soul and his heart. From this standpoint, any initiative that lightens and reduces the commonly adopted practice in this matter also weakens the sense of belonging to the Jewish people. It is impossible that this would not have a damaging effect on the serious and profound relationship that a Jew maintains with his people.

3. Lightening the procedure of integration into the Jewish people, especially in the particular situation of the Holy Land, surrounded by countries and nations that are not friendly, or even, for a large part of them, that are far worse than that, can endanger, at least to a certain extent, the security of Eretz Yisrael*.

4. It follows from all these points that even if you deviate from a judicious solution to the question by resorting to a compromise, for example by replacing the word "Jewish" with a purely civil term, you will still have resolved nothing. The harm will be done to the bonds that Jews, in every place, must strengthen among themselves, as well as to their security and protection, as has been said.

5. It is quite evident that one cannot raise an objection based on the following observation. Persons who have undergone a conversion in accordance with the Halachah* have caused harm to the people of Israel. Conversely, someone who merely proclaims his belonging to the people of Israel (note 5: While refusing conversion) can be a very positive element, just as there is no contradiction between the requirement to undergo a conversion and the existence of Righteous Among the Nations who, as their name indicates, are not Jewish.

6. In the formulation of the question, there was also mention of discrimination. Now, discrimination occurs only when it is a matter of granting or removing rights or penalties, but not when it comes to a registration (note 6: Of the fact that one is Jewish or is not), which must necessarily correspond to reality.

I conclude with the hope and expectation that Eretz Yisrael* is and will be, down to the smallest detail, a source of closeness and union among the Jews of the entire world, those who are pious and those who are not, the totality of all currents. For this, this country will conform ever more clearly to the name that it bears and that all the nations of the world give it — the Holy Land.

ו'תשיד

ב"ה, ח' אדר א', תשי"ט
ברוקלין.
לכבוד מר ד. בן גוריון שי'

ראש הממשלה

שלום וברכה!

במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.

האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.

בכבוד ובברכה.

אינני מציין המקורות וכו' - כי בענין הגירות הלכות פסוקות, ברורות ומפורטות ברמב"ם, טור, שולחן ערוך, ועוד.

הערה:

כל הבא להלן מובא רק כהוספה בשולי המכתב - בכוונה להדגיש, שאם אפילו לא יתקבלו הדברים דלקמן, בחלקם או אפילו בכולם, אין זה ממעט כלל וכלל בהחלטיות חוות דעתי האמורה לעיל, ולא באו ההערות דלהלן אלא בתור תגובה על ההסברה ותיאור המצב וכו' המובאים במכתב כ'.

א. שאלת הרישום, באיזה תואר שיבחרו, אינו ענין המוגבל לארץ ישראל בלבד, כי מובן מאליו, וכמבואר גם במכתב כ', שאין ביכולתו של מישהו להקים מחיצה בין יהודי ארץ ישראל ליהודי חוץ לארץ, ואדרבה, כל אחינו בני ישראל באשר הם שם מהוים עם אחד, מיום היותם לעם, למרות פיזורם בכל קצוי תבל. מכאן, שפתרון השאלה צריך להיות כזה שראוי להתקבל על כל בני ישראל בכל מקום שהם, שיהי' מסוגל לקרב לאחד ולהדק את הקשרים ביניהם, ומכל שכן שלא ישמש סיבה, אפילו סיבה רחוקה, לריחוק או לפירוד. שלכן, אפילו אם תמצא לומר שבארץ ישראל קיימים תנאים הדורשים עיון מיוחד בשאלה האמורה, אין תנאים אלו מצמצמים הבעי' בשטח ארץ ישראל, אלא, כאמור, ענין משותף הוא לכל עם בני ישראל, בכל מקום שהם.

ב. ההשתייכות לעם ישראל - מעולם לא נתקבלה באומתנו כענין פורמאלי, חיצוני.

מאז ומקדם ועד היום הזה היו פירושה ותחומה - מציאות כל האדם היהודי וחווי' פנימית ועמוקה הקשורה בנימי נשמתו ולבו. מבחינה זו, כל תנועה המקילה וגורעת מהנהוג ומקובל בשטח זה, הרי היא גורעת ומזלזלת ברגש ההשתייכות לעם ישראל, ואי אפשר שלא תגרום הירוס ביחס הרציני והעמוק לקישור הפנימי שבין היהודי לעמו.

ג. הקלת המעבר והצירוף לעם ישראל, בפרט במצב המיוחד של ארץ ישראל המוקפת ארצות ועממין שאינם אוהדים לה, ובחלק גדול מהם - הרבה גרוע מזה, עלולה להעמיד בסכנה במידה חשובה את הענינים הבטחוניים של ארץ ישראל.

ד. המורם מנקודות הנ"ל, שאם אפילו ייעשה נסיון להשתמט מפתרונה הנכון של הבעי' על ידי פשרה, כגון חילוף המלה "יהודי" בתואר חילוני בהחלט, אין זה מוצא, כי ההיזק בעינו יעמוד הן בהנוגע להידוק הקשרים שבין כל אחינו בני ישראל באשר הם שם, והן מנקודת החיסון והבטחון, כנ"ל.

ה. מובן, וגם פשוט, שאין להקשות מזה שהיו מקרים אשר גר שנתגייר כדת וכדין אף על פי כן הי' גורם מזיק לעם ישראל; ולאידך, אפשר שזה שרק מצהיר על השתייכותו לעם ישראל יהי' גורם מועיל ביותר לעם ישראל, כמו שאין סתירה לדרישת סדר הגירות - מהעובדא דישנם חסידי אומות העולם, אף שכשמם כן הם - מאומות העולם.

ו. בהסברת גדרי השאלה נזכר גם כן ענין הפלי'. אבל הפלי' שייכת בנתינת או שלילת זכויות או עונשים, ולא ברישום מציאות קיימת.

ואסיים בתקוה ובצפי' אשר תהי' ארץ ישראל בכל פרטי', בהוה ובעתיד, ענין אשר יקרב ויאחד את בני ישראל בכל קצוי תבל, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, על ידי שתלך ותתאים בכל עניני' יותר ויותר לשמה כן היא, השם שנקראת בו בפי כל עמי תבל - ארץ הקודש.

ו'תשיד
אגרת זו ושלאחריה נדפסו בלקו"ש חי"א ע' 267 ואילך.

בנוגע לרישום: ראה גם לעיל אגרת ו'תרכד. לקמן ו'תשלג. ו'תשסה. ו'תתו.