Igrot Kodesh · Letter 6657 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

24 Teves* 5719,

Hilloula* of the Alter Rebbe*,

author of the Tanya* and the Shulchan Aruch*,

Brooklyn,

To Mr. Yitzchak (note 1: Mr. Y. Adel, of Tel Aviv. See, on his subject, Letter no. 6824),

Greetings and blessings,

I have received your letter with pleasure and I have noted therein your interest in the song of the people of Israel, in general, and in that of the Chassidim* and the Chassidim* of Chabad* in particular. You describe the situation in this domain and you observe the increasing rarity of such songs in recent years, in the public appearances of the various choirs. Of course, your reaction is just and it is clear that such an observation is painful. It is in two directions. On the one hand, what is good is lacking. On the other hand, it is replaced by what is merely secondary or sometimes even harmful. Now, it is precisely Chassidus* Chabad* that emphasizes the importance of song and melody, as various texts establish, a large part of which has been compiled in the introduction of the Sefer HaNiggunim*, published by Kehot* (note 2: Reprinting the scores and commentaries on all the Chassidic* melodies). You surely possess this work.

What has just been said also establishes that, in principle, your proposal to rework some Chabad* melodies for the use of choirs is very positive. But, if one observes what is done in this domain in this troubled period, there is every reason to fear that such reworking will modify the form and the content, perhaps even to the extent that the disadvantage surpasses the advantage. Unfortunately, when one reworks various points of our holy Torah* and those of Chassidus*, one obtains a result that is damaging. To someone such as you, it is surely unnecessary to cite proofs or illustrations of all this. Indeed, your letter indicates that you are in direct contact with the younger generation.

In any event, my words are in no way a rejection of your proposal, but rather a question posed, a request for specific advice, for a manner of proceeding that would avert this risk. You also speak of a text that is suitable for these songs. There is an additional complication there. Indeed, this text must be related to the melody and the state of mind of those who sing it. Now, such an adaptation is not always possible. And there exist texts that define this meaning, but they do so, however, from another point of view. For the word limits the song, which is, in itself, more flexible. Very often, it encompasses numerous commentaries, which a text cannot do. I would like to know what your function is among the youth in this domain and whether you publish on this subject. With my respects and my blessing,

ו'תרנז

ב"ה, כ"ד טבת - הילולא של רבנו הזקן
בעל התניא והשו"ע.

תשי"ט - ברוקלין.

מר יצחק שי'

שלום וברכה!

נעם לי לקבל מכתבו, ולראות בו ההתענינות בשירת עם ישראל בכלל ובשירי חסידים וחבדי"ם בפרט, ומתאר המצב אשר בשנים האחרונות מתמעט חלק שירים אלו בתכנית הצבוריות של המקהלות השונות.

ומובן שצודק בתגובתו על זה שמצער הדבר. ובשני הכיוונים, שחסר בענין טוב, ואשר מקומו לוקח ענין טפל, ולפעמים גם מזיק. והרי דוקא בתורת חסידות חב"ד ביחוד הדגישו חשיבות השירה והזמרה, וכמבואר בכ"מ, וחלק חשוב מלוקט במבוא לספר הנגונים הוצאת קה"ת, אשר בטח ישנו אצל כב'.

ע"פ האמור מובן ג"כ, שבאופן פרינציפיוני, נראית במאד ההצעה לעבד מספר שירים חבדי"ם באופן שיוכלו להשתמש בהם במקהלות וכו' אבל ע"פ הנעשה בשטחים אלו בתקופתנו המבולבלת, יש מקום לחשש גדול, אשר העבוד ישנה הצורה והתוכן, ואפשר עד כדי כך שיצא שכרו בהפסדו, והרי לצערנו באיזהו שטחים בעבוד כמה ענינים של תורתנו הק' וכמה ענינים של חלקה בשטח החסידות, הפך העבוד כביכול את הענינים למזיק, ובודאי לכ' אין צורך לראיות ולדוגמא בזה, כיון שע"פ מכתבו נמצא הוא במגע קרוב עם הדור הצעיר.

בכ"א מובן שאין בדברי כלל וכלל שלילת ההצעה, כי אם שאלה ובקשה להצעה פרטית ותכנית שעל ידה יושלל חשש האמור.

במ"ש אודות טכסט מתאים לשירים, זהו עוד מקשה את הענין, שהרי הטכסט צ"ל מתאים לתוכן השיר, מהלך נפש השרים אותו, שלא תמיד יש לכוונו להטכסט, ובאיזהו מקומן מבוארת ג"כ כוונה זו, אף כי בהסברה מנקודה שונה, שהדבור מגביל את השירה, ז.א. שהשיר גמיש יותר וכולל לפעמים הכי תכופות כמה פירושים שאין טכסט אחד יכול לכוללם.

אתעניין להודע מעבודת כ' עם הנוער בשטח האמור וכן אם יש לה פרסומת בענינים אלו.

בכבוד וברכה.

ו'תרנז
נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 515 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מר יצחק: אדל, תל אביב. אגרת נוספת אליו - לקמן ו'תתכד.