Igrot Kodesh · Letter 6707 — Tzedakah

By the grace of Hashem*,

4 Adar Rishon* 5719,

Brooklyn,

To Mr. Yaakov (note 1: Y. Zeckbach, of Jerusalem),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of the second day of Rosh Chodesh* Adar Rishon*, in which you express your astonishment at what is explained in the Sefer Baal Shem Tov*, at Parshas* Behaaloscha*, in the name of the Baal Shem Tov*, regarding the crossing of the Red Sea, which is presented there as a natural event. The miracle resides in the fact that the Holy One, blessed be He, at the beginning of creation, established, among the natural phenomena, that on a certain day, the sea would split. This contradicts the explanation found in various texts, according to which the splitting of the Red Sea is indeed a miracle and is even among the greatest. The work you mention is a compilation of several books. One may therefore wonder to what extent the commentaries it reports are precise. Indeed, in such a case, an imprecision on a single word can change the meaning of a passage from one extreme to the other. Moreover, you know that the Baal Shem Tov* commented on the Torah* in another language (note 2: In Yiddish) and not in the Holy Tongue. Now, the translator did not always correctly understand the meaning of what the Baal Shem Tov* was explaining, including when he lived in the same era and the same place. You will find an example of this in Iggeres HaKodesh* of the Alter Rebbe*, at chapter 25, page 141a. It is therefore practically certain that this is indeed the case here (note 3: That there was indeed a misinterpretation). Indeed, you are right to say that the splitting of the Red Sea is one of the greatest miracles. In this regard, you will also consult the Shaar HaYichud VeHaEmunah* of the Alter Rebbe*, at chapter 2.

On the question itself, even if someone had indeed stated such an interpretation regarding the crossing of the Red Sea in the name of the Baal Shem Tov*, it may have been given according to the conception of another, to follow his reasoning, even though he himself does not adopt it. Thus, it is as if he were saying: "Even if one admits that the splitting of the Red Sea is a natural phenomenon, despite this..." One should know that many of the great ones and thinkers of Israel of past generations explained in this manner the rainbow, which is defined as a "sign of the covenant," even though it is also a natural manifestation. You will consult the Torah* commentaries on this subject, at Parshas* Noach*. One can also explain this formulation according to the commentary of Rabbeinu Bechayei*, on the verse Beshalach* 14:27, which says: "This was placed in the nature of the water" (note 4: Which was naturally to split at that precise moment). You will consult this text.

On this occasion, I would like to remind you of the necessity of setting aside a fixed time for the study of the inner dimension of the Torah*, which in our era has been revealed through Chassidus*. For if at all times and in all places this has been an obligation, how much more so is this the case in our era and in this period, especially in our Holy Land, may it be restored and rebuilt. With my blessing to convey good news,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

ו'תשז

ב"ה, ד' אד"ר, תשי"ט
ברוקלין.
מר יעקב שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מבדר"ח אד"ר בו כותב תמיהתו על המובא בספר בעל-שם-טוב בפרשת בהעלותך בשם הבעש"ט ביאור ענין קריעת ים סוף, אשר כאילו הוא בטבע, והנס הוא מה שהקב"ה בראשית הבריאה הטביע בטבע אשר ביום פלוני יבקע הים, והוא דלא כהמבואר בכ"מ אשר קרי"ס הי' נס ונס גדול ביותר.

והנה ספר הנ"ל הוא מלוקט מכמה ספרים, וצריך עיון עד כמה מדויקים הדברים המובאים בספרים מהם לוקט, כי הרי בענינים כגון אלו, הנה ע"י אי דיוק באיזו תיבות משתנה הכוונה מהקצה אל הקצה. ובפרט עפ"י הידוע אשר הבעש"ט הי' אומר דברי תורה בלע"ז ולא בלשון הקדש, והמעתיק לא תמיד כיוון להענין של הבעש"ט, אפילו כשהמלקט הי' באותו שעה ובאותו מקום. עיין דוגמא באגרת הקודש לרבנו הזקן סכ"ה (קמא, א).

וקרוב לודאי שגם בנדו"ד כן הוא, שהרי צודק בהערתו שקרי"ס נחשב לנס גדול ביותר. ועיג"כ שער היחוד והאמונה לרבנו הזקן פרק ב'.

בגוף הענין, אפילו את"ל שמי שהוא אמר בענין קרי"ס בסגנון המובא בשם הבעש"ט כנ"ל, ידוע כגון דא שהרבה פעמים עונים לשטתך ולטעמך, אפי' את"ל, ז.א.

שאפילו את"ל (אף שהענין אינו כן ) שהי' בזה ענין טבעי - בכל זה כו'. כהביאור שם.

וזאת למודעי, אשר הרבה מגדולי ישראל וחוקרי ישראל בדורות שעברו בארו באופן זה ענין הקשת עליו נאמר שאות ברית הוא, אף שמבואר שזהו ענין בטבע. יעיין במפר' התורה פ' נח.

גם יש לפרש סגנון הנ"ל עפמש"כ בבחיי (בשלח יד, כז): הושם בטבע המים כו'.

עיי"ש.

בהזדמנות זו הנני לעוררו על ההכרח לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, שבאם בכל הזמנים ובכל המקומות הי' הכרח בזה, על אחת כו"כ בזמננו ובתקופתנו זו ובאה"ק תובב"א ביחוד.

בברכה לבשו"ט,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ו'תשז
מר יעקב: זקבך, ירושלים.